המסעדה שהוקמה עם קום המדינה חוגגת 75 שנות פעילות. יניב, נכדו של יונק ז"ל שהקים את המסעדה, משחזר את ההיסטוריה המשפחתית, ומגלה מה סוד ההצלחה: "כולם אוכלים כאן – ראשי ערים, שרי ביטחון ומגישי חדשות"
אין חיפאי שלא מכיר את מסעדת גלידת יונק. זו המסעדה היחידה שנקראת גלידה אבל לא מוכרים בה אפילו גלידה אחת. השנה היא חוגגת 75 שנות פעילות וזו בהחלט סיבה להעלות שוב לכותרות את המקום שהפך כבר מזמן לשם דבר ולא רק בחיפה.
כשנכנסים למקום הריריות של הפה כבר מתחילות לעבוד מהריח הנפלא והמראות של האוכל. כמובן שלפני שמזמינים את האוכל לא יזיק כוסית וודקה או ערק כדי להיכנס לעניינים ולהיות יותר רעבים, גם כוסית בירה או יין זה אפשרי. ואז ההצגה מתחילה: במקום לבחור מה להזמין מתחילים עם כמה מנות ראשונות כדי לפתוח עוד את התיאבון, כבד קצוץ, איקרה חמוצים, רגל קרושה.
מזמינים עוד צ'ייסר ואז את הקבבים המופלאים – כל אחד רק שמונה שקלים, מחיר שווה לכל כיס. לצד יוקר המחיה, גלידת יונק נותנת מענה נפלא לכל המשפחה: בילוי לא יקר אבל טעים ביותר.
אחרי הקבבים והמנות הראשונות, המסעדה מציעה מגוון של מנות עיקריות: סטיק בקר או לבן, מוח, דגים ועוד מגוון מטעמים שלא תרצו להפסיק לטעום מהם. ואיך אפשר בלי לסיים עם הקינוח – הבאווריה האלוהית.
אז לרגל החגיגות, יניב לויתן, בנו של אריה – מנהל המקום, התראיין על סוד הקסם. זה לא הריאיון הראשון שלו ובטח גם לא האחרון, אבל הפעם אריה ביקש שלא להתראיין אלא להשאיר לבן לספר את הכל. "אני מרצה בטכניון ובאוניברסיטה ומתעסק גם בסייבר ושיווק ורוב הזמן עסוק בהרצאות", מסביר יניב. "אבא מנהל את המסעדה, הוא פחות בעניין של תקשורת, אז אני מתראיין. פעם בשבועיים אני עוזר לו במסעדה ונותן לו לנוח".
יניב, ספר איך הכול התחיל.
"הסיפור התחיל בשנת 1945, כשההורים של אמא שלי עלו לישראל מאירופה. במקור הם פתחו במבנה של המסעדה מפעל גלידה, היו הרבה עולים מרומניה, וכתוצאה מהסביבה הם התחילו למכור יחד עם הגלידה גם אוכל רומני – בעיקר סטייקים וקבבים.
"עם הזמן הנפח של מפעל הגלידה היה פחות משמעותי. החלק הקדמי היה מפעל גלידה, היו קונים ארטיקים וגלידות. זה היה מוקד בילוי בשנות ה-50 של כל מי שגר שם בסביבה. בשנות ה-70-60 גלידה הייתה אלמנט חשוב ומכאן השם של המסעדה. כל בן אדם יודע על מה מדובר וזה שם מקורי/מעניין למסעדה שהיום לא מוכרת גלידה.
המפעל המשיך באותו הקונספט עד לשנות ה-80, אז נפטר יונק מילשטיין, סבא של יניב ומי שהקים את המסעדה שנקראת על שמו. "כשהוא נפטר אבא שלי, אריה, נכנס במקומו. מאותה תקופה הפסקנו לייצר גלידה והמסעדה הפכה להיות 100 אחוז מסעדה ופחות גלידה. מאז שנות 80 אבא שלי עזב את העבודה ב'רפאל', עבר לנהל את המסעדה, ועד היום הוא ממשיך לנהל אותה".
אתה עובד במסעדה?
"יוצא לי לעזור לאבא, להחליף אותו, ואז תמיד יש אירוע שחוזר על עצמו – מכיוון שמדובר במסעדה שפועלת 75 שנה מגיעים לאכול סבים עם הנינים. זו חוויה שאני רואה הרבה. מגיעים חבר'ה בגילי – בני 50 – ואומרים לי 'אתה רואה את השולחן הזה? זה השולחן שישבתי בו עם אבא שלי וסבא שלי'.
"זה מאוד כיף ואני חווה את זה עם אנשים בני 40, 60, 80 שאומרים גם – 'פה ישבתי עם אשתי בפעם הראשונה'. פעם כשעבדתי במסעדה הגיע זוג ותוך כדי הציע נישואים, היו כאלה שהתחתנו במסעדה".
מי מגיעים לאכול אצלכם?
"כולם! אלופי פיקוד, שרי ביטחון, ראשי ערים. זו מסעדת הבית של חיל הים, שייטת 13 על כל המפקדים שלה, כולם אוכלים כאן, אין סוף מגישי חדשות מכל הערוצים, שחקני כדורגל. גם כשאנחנו מטיילים בחו"ל ופוגשים מסעדה שהיא בת 75 שנה אנחנו מאוד מתרגשים אז בטח כשפוגשים כזו בארץ. אין במדינת ישראל הרבה עסקים שהם בגיל של המדינה".
"מקפידים על האיכות והחוויה"
יהיה איזה אירוע מיוחד לכבוד חגיגות ה-75?
"נתכנן משהו מיוחד. אנחנו עובדים על זה ויהיה אירוע יפה".
למה אין משלוחים?
"אנחנו עושים טייק אווי, אנשים יכולים לבוא ולקחת. אנחנו בעיקר מוכרים סטייקים וקבבים, זה לא מזון למשלוח כמו פיצה או סושי כי זה אוכל שאם לא תאכלי אותו ישר מהגריל הוא פחות טוב".
בימי שבת אנשים עומדים בתור למסעדה. גם באמצע שבוע היא מלאה והלקוחות חוזרים כל פעם מחדש.
מה סוד הקסם שלכם?
"למסעדה יש סיפור מיוחד לפני הכול. הלקוחות לא באים בגלל הסיפור אבל האוכל טעים. מבחינת תמורה זו חוויה הוגנת שהיא מאוד בולטת על רקע שאר המסעדות בישראל, הדגש הוא על אוכל טעים במחיר הגון ואנחנו לא פלצנים.
"התפריט שלנו מאוד קצר ולעניין, המחירים שלנו מאוד הגיוניים ושפויים, הסחורה מצוינת, והאלכוהול? המחיר שלו גם סביר. מתוך הבנה שאנחנו רוצים להיות אטרקטיביים ללקוחות בתפיסת העולם שלנו אנחנו הוגנים ושומרים על צביון המסעדה – שמגישה אוכל טעים ולא צריך לדפוק חשבון לבוא אלינו. זה לא שיקול כלכלי להיכנס למסעדה, כלומר אפשר לעמוד בזה".
יניב מספר כי עוד אלמנט שהופך את המסעדה לאטרקטיבית זה שכל האוכל הם מכינים בעצמם. "המנות הראשונות – איקרה, כבד קצוץ, חמוצים – מכינים לבד. זה סופר טעים ומיוחד, זה תוצרת ביתית, אין פה שום דבר תעשייתי. אנשים היום שומרים על הבריאות והכל זה בישולים ביתיים. גם כשהמסעדה מפוצצת וכשמחכים בתור יש משהו כיפי באווירה, היא ביתית, יש ילדים וזה כיף".
איך שורדים בתחרות כל כך הרבה שנים?
"המרכיב הכי חשוב באלמנט התחרותי זו ההקפדה על האיכות והחוויה, המוצרים הטעימים והמחיר ההוגן. טעם ומחיר שמייצרים את החוויה".
למי שלא מכיר, ואין הרבה כאלה, מה הלקוח מקבל אצלכם?
"המסעדה מיוחדת ויש לה מטבח פתוח, הגריל נמצא בלב המסעדה. כל החוויה היא מיוחדת, הטעמים מעולים בעלויות הוגנות כמו שאמרנו. יש הרבה מאוד דברים מיוחדים מעבר לסטייקים ולקבב – יש נקניקיות מאוד טעימות; יש את כל המנות הראשונות; יש דברים יותר 'הארד קור' – איברים פנימיים, חוט שדרה; מייצרים הכול.
"בעל הבית, אבא שלי, נמצא כל הזמן במקום ומשגיח וזה סוד ההצלחה. הוא בעצמו הולך לשוק ובוחר חציל חציל, עושה כל בוקר את הקניות למסעדה. מרגישים את זה כשבעל הבית הוא חלק מהמקום ומעורב בכל דבר".
אתה אוכל גם עם הילדים?
"אני משתדל לאכול לפחות פעם-פעמיים עם הילדים ועובד בשבת פעם בשבועיים".
אתה שולח את הסטודנטים שאתה מלמד לאכול אצלך?
"אני זוכר מקרה אחד – שהרצתי בכנס של חיל הים, ישבו שם כל הקצינים הבכירים, עליתי לבמה כדי להתחיל לדבר, מציגים אותי, ופתאום צועקים לי 'הי זה אתה מהגלידה'".
יש איזה מסר שתרצה להעביר ללקוחות?
"אנחנו אוהבים את הלקוחות שלנו, ובגלל זה נמשיך להיות הוגנים וטעימים".
אז לא רק שהם אוהבים את הלקוחות, גם הלקוחות אוהבים אותם – את האוכל הביתי והטעים, המחיר ההוגן לכל כיס, האווירה. זו הסיבה שהם חוזרים למקום כבר 75 שנה. מזל טוב.
כתבות נוספות
