בתערוכה "שתי נקודות דמיוניות, והנוף" שתיפתח בסוף השבוע ברובע המדרגות של חיפה, יש את כל מרכיבי ה-DNA החיפאי, וגם בשורה אופטימית לעתיד העיר

עומר מוזר פרסום: 08:48 - 05/04/22
רובע המדרגות | צילום: עומר מוזר
רובע המדרגות | צילום: עומר מוזר

התערוכה "שתי נקודות דמיוניות, והנוף", שתיפתח בסוף השבוע, מבקשת להנכיח את מדרגות העיר כציר תנועה לגיטימי בתוך עיר שהניידות בה קשה, ועל הדרך מעוררת שאלות על אמנות בעידן של משבר סביבתי, על הנוף החיפאי שהתקבע כאייקון, והאם החיפאים באמת יחליפו את כלי הרכב במדרגות. "פתאום, כשעולים במדרגות, נהיה הרבה יותר קל", אומרת צאלה קוטלר-הדרי, אוצרת הפרויקט.

 אמנות במרחב הציבורי

יותר מ-40 אמנים מקומיים ייקחו חלק בפרויקט ויתנו פרשנות משלהם לאיך אמנות יכולה להשתלב במרחב; כלומר, ב"רובע המדרגות" – השם החדש שניתן למדרגות גמלא וגדרה, שאחראיות על החיבורים בין הרחובות גולומב, הנרייטה סאלד, החשמונאים ויפה נוף.

"הרעיון הוא להחיות את המדרגות של חיפה", מסבירה קוטלר-הדרי, "בעידן שבו כולנו מתניידים לכל מקום עם כלי רכב, עומד לו ציר תנועה שמחבר את העיר. השאלה היתה, איך להפוך את המדרגות למקום שכיף לבוא אליו, שמזמין אותך".

צאלה קוטלר-הדרי | צילום: עומר מוזר
צאלה קוטלר-הדרי | צילום: עומר מוזר

ההזמנה מגיעה בצורת מיצגים שונים, שיתפרשו לכל אורך המדרגות – פסלים, ציורי קיר, וידיאו ארט – שהופכים את הטיפוס או הירידה במדרגות לחוויה עירונית. "אמנות במרחב הציבורי נועדה לעורר אותך, לגרום לך לחשוב, היא חושית, היא אינטלקטואלית. הנגיעות הקטנות האלה בתוך מרקם החיים היא חשובה, מיצגים לא צריכים להיות סגורים בתוך מוזיאונים. יותר מזה, פתאום, כשאתה עולה את המדרגות ומגיע למעלה, אתה לא מתנשף. זה מדהים לראות איך אמנות יכולה לשנות מקום", מוסיפה קוטלר-הדרי.

העבודה של אשרף פואח'רי | צילום: עומר מוזר
העבודה של אשרף פואח'רי | צילום: עומר מוזר

 הפגישה איתה נערכה יומיים לפני הפתיחה הרשמית ובשיא ההכנות, על הדרך אנחנו פוגשים אמנים שונים, שרואים בפעם הראשונה את העבודה שלהם יוצאת מהניילונים. אחד מהם הוא אשרף פואח'רי שפסלו, "מכאן חיפה התחילה" – על פי שירו של המשורר מחמוד דרוויש – מראה חמור שחור, כאשר באמצע גופו יש חור בצורת לב. "דרך הלב אפשר לראות את כל הנוף המתפרש, וזוהי נקודת פתיחה טובה להסתכלות אחרת על הדברים. לא רק על הנוף, או על ההולכים במדרגות אלא גם על היום-יום, על ההתנהגות שלנו, חשבון נפש שנעשה דרך הלב", אומר פואח'רי, ועל רקע השבוע הביטחוני הקשה שהמדינה ידעה, דבריו נשמעים כמשאלת לב. "העבודה קוראת לשים את השנאה, את הקנאה, את הגזענות ואת אי השוויון בצד ולהסתכל לעתיד יותר טוב", הוא מוסיף.

לדבר את חיפה

"אנחנו חושפים את פה הסיפור של איך יצרו את הנוף הזה, שכולנו כל כך מתרגשים ממנו", מחייכת קוטלר-הדרי, ורומזת שהתהליך של יצירת נוף הוא לא טבעי, כמו שהורגלנו לחשוב. "זה לא במקרה, זה לא ככה יצא", היא מסבירה, "מישהו רצה שזה יהיה הנוף המונומנטלי של חיפה. זה התחיל עם האימפריה הבריטית והמשיך עם האדריכלים של חיפה בשנות ה-50, שקבעו שתי נקודות על ציר פנורמה, העבירו מחוגה ביניהם, החליטו לא לבנות או לשתול לגובה – ובכך קיבעו את המבט המסוים הזה של העיר".

נשמע כמו ביקורת.

"אני שואלת, למה? למה זה הנוף העירוני? לפה נכנס דיון שהוא פילוסופי, תרבותי, אדריכלי, עירוני, שכל האמנים מתייחסים אליו, מהרהרים בו, מתעניינים, מפרקים את האייקון שנקרא 'הנוף החיפאי'".

עבודה של נרדיו סרוגו | צילום: עומר מוזר
עבודה של נרדיו סרוגו | צילום: עומר מוזר

פירוק הנוף מתבטא במיצג מרהיב בצורת קליידוסקופ ענק, שמוצב במצפור שער הלבנון ואחראים עליו עדן אוריון, כרמל שפע, יותם קופרברג וצורי פלס. דרכו אפשר לראות הנוף המוכר הופך ללא מוכר. לידו ניצבת עבודה של האמנית נרדיו סרוגו, בצורת סלע שחציו נראה בצורתו הרגילה וחציו השני מצופה כסף כאשר באמצעו יש שרשרת ברזל. "זה בא לסמן את ההתפתחות של אזור הכרמל", היא מסבירה, "מאזור גולמי, בראשיתי, לאזור אורבני ומבוטן". בכלל, החיפאים ימצאו את עצמם הולכים בתור פרויקט שמדבר אותם, את ההיסטוריה של העיר ובתקווה, גם את העתיד.

הצד הפרקטי

מעבר לאמנות, למסרים, להרהור המתבקש, אדריכל עומרי זילכה, שאיגד את מערך הסיורים שיפעלו במהלך הפרויקט, רואה במדרגות חלק ממערך הניידות בעיר ומשתמש במילה שכל חיפאי שומע מגיל צעיר – פוטנציאל. "יש עשרות גרמים של מדרגות שמקשרים בין המפלסים השונים בעיר, וכדי לנצל את הפוטנציאל הגלום בתוכם צריך להתייחס לשלוש שכבות מרכזיות. הראשונה והכי בסיסית היא תחזוקה, החלפת בלאי, גינון, תאורה, שילוט כמו שצריך. מעל זה מוסיפים את השכבה החיה – מקומות ישיבה במדרגות הרחבות יותר, עסקים ובתי קפה בסמוך, אפילו פתרונות יצירתיים לילדים כמו מגלשות. והשכבה האחרונה, שאותה עיריית חיפה כבר התחילה לגבש, להסב חלק מהמדרגות לדרגנועים – מה שיהפוך את המדרגות לחלק ממערך התנועה בעיר".

רובע המדרגות | צילום: עומר מוזר
רובע המדרגות | צילום: עומר מוזר

זילכה לא ממציא דברים חדשים. שימוש נכון במדרגות אפשר למצוא את רובע הפלאקה ביוון, שהשכילה להפוך את המדרגות לאטרקציה ואת האזור למתחם תיירות תוסס; או ברצלונה, שסמטאותיה מרובות המדרגות פרסמו את שמן למרחוק.  זילכה לא מצפה שהחיפאים יעזבו את הרכב הפרטי לטובת המדרגות, אך עם מעטפת של תחבורה ציבורית נכונה הן יכולות להפוך לציר תנועה לגיטימי ומרענן. "להרבה ערים יש רחובות, אבל לא להרבה יש כאלה מדרגות", הוא מוסיף, "הן יפות, הן מוצלות, ולכל אזור יש את המדרגות שלו שמספרות סיפור שונה. תאר לך שעוד כמה פרויקטים כאלה – וחיפה תוכל לממש את הפוטנציאל שלה".