"יש בעברית הרבה יופי ויש לנו הרבה מה ללמוד"

ביום חגה של הלשון העברית נתבקשתי, כיועצת הלשונית של הרדיו, לכתוב כמה מילים על השפה העברית. אני רואה בתפקידי זה שליחות, שכן, השפה העברית עם הזמן שינתה פניה, דור הולך ודור בא ועם התקדמות הטכנולוגיה מושגים חדשים נכנסו לשפה והפכו לחלק משגרת היום.

עצוב לי לראות גם בתקשורת וגם באקדמיה כיצד הדור החדש אינו נותן כבוד לשפה. בצרפת זה לא היה עובד, הצרפתים קנאים לשפה שלהם. על מילים שחדרו לשפה כמו ג'ינס, למשל, ישבו על המדוכה הוגי לשון ועשו לילות כימים על מנת שמילה זו לא תחדור לשפה. אך בלית ברירה שפת הרחוב "ניצחה".

ורק כאן, בישראל, לשפה העברית, ישנה תחושה שניתן לשבש מילים, ליצור צורות חדשות, לכתוב ולדבר כנגד החוקים הלשוניים ולהפוך את שפת הרחוב כשפה תקנית.

יש לנו שפה נהדרת, ציורית מצד אחד ומאוד לוגית מהצד האחר. החלום שלי ושל הקנאים לשפה, שהדור החדש יהנה לשמור על החוקים המקובלים שכן, מה אכפת לדובר להגיד הִתְחַלְתִּי, הִפְסַדְנוּ הִרְגַּשְׁנוּ במקום הֶתְחַלְתִּי, הֶפְסַדְנוּ, הֶרְגַּשְׁנוּ. מדוע יש רצון להישאר עם השיבוש הלשוני? אין לי תשובה לכך מלבד העובדה, שיש איזו זילות בקרב הדור הצעיר כלפי השפה. כך בלשון, וכך בשירים. בעבר, כל שיר שהיה יוצא לרדיו היה עובר דרך היועצת הלשונית, ולו בלבד שהמילים שיחדרו לאוזן השומעים תהיינה תקניות. והיום… כל אחד עושה כטוב בעיניו.

"רק בשפה העברית המילים הן מהותיות"

יש בעברית כל כך הרבה יופי ובמיוחד בשירי האהבה. ויש לנו עוד כל כך הרבה מה ללמוד. שימו לב למילות האהבה שנכתבו על ידי המשוררים הגדולים שלנו. כמה עומק וכמה עוצמה יש במילותיו של נתן אלתרמן  – שׁוֹתֵק וְנָכְרִי בְּחַדְרֵךְ הַשָּׁלֵו אֲחַכֶּה לָךְ כְּמוֹ נַעֲלַיִךְ. אֲנִי אֶבְחַר בָּךְ וְאַתְּ בִּי תִּבְחֲרִי וּבְיַחַד נִהְיֶה לְרֹב. כתבה נעמי שמר. וְאִם הָיִיתִי מִתְפַּזֵּר לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָיִיתִי נֶאֱסַף שׁוּב אֵלַיִךְ. כתב עוזי חיטמן. דָּרַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, בְּכָל לִבִּי קְרָאתִיךָ, וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – לִקְרָאתִי מְצָאתִיךָ  – כתב רבי יהודה הלוי. ויש לנו עוד רבים וטובים.

ואיך אפשר בלי שיר השירים שחיבר שלמה המלך בחכמתו: בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר, קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה.

כמה אנו מפספסים עם השיכחה.

אני רוצה להפנות מכאן בקשה לכל הקוראים להיות חברים של האקדמיה ללשון העברית באינסטגרם. יש שם את כל התשובות לשימוש נכון במילים הדורשות הסבר. בדרך ידידותית לקורא, המהולה בחוש הומור, ניתן ללמוד ולהשתפר. גם אני לומדת מהם המון.

למשל, מצאתי מילים חדשות, תקינות, שבהן ניתן להשתמש במקום אלה הלועזיות, שהרי העברית היא שלנו אז למה לקחת מאחרים. יש לנו בשפה את הכל. צריך לחפש, למצוא ולהשתמש.

כן… לפעמים אפשר לחטוא במילים זרות ולהשתמש בהן. אך, האמת היא, כי עברית היא שְׂפַת עֵבֶר, רַק הִיא יְכוֹלָה לְהַעֲבִיר אוֹתָנוּ לְעֵבֶר מימדי עומק המאפיינים אותה. באף שפה אין משמעות כה חזקה לכל אות ואות ולמהות שלה. רק בשפה העברית המילים הן מהותיות.

ישנו תחום הקשור לנומרולוגיה קבלית… כן כן "קבלה" שבאמצעותו אפשר ללמוד רבות על סוד המילים והאותיות בעברית. וכמה סודות יש שם… פעם, גם על זה אֲאוֹתֵת לָכֶם… (מִלְּשׁוֹן אֶתִּי – אִיתוּת עַל הָאוֹתִיּוֹת) ואתן רק שתי דוגמאות כשאני אומרת מהות למה הכוונה.

המילה אֱמֶת  – היא מהותית מעצם כתיבתה, הא' היא האות הראשונה באלף בית. הת' היא האות האחרונה באלף בית והמ' באמצע. יש לכך משמעות עומק. אין את זה באף שפה. ואם דיברתי על אַהֲבָה שימו לב כי היא מורכבת באמצעיתה מהמילה הַב כלומר – תֵּן. אהבה ללא נתינה מהי אהבה. יש בה אותיות הנחשבות רוחניות כמו הא' וה-ה' ובאמצע בית יציב וגשמי. כזאת היא האהבה. מתהדרת במהותה מעצם הוויתה. כזאת היא העברית יש בה את מה שאנו רוצים לראות בה. אפשר לצלול איתה לעומקים נסתרים ולגלות בה רזים וסודות…

איך אומרים בעברית טוקבק?

וכדי לסיים בנימה משועשעת אביא בפניכם כמה חלופות בעברית למילים לועזיות שיהיה נחמד אם נאמץ אותן ונתחיל להשתמש בהן.

קְרוֹפּ טוֹפּ=חֻלְצַת קִיטּוּם

טוֹקְבֶּק=תְּגוּבִית

שַׁמְפּו=תַּחְפִּיף

סֶנְסַצְיָה=מִרְעַשׁ

פֶּנְצֶטָה=מַלְקֶטֶת

בלקאאוט=חִשָּׁכוֹן

פִּירְסִינְג=נִיזוּם

פֵיְק נְיוּז=חַדְשׁוֹת כָּזָב

גִ'י פִּי אֵס=נַוְּטָן

פָּזֶל=תַּצְרֵף

וכן הלאה…

מקווה שהצלחתם לרדת לסוף דעתי. בואו נשמור על מה ששלנו. זאת התרבות, זה היופי, זאת השפה.

חג עברית שמח. נשתמע,

אתי אסתר פנקס, יועצת לשונית