נמצא קשר בין כמות פליטת המזהמים לדירוג הכלכלי חברתי של חיפה

המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) מחקר ראשון מסוגו שבחן את הקשר בין פליטות של מזהמים לאוויר לבין הדירוג החברתי כלכלי של הרשויות המקומיות. המדד שנוצר מסייע בזיהוי אזורי רווחה ומצוקה ועשוי לסייע בשיפור המדיניות של השלטון המרכזי כלפי הרשויות המקומיות.

המחקר בוצע על בסיס נתוני מצאי 2018 ובימים הקרובים המשרד יפרסם את נתוני מצאי 2021 ומפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) 2021.

המחקר בחן מספר רב של רשויות, בהן ערים, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות ודירג אותם מ-1 (הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר) ועד 10 (הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר). מבדיקה של כלל הרשויות עולה כי ברשויות בדירוג חברתי-כלכלי 7-6, בהן מתגורר מעמד הביניים, כמות פליטת המזהמים היא הגבוהה ביותר.

על פי המחקר, חלק משמעותי מהפליטות ברשויות אלה הן מתעשייה וייצור חשמל. הסבר אפשרי לרמת הפליטות הגבוה יחסית בדירוג הביניים דומה לתופעה במועצות האזוריות – מעמד זה קובע את מקום מגוריו לפי מקומות התעסוקה, אך אינו יכול לאפשר לעצמו כלכלית להרחיק את מגוריו מאזורים מזהמים.

מהמחקר עולה כי בעיריות בישראל חיים כ-6.6 מיליון תושבים. 50% מתוכם בעיריות בדירוג חברתי כלכלי 4 עד 7 בהן רמת הפליטות גבוהה. על פי המדד, הערים חיפה, נשר, קריית מוצקין וקריית ביאליק מדורגות 7. קריית אתא מדורגת 6 והערים קריית ים וטירת כרמל מדורגות 5.

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הקשר בין מפגעי סביבה לבין מדדים חברתיים-כלכליים ידוע מזה שנים ומעסיק את העולם. בישראל הוא חשוב במיוחד בשל הפערים החברתיים העמוקים, והשונות באוכלוסייה. המחקר מצביע על המיקומים והמדדים הקשורים לזיהום אוויר מתעשייה (פליטות גבוהות בערים בדירוג 4) וכן מצביע על הפגיעות הגבוהה של האוכלוסיות המוחלשות ביותר (דירוג 1-3) לזיהום משריפות פסולת. הנתונים חשובים למשרד להגנת הסביבה ולכלל הממשלה כדי לפעול להפחתה וצמצום זיהום אויר מתעשייה, ייצור חשמל ושריפות פסולת שפוגעים באיכות האוויר ומזיקים לחיי הישראלים".