אריאל ושמחה גולדברג, חובשי מד"א מקרית אתא, היו במרפאה בהר מירון כשהחלו להגיע ראשוני הנפגעים באסון. כעת הם מספרים על הרגעים הקשים, וגם על הנחמה והאור שבחושך

מערכת רדיו חיפה פרסום: 18:36 - 03/05/21
אסון הר מירון | צילום: איחוד הצלה
אסון הר מירון | צילום: איחוד הצלה

חובשי מגן דוד אדום, אריאל (26) ושמחה (27) גולדברג, בעל ואישה מקרית אתא, הוצבו בליל שישי האחרון במרפאה בהר מירון, ועסקו בטיפול בפצועים קלים – פעולה שגרתית, כמדי שנה. כשמכשיר הקשר הכריז על אירוע רב נפגעים, המרפאה השקטה הפכה לסרט נע של פצועים קשה והרוגים.

"הגעתי למרפאה חצי שעה לפני שהתחיל האירוע", משחזרת אריאל, "פתאום, הרגשנו שמשהו קיצוני מתרחש, כשהגיעו אלינו במהלך דקות ספורות פצועים רבים – ממצב קל, ועד כאלו שלא ניתן היה להציל ונאלצנו לקבוע את מותם. אני הייתי בתוך המרפאה ובעלי היה בחוץ, העניק טיפול ראשוני לפצועים שהגיעו אליו".

יום פתוח בטכניון 728_90

"זה היה ממש כמו סרט נע", מתאר שמחה את הרגעים הראשונים, "פיניתי את הדרך לאמבולנסים, טיפלתי בפצועים אחד אחרי השני, וההרגשה היתה קשה מאוד. מזעזעת. אני במד"א שבע שנים, ובחמש השנים האחרונות נמצא בהילולה במירון, ומעולם לא חוויתי טרגדיה כזו. הכמות של הפצועים וסוג האסון היו פשוט בלתי נתפסים".

אריאל ושמחה גולדברג | צילום: מד"א
אריאל ושמחה גולדברג | צילום: מד"א

"באמצע האירוע, כשהצלחתי למצוא שתי שניות של שקט, הרמתי את הראש לאריאל, הבאתי לה מים, דאגתי לה", הוא ממשיך, "רגע לאחר מכן כבר המשכנו לטפל בפצועים. בבוקר למחרת הגענו יחד הביתה, לילדים, מחוסרי כוחות ואחרי מראות קשים מאוד. החיבוק שקיבלנו מהילדים מאז הוא הכוח שלנו, יש לערך המשפחה משמעות אחרת אחרי אירוע כזה".

יום פתוח בטכניון 320_100

"חצי מהלב שלי נשאר במירון באותו הלילה", מוסיפה אריאל, כשהיא משחזרת את אסון ההילולה, "הייתי חלק מהצוות שקבע את מותם של פצועים רבים, אבל נקודת האור שלי היתה ילד בן 11 שנפגע באורח קשה מאוד, והצלחנו לייצב את מצבו והוא שב להכרה בבית החולים. זה האור שבתוך החושך".