מאות נערות ונשים מגיעות לחצר כדי לקבל מקום לישון, לאכול או להתייעץ, גם אם רק לכמה דקות. כעת העמותה מבקשת סיוע כדי להמשיך בפעילותה: "אצלנו הבנות לא צריכות להוכיח שהן מסכנות"
כבר בכניסה לחצר הנשית החיפאית, ברחוב בן יהודה 29, אפשר להרגיש שהמקום גדול מסך חלקיו הממשיים – הוא בית. חצר נעימה עם פינות המזמינות לשקט, חדרים מלאי פעילויות ובעיקר שולחן האוכל הארוך המקדם את כל באות הבית ועליו מונחת ארוחת צהרים חמה שעמלו עליה מתנדבות העמותה. "זה חלק מהאני מאמין של המקום – צעירות שמגיעות מבית מקולקל, פוגע, או שהוא לא היה, אנחנו נותנות להן את הבסיס. מעניקות רגע על של בית", אומרת כרמית הולצמן, מנהלת החצר.
רק בשביל לקבל חיבוק
לא היינו נפגשים אלמלא העמותה יצאה בקמפיין גיוס המונים המבקש 300,000 אלף ש"ח כדאי שתוכל להמשיך את הפעילות. "קצת לנשום", אומרת כרמית, "המקום הזה נותן מענה לכ-200 נערות צעירות בגילאי 14-26 שבאות מכל תחומי החיים – מקומות שוליים, חיים מאתגרים, משפחות בסיכון, ועבר של פגיעות ונטישה.
"המיוחד אצלנו, שהבנות מגיעות לחצר מתוך בחירה. הן לא מתויגות ולא צריכות להוכיח משהו של מסכנות בשביל להיות פה. הן יכולות לבוא לחמש דקות בשביל לקבל חיבוק, יכולות לבוא לשעה לעשן סיגריה, לאכול וללכת או לשמונה שעות – לעשות כביסה, לשבת, לדבר, להתייעץ, לבכות, לישון. הרציונל הוא ליצור מרחב מאד טיפולי אבל עדיין בלתי פורמלי".
בבלתי פורמליות נמצא גם המוקש, כדאי לקבל תקצוב הולם ממשרד הרווחה, העמותה צריכה להעמיד תנאי סף לבאות לבית. "אנחנו מחזיקות חזק כדאי לשמור את האג'נדה שלנו של מקום שפתוח לכולם. אני לא יכולה שתיכנס מישהי ולשאול אותה אם היא אמא עם ילד, להגיד לה שעליה אני לא יכולה לקבל כסף אז שלא תבוא. כשמגיעים לרווחה וצריך לעבוד כל הזמן על דוחות ועל פיקוח ועל למלא טפסים, זה סותר את המקום שלנו".
גם התקציב שכן מובטח ממשרד הרווחה לא מגיעה בשלמותו ועיריית חיפה עוזרת ב-40,000 שקל אך זה מעט מדי לפרויקט כזה שמצריך 750,000 ש"ח בשנה כדאי להתקיים. "אנחנו גאות שאנחנו לא עומדות בתנאי הסך של הרווחה כי אצלנו כולן שוות, אנחנו מקבלות כל אחת בגיל המתאים שצריכה את זה. למעלה מ- 50% מהתקציב אנחנו מגייסות לבד".
והלבד מבקש להפוך ביחד בעזרת קמפיין מימון המונים שרץ ברשת עד מחר (חמישי). "פנינו לדרך הזו כי אפשר לתרום אפילו עשרה שקלים. כל אחד שרוצה רגע להרגיש טוב, לפני החג, לתרום במשהו, יכול. כל אחד לפי יכולתו".
לשאלתי מה יהיה על הבנות אם חס וחלילה המקום ייסגר בשל חוסר תקצוב היא עונה: "אני מאמינה, בתור אופטימית חסרת תקנה שזה לא יקרה אבל זו שאלה טובה". שאלה שנשארת בלי תשובה, והשקט חסר המענה מפחיד יותר מכל מילה אפשרית.
כתבות נוספות
