דני נישליס בטור אישי על "מכתב לאחי", שהפך לחלק מפסקול החיים
נכון שלעתים, כשאתם מבקשים לבטא רגשות, לכתוב ברכה, או להזכיר רגע בחיים, אתם בוחרים במילים של שיר במקום לכתוב מילים מקוריות משלכם? לעתים, מילים חכמות שנכתבו כבר על ידי מישהו אחר והותירו בנו רושם עמוק, כאילו בוחרות בנו לכתוב אותן מחדש בקונטקסט אחר למישהו אחר. רחוק מכוונת המשורר המקורי. תודו, זה לעתים גם הרבה יותר קל, יותר מרגש ויותר ״בול״ ממה שהתכוונתם לומר. זה מה שקרה לי כמה פעמים עם מילות השיר ״מכתב לאחי״. רק כדי להזכיר, הנה מילות הפזמון בשיר שכתב והלחין עילי בוטנר וביצע קובי אפללו.
"וזה הרגע
הנה באה השעה
מה תביא איתה הרוח
מה ימיס את הדממה
ויש סיבות לכל דבר
יש חלום שלא נגמר
בסוף הדרך עוד תהיה מאושר"
לפני כעשר שנים פגשתי את קובי אפללו באצטדיון קרית אליעזר. הוא אוהד שרוף של מכבי חיפה. חיבקתי אותו בשמחה ואמרתי לו שבדיוק לפני כמה דקות שמעתי את השיר החדש שלו ברדיו, ושהיו לי דמעות. מזמן לא התרגשתי משיר כמו מ״מכתב לאחי״. קובי, אדיש כמו קובי, רק חייך ואמר "תודה", וכמובן כיוון את כל הברכות ליוצר עילי בוטנר. אמרתי לו שהשיר הזה יהיה להיט היסטרי, והוא ביטל אותי בתנועת יד ואמר, "הלוואי, אבל לא נראה לי".
וצדקתי. השיר המרגש הזה נגע בלבבותיהם של מאות אלפי ישראלים. השבוע פורסם שזהו השיר המושמע ביותר בישראל בעשור האחרון. נזכרתי שלפני שבע שנים פגשתי את קובי שוב, הפעם כשהגיע לבצע את שיר החופה ביום חתונתם של בני הבכור, עידן ורעייתו סילבי. ביקשנו כולם, שקובי ישיר את ״מכתב לאחי״, למרות שאין למילות השיר המקורי שום קשר לחתונה. אבל בסיום, "יש חלום לכל דבר, בסוף הדרך עוד תהיה מאושר" – התאים מאוד.
לפני כמעט עשור, עשיתי מהפך רציני בלוח המשדרים של רדיו חיפה, והחלפתי את תוכנית הספורט המיתולוגית של גדי נס בתוכנית הספורט של אופירה וברקו. גדי היה בשוק אמיתי והיה לו קשה לקבל את גזר הדין. כמעט 15 שנה הוא שידר ערב ערב את התוכנית, והוא היה מזוהה איתה לחלוטין. אבל אני, כעורך ראשי של תחנת רדיו, צריך להיות ער לשינויים תכניים וכלכליים, לזהות טרנדים, עייפות החומר ושינויים מתבקשים; ועל כן, הצעתי לו תפקיד בכיר יותר ברדיו – מגיש תוכנית אקטואליה יומית בשעת פריים, תשע בבוקר במקום שש בערב. למרות זאת, גדי סירב לקבל את רוע הגזירה. בתוכניתי ״זירה חופשית״ ששידרתי אז בימי שישי בבוקר, הקדשתי לגדי נס ולסיום חלקו במערכת הספורט ברכה חמה ומרגשת, איחלתי לו הצלחה בתפקידו החדש, והשמעתי לכבודו את השיר "מכתב לאחי". רמזתי לו, כי הדרך החדשה תביא לו הצלחה גדולה יותר. גם פה צדקתי.
לפני כחצי שנה גדי נס בא למשרדי ואמר כי החליט לסיים את עבודתו ברדיו. הוא אמר שאינו יודע לאן הוא הולך, אבל שהוא חש שמיצה את דרכו העיתונאית ברדיו חיפה. כמובן שבשוק התקשורת המעבר הזה מכלי תקשורת אחד לאחר הוא דבר מקובל וידוע. הפעם, אני הוא זה שלא הסכמתי עם גדי ואמרתי לו שיש לו תוכנית מצוינת, שאני אף חוזר ומשבח אותה בפניו כמעט מדי יום, ושבאמת מדובר בתוכנית אקטואליה מצליחה וטובה. מעבר לכך, גדי היה דמות המזוהה עם הרדיו, ייצג אותנו לא אחת בחו״ל, ואפילו התלווה כשליח רדיו חיפה לראש הממשלה, בנסיעה לעצרת האו״ם בניו יורק. אבל גדי התעקש והודיע, לצערי הרב, שהוא עוזב.
הפעם, נתקלתי בשיר ״מכתב לאחי״ מכיוון אחר. בפוסט פרידה שהעלה בפייסבוק, דיווח גדי לציבור הרחב על עזיבתו, ופתח בציטוט מילות השיר ״מכתב לאחי״. אולי כקמע להצלחה שלו בעתיד, אולי כדי לרמוז לי משהו. הוא סיפר, שאחרי 25 שנה הוא עוזב את הבית ומחפש בית אחר – למרות שמעבר מבית שונה ממעבר לדירה שכורה.
לתפיסתי, בית הוא לא רק הקירות. בית הוא המשפחה, החיבוק, האהבה וההערכה. כל אלה כלולים מבחינתי במונח "בית". איחלתי לגדי הצלחה, ואני עדיין מאחל שיצליח וישמח בכל מה שהוא בוחר. אבל מעניין היה שוב לפגוש דווקא בשיר הזה, מככב ברגעים שונים בחיים.
זהו סיפורו של שיר שהוכתר השבוע כמושמע ביותר בעשור האחרון, וגם סיפור אישי שלי הקשור בו. אגב, בנם של גדי ושרית, אביחי, שהוא ״ילד של הרדיו״, יחגוג בסוף השבוע בר מצווה. מי יודע, אולי באמצע החגיגה, פתאום מאי מפה או אי משם, יעלו צלילי השיר ״מכתב לאחי״. מזל טוב.
כתבות נוספות
