"יוצאים לעשות ספורט? תוודאו שיש דפיברילטור באזור"

הכל התחיל לפני ארבע שנים כאשר גדי, רופא טיפול נמרץ בפנסיה, הלך לנחם את משפחתו של רוכב אופניים בן 50 שנפטר מדום לב בעת רכיבה. במקרה ההוא היה בקבוצת הרכיבה רופא שמיד החל בניסיונות החייאה, יחסית מהר הגיעה ניידת טיפול נמרץ, האיש פונה לבית חולים ולמרות זאת לא הצליחו הרופאים להציל את חייו. כאשר גדי שמע את תיאור המקרה, המסקנה העיקרית שלו היתה שבמידה והיה לקבוצת הרכיבה דפיברילטור זמין באופן מיידי, היה סיכוי טוב להציל את חייו של האיש, שכן זה האמצעי היחיד שיכול להחזיר פעולת לב במקרה של דום לב עקב פרפור חדרים.

כשחזר גדי מהביקור בשבעה, הודיע בווטסאפ של קבוצת הרכיבה שלו שהחליט לרכוש עבור הקבוצה דפיברילטור. הוא רכש את הדגם הקטן ביותר שהיה אז בשוק, מכשיר במשקל 1,100 גרם. חברי הקבוצה עברו הדרכה קצרה בהפעלת המכשיר ומאז הוא נמצא איתם בכל רכיבה, לרוב בתרמיל הרכיבה שעל גבו.

ואז הגיע יום שני ה-7.6.21.

הקבוצה היתה לקראת סיום רכיבה לא מאמצת במזג אוויר נעים בגבעות האלונים שליד טבעון, כשלפתע מצלצל הטלפון של גדי. על הקו חברתו לקבוצה אורלי: "בוא מהר… איתן התמוטט… תביא את הדפיברילטור". השעה היתה 9:33. כיוון שאיתן היה במאסף, הסתובב גדי ודהר חזרה במעלה הסינגל עד שהגיע לאיתן. כשהגיע, ראה שמלכי, אחות במקצועה, כבר החלה כמה שניות קודם לבצע עיסוי חזה. איתן היה שרוע על האדמה ללא דופק וללא נשימה. גדי שלף את המכשיר מהתיק, לחץ על הכפתור הירוק והמכשיר החל לדבר (ליטרלי!) ולתת הוראות הפעלה ברורות: "משוך את הלשונית הירוקה… המשך עיסוי חזה… הדבק מדבקות… התרחק… נותן מכת חשמל… המשך עיסוי" וכן הלאה.

המכשיר נתן מכת חשמל אחת, ולאחר כדקה נוספת של עיסוי לב, חזר ליבו של איתן לפעום והוא חזר לנשום בכוחות עצמו.

אחרי עוד מספר דקות לא קצרות הגיעה ניידת טיפול נמרץ מהתחנה ביוקנעם, הצוות המשיך לייצב את מצבו של איתן ופינה אותו למחלקת טיפול נמרץ לב ברמב"ם. במשך כ-36 שעות היה איתן מורדם ומונשם תחת קירור ולאחר מכן התעורר וחזר להכרה מלאה. ביום שישי כבר ישב ליד מיטתו בבית-החולים, שוחח עם בני משפחתו ואכל ארוחת ערב בכוחות עצמו.

את הפוסט הזה על הנס שהציל את חייו של איתן, גדי ביקש ממני לכתוב בשמו. "נס" היא מילה שלי. גדי, שניהל את מחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם במשך כ-30 שנה, שונא את השימוש במילה הזו בהקשרים רפואיים – "אין דבר כזה נס רפואי. יש ידע, יש תושייה ולפעמים צריך גם שהכוכבים יסתדרו".

ולמה חשוב לגדי שהסיפור הזה יסופר?

גדי מעריך שלבו של איתן נדם סביב 9:33, זמן קצר לפני שאורלי התקשרה אליו. הדפיברילטור הופעל ב-9:37 (זה מתועד בתוכנה שלו). 4 דקות קריטיות. עיסוי לב הוא חיוני אבל הגורם הכמעט בלעדי שקובע אם הלב יוכל לחזור לפעום הוא פרק הזמן מהפסקת פעולתו ועד למתן מכת החשמל הראשונה. אין כמעט מצב בו כוחות החייאה מתקדמת יגיעו לשטח בפרק זמן מספיק כדי להציל אדם שלקה בדום לב. רק הימצאות של דפיברילטור זמין באופן מיידי יכולה להחזיר לחיים במקרה כזה.

מאות אלפי נשים וגברים בישראל רוכבים כיום במסגרות חובבניות ומקצועיות כאלה ואחרות. רבים מהם בני 60-45, קבוצת הסיכון העיקרית לקבל דום לב. חשוב לומר – דום לב אינו נדיר אצל אנשים בריאים לחלוטין, כולל אצל ספורטאיות וספורטאים צעירים וחסונים. לכן, כל קבוצת רכיבה, של בני כל גיל, חייבת להצטייד בדפיברילטור ולהקפיד לקחת אותו לכל רכיבה. כיום המכשירים האלה קטנים וקלים, לא נדרשת כמעט שום הכשרה כדי להפעילם ועלותם אלפי שקלים בודדים (המתחלקים בין חברי הקבוצה). הסכומים שרוכבים משקיעים באופניים ובציוד נילווה גבוהים לאין שיעור.

*** חשוב לי לציין באופן ברור – אין לאבי, גדי בר-יוסף (או לי), כל קשר עסקי לחברות המייצרות או מוכרות דפיברילטורים, ואין לו מה להרוויח מלבד הידיעה שאולי חיי אנשים נוספים יינצלו בזכות הגברת המודעות לחשיבות העניין. ***