החברה הכלכלית תערוך בשבוע הבא כנס למען העסקים המקומיים, וגייסה לשם כך את מיטב המומחים שיסייעו להם לצלוח את המשבר הכלכלי. חמישה מבעלי העסקים בעיר שיגיעו לכנס, מספרים על התקופה המאתגרת והמסובכת, ועל התקוות הפרטיות שלהם

אודיה שווץ פרסום: 07:34 - 12/06/20

"בתקופה כזו צריך לעצור את המחשבים ולחשוב על בעלי העסקים"

גל גבריאלי, הבעלים של "הקונדיטוריה של גל" מזה 17 שנה, נשאר אופטימי למרות ששום דבר כבר לא ייראה אותו דבר

מכבי קרית מוצקין 320_100
גל גבריאלי | צילום: רמי שלוש
גל גבריאלי | צילום: רמי שלוש

"הכל נראה אחרת עכשיו. הרבה לקוחות חוששים להגיע, חברות שמספקות חומרי גלם התחילו לצמצם את המלאי, ונוצר מצב שקשה להשיג אותם. אבל למען האמת, התקופה הזו עשתה לי טוב; היה לי זמן לעצור הכל ולחשוב קצת מה יהיה הלאה, כי ברור שהכל לא ייראה אותו הדבר עכשיו".

"כרגע, כמו רוב העסקים בארץ, אני דואג לשרוד. מהדקים את החגורה, פחות להחזיק מלאי, פחות זמן פנוי; במקום לעבוד 16 שעות ביום אני עובד 20 שעות וחוסך בעובדים. בכל שנה אחרי שבועות אני טס לחו"ל, ועכשיו לא טסתי; אבל אלה צרות של עשירים".

"לקראת הכנס בשבוע הבא, אני חושב שהבנקים בחיפה יכולים לעזור לבעל עסק שאין לו עם מי לדבר. אין מצב כזה, שבעל סניף בנק לא יוכל לדבר עם בעל עסק. הצלחתי ליצור קשרים, וגם לקבל רעיונות ממנהלי סניפי הבנק זה עוזר. אין סיבה שאחרים לא יעשו כמוני".

מכבי קרית מוצקין 320_100

"יש לי ציפיות מכל מי שמחזיק תפקיד ציבורי, ממס הכנסה, מביטוח לאומי, מעיריית חיפה, מהבנקים – לעזור לבעלי העסקים. אני מבקש מהעירייה היום לא להקשות עלינו עוד יותר; שלא יתנו דוחות, שלא ישלחו מכתבים כמו ממס הכנסה, שלא יעקלו. כל המערכות הציבוריות עובדות על אוטומט, ולתקן את זה מצריך הרבה ביורוקרטיה. בתקופה כזאת צריך לעצור את המחשבים ולחשוב על בעלי העסקים".

"הקשיים העיקריים שלנו הם חוסר הוודאות, בעיקר מהבחינה הכלכלית. המשכתי לעבוד בלי עובדים והמשכנו לעשות משלוחים, לא לקחתי אשראי או הלוואה מהבנק. קיבלנו מענק מהמדינה, שזו היתה טיפה בים אבל זה בהחלט עזר. ברור לי, כמעסיק, שאם זה יקרה שוב ותהיה פעם נוספת, המצב יהיה הרבה יותר קשה. אבל אני אופטימי ומאמין שאשרוד גם אם יהיה גל שני".

ממטעמי הקונדיטוריה של גל | צילום: גלעד הר שלג
ממטעמי הקונדיטוריה של גל | צילום: גלעד הר שלג

"אני מצפה מהמדינה להחזיר לי את מה שהיא ידעה לקחת כל השנים"

ערן ינקלביץ', בעל מספרה במת"ם מזה 11 שנה, מתגעגע ללו"ז הצפוף ויודע שבסוף הכל בראש (ובבאזז שהוא יוצר סביבו)

ערן ינקלביץ | צילום: אלבום פרטי
ערן ינקלביץ' | צילום: אלבום פרטי

"אני רגיל למצב שבו המספרה מלאה לגמרי. תמיד יש הרבה עבודה, תמיד היה עומס הזמנות ולו"ז צפוף. היום הוא מאוד מרווח, לצערי. רק 30 אחוז מעובדי ההייטק במתחם מת"ם חזרו לעבוד, לכן החזרה לשגרה מאוד איטית וקשה לי ולעסק".

"הקשיים הכי גדולים שלי הם שכרגע לא מאפשרים לי הקלות מבחינת ההוצאות של השכירות, שהן מאוד גבוהות במתחם – וזה יוצר מצב שהיה עדיף לי לא לפתוח את המספרה".

"כדי לשרוד אנחנו מנסים להיות יותר יצירתיים בעבודה – שכל לקוח ולקוחה שיוצאים מהמספרה ייצאו כך שיהיה באזז סביב הראש היפה שעשינו. אנחנו מפרסמים יותר במדיות ומנסים לתת ללקוחות הרגשה כמה שיותר בטוחה במספרה, הכל כמובן על פי ההנחיות ועם הצהרת בריאות מחמירה כדי למנוע סיכונים מיותרים".

"מה שהיה יכול לעזור זה בסך הכל הקלות משמעותיות בהוצאות הקבועות ומענקים עד שהמחזור יחזור להיות דומה למה שהיה לפני הקורונה. גם אז ההוצאות האלה הכבידו, אבל היתה סיבה לקום בבוקר, לפתוח את המספרה, ולנסות להתפתח כמה שיותר".

"אני מצפה – במיוחד מהמדינה, ששילמתי לה כל השנים מס יפה, מע"מ יפה, ביטוח לאומי כגובה ההכנסה – שידעו, כמו שידעו לקחת כל השנים, שעכשיו הזמן להחזיר. אני מצפה לאותו הדבר גם מהנהלת הפארק שהמספרה ממוקמת בו – אפשר לתת הקלות בשכירות, בדמי הניהול, באחזקה; ושיעזרו בעיקר לחזור לשגרה, כדי לא להגיע למצב שבו עובדים כל החודש בשביל לשלם הוצאות, ובסופו של דבר להישאר בלי משכורת להביא הביתה".

המספרה של ערן ינקלביץ | צילום: באדיבות בית העסק
המספרה של ערן ינקלביץ' | צילום: באדיבות בית העסק

 "אני לא מצפה שיתנו לנו כסף, אבל הייתי שמחה שיחזירו את החיים לעיר התחתית"

זיו גולדצוייג, הבעלים של מסעדת צ'יוויטו מזה שנה וחצי, נזכרת ביום שבו הכל היה מוכן לפתיחה המחודשת, ובנגיף שהיו לו תוכניות משלו

זיו גולדצוייג | צילום: אלבום פרטי
זיו גולדצוייג | צילום: אלבום פרטי

"כשפתחנו עבדנו משהו כמו שנה בשגרה שהיא די רגילה, בלי הפתעות ושינויים קיצוניים. בתחילת השנה החלטנו להיפרד משותף שהיה לנו, קנינו ממנו את החלק ונכנסנו לתקופת שיפוצים; וביום שסיימנו את השיפוצים והמקום היה מוכן לישיבה – סגרו את המסעדות בגלל הקורונה. אבל כבר בהתחלה החלטנו שאין זמן לבכות על כמה מר גורלנו ומהר מאוד התעשתנו על עצמנו, צמצמנו עובדים ועבדנו רק אנחנו, במתכונת חדשה".

"בכל יום אנחנו קמים ליום חדש, בלי אפשרות לדעת איך אנשים יגיבו לשינויים. נכון, פתחו מחדש את כל המסעדות והברים, אבל הנזקים של הקורונה רק עכשיו מגיעים. אנשים מבינים שלא בטוח שהם יחזרו לעבודות שלהם, ומרגישים את הפחד מהגל השני".

"מאז, אנחנו ממציאים את עצמנו כל יום מחדש, עוברים על דוחות כמה שיותר, מנסים לייעל ומסתכלים על כל שקל שנכנס ויוצא. אבל אין ספק שאנחנו זקוקים לעזרה. אנחנו זקוקים לתמיכת העירייה; אני לא מצפה שיתנו לנו כסף, אבל כן הייתי שמחה לאירועי תרבות באזור, שיחזירו את החיים לעיר התחתית. חיפה זו עיר כל כך יפה ומיוחדת, אין סיבה שזה לא יהיה מקום שוקק תרבות ובילוי". 

"מצד שני, אם יש משהו שלמדתי בתקופה הזאת זה שלא צריך לצפות מאף אחד לכלום. בסופו של יום צריך להזיז דברים ולהמציא את עצמנו מחדש. לכן, נשמח לקחת חלק בכל יוזמה או פרויקט".

מסעדת ציוויטו בעיר התחתית | צילום: באדיבות בית העסק
מסעדת צ'יוויטו בעיר התחתית | צילום: באדיבות בית העסק

"זה אינטרס של העירייה והמדינה לעודד תיירות מקומית"

דוד בארי, בעלים של כמה בתי מלון, בהם רשת מלונות שומאכר במושבה הגרמנית, מזה כעשר שנים, על ענף שלם שצועד לאחור

דוד בארי | צילום: מלון שומאכר
דוד בארי | צילום: מלון שומאכר

"בעקבות הקורונה, כל העסקים שלי נעצרו, בכל הארץ. מלון הדירות, שפונה לקהילה הבהאית הותאם לקהילה שמגיעה כל השנה, אבל עכשיו הם לא מגיעים, וגם אנשי ההייטק לא מגיעים למלון שלנו במת"ם, והייתי משותק לגמרי במשך יותר מחודשיים. לכן, כרגע אנחנו פתוחים לקהל הישראלי ומנסים להיות כמה שיותר יעילים ושירותיים עבור הלקוחות שלנו; אבל קשה להחזיק מלון עם כל ההוצאות השוטפות, המים והחשמל, ובכל חודש אנחנו מפסידים הרבה כסף ולא מגיעים לאיזון המתבקש".

"הדבר הקשה ביותר עבורנו הוא נושא התזרים – ממאה אחוז הכנסות ירדנו לאפס אחוז. בלילה אחד הכל נגדע, הקורונה שיתקה את תיירות החוץ שאנחנו ניזונים ממנה ולצערי, חיפה עדיין לא על מפת התיירות הישראלית. גם העירייה וגם משרד התיירות לא קידמו את נושא תיירות הישראלים בעיר. לכן, אנחנו הולכים אחורה".

"כדי להישאר עם הראש מעל המים, אני מקפיד על שיווק ושיווק ועוד שיווק – שזה מה שהעיר צריכה לעשות למעננו. המדינה צריכה לעשות למען המלונאים קמפיין, בסגנון של 'דווקא עכשיו – חופשה בישראל'; כך הם יוכלו להציל את כלכלת התיירות. זו הזדמנות שישראלים לא טסים, וזה דורש מהעירייה להשקיע כסף בקמפיין מדויק, בעיקר לזוגות ופחות למשפחות. אם יגיעו לעיר נוכל לקבל אותם, וזו השאיפה. מעבר לזה, אנחנו מנסים לצמצם את העלויות כמעט לאפס; אנחנו מצמצמים את העובדים שאנחנו לא יכולים לשלם להם, הבעלים והמנכ"לית מפעילים את המלון".

"אנחנו זקוקים לעזרה. העירייה יכולה לסייע בהפחתת הארנונה, וזה תלוי גם בסיוע ממשלתי. ככל שנעלה בצורה מדורגת בהכנסות, כך תעלה היכולת שלנו לשלם מסים וארנונה. ברמה הלאומית, אנחנו מנסים לעבוד מול הבנקים, לדחות הלוואות קיימות ולקבל נוספות כדי להחזיק מעמד בחודשים שבהם ההפסד הולך וגדל".

"עירייה מרוויחה מתיירות המון כסף; היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד כסף, וזו גם שגרירות מצוינת למדינה, על ידי תיירים שמגיעים לפה. המדינה חייבת את המלונאים חיים ונושמים. המדינה לא תיפול מזה שכמה מסעדות נפתחות ונסגרות, אבל ענף המלונאות והתעופה חייב הנשמה, אין ברירה אחרת. צריך לסייע גם בפיצוי גם בתשלומי מע"מ, וגם דרך התשלומים לעירייה".

מלון שומאכר במושבה הגרמנית | צילום: איתי סיקולסקי
מלון שומאכר במושבה הגרמנית | צילום: איתי סיקולסקי

"העסקים הצעירים הקטנים הם מנועי הצמיחה של העיר"

רועי ממן, סוכן ביטוח פנסיוני, על הפאניקה שזורמת אליו מהלקוחות ועל המגע האנושי שכל כך חסר

רועי ממן | צילום: עופרי בן אדם
רועי ממן | צילום: עופרי בן אדם

"הלקוחות שלנו ממש בלחץ. הפאניקה שלהם זורמת ישר אלינו, ואנחנו מנסים להרגיע ולהיות שם ברגעים הקשים. לכל לקוח יש קשיים וצרכים שונים, וצריך לעזור להם לתכנן סיכונים, הוצאות והכנסות, במיוחד בתקופה הדינמית הזאת.

"אני רואה המון עסקים שלא מתכננים להחזיר עובדים, לקוחות סוגרים את העסקים שלהם ולא פותחים אותם, וזה קשה. אין ענף שלא נפגע. מי שהקורונה תפסה אותו עם הלוואות, נמצא היום בפשיטות רגל. החוכמה שלנו כסוכנים זה להיות שם בדיוק ברגעים האלה, לעזור לבצע החלטות וצמצומים בצורה הנכונה, ולהשאיר כיסויים חשובים פעילים גם בימים הכי שחורים".

"המגע האנושי חסר לנו, וגם ללקוחות. בתקופת הקורונה לא היו פגישות פיזיות, וגם בימינו אם מישהו מוכן להיפגש פנים מול פנים, האווירה אחרת לגמרי. חשוב לנו להיפגש עם הלקוח באופן פרונטלי, אי אפשר לתכנן תוכנית פרישה או תוכנית ביטוח בטלפון או במייל. אנחנו מוכרחים להכיר את הלקוח מקרוב, בביתו, הטלפון אינו תחליף למגע האנושי".

"למרות זאת, בגלל המצב, כל העובדים עובדים כיום מהבית, למעט פעם בשבועיים; אנחנו דואגים לערוך מפגשים כדי להרגיש אנושיים. אבל צמצמתי את שטחי ההשכרה ב-50 אחוז, ובפועל אני היחיד שמגיע למשרד לפגוש לקוחות".

"כמו שאר העסקים, אנחנו זקוקים לשגרה רגועה ובטוחה. חשוב לנו שהציבור יהיה ממושמע ואחראי למעשיו, והכל יהיה בסדר. כמובן יכול לעזור לנו שיתחשבו בעסקים בנושאי ארנונה; הרי בחיפה הארנונה לעסקים מוגדלת וגם ככה קשה לנו. אם בעלי משרדים נתנו הנחה לדיירים שלהם, גם עירייה יכולה להתחשב בעסק. העסקים הצעירים הקטנים הם מנועי הצמיחה של העיר, זה מה שמביא ומשאיר צעירים בעיר".

 

אור שחף, מנכ"ל החברה הכלכלית: "החברה הכלכלית רואה חשיבות רבה בעסקים הרבים שפועלים בחיפה ובתרומתם לכלכלה העירונית. מדובר בעסקים שמעניקים שירותים רבים לתושבי העיר ושנקלעו לקשיים ואתגרים משמעותיים לאור משבר הקורונה".

אנחנו כאן כדי למצוא דרכים לסייע בידם עם תחילת החזרה לשגרה", מסביר שחף. "בהמשך למיזם הסיוע למסעדות ולהוקרה לצוותים הרפואיים שקיימנו בימי הנחיות החירום, כנס זה מהווה נדבך נוסף בשורת צעדים שאנו מתכננים למען הקהילה העסקית בעיר".

דוד עציוני, סגן ראש העיר ויו"ר החברה הכלכלית: "לאור משבר הקורונה, שאת השלכותיו הכלכליות נתחיל לחוות באופן משמעותי עוד יותר כעת עם תחילת החזרה לשגרה, בחרנו לייצר פלטפורמה שבה ניתן לפתח שיח בין בעלי ונציגי העסקים החיפאים לבין הבנקים וגופי ההשקעות, לטובת בחינת כל האמצעים הקיימים ברשותם לעזור ולהקל על החזרה לפעילות העסקית".

להרשמה לכנס לחיזוק העסקים – לחצו כאן

כנס מחזקים את העסקים בחיפה החברה הכלכלית
כנס מחזקים את העסקים בחיפה, של החברה הכלכלית