מנדי רבינוביץ', מנהל החטיבה העליונה של בית הספר הריאלי העברי חיפה, עם האתגרים המרכזיים שעומדים בפני מערכת החינוך הישראלית, ערב פתיחת שנת הלימודים

מערכת רדיו חיפה פרסום: 09:39 - 30/08/19
תלמידים רצים, הפסקה, בית ספר | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock
צילום (אילוסטרציה): Shutterstock

כל מערכת חינוכית נשענת על חמישה אדנים: מורים, הורים (קהילה), תלמידים, תוכניות לימודים, ומסגרת כללים. כל שינוי חינוכי רציני מחייב טיפול במקביל בכל החמישה, כדי ליצור מערכת מאוזנת שנעה קדימה ללא חריקות וחיכוכים. כל אחד מחמשת האדנים מחייב טיפול רב ממדי ומורכב, ובפני כל אחד ניצבים אתגר וקריאה לשינוי.


מורים: להפגין מוטיבציה ולגלות אומץ

יום פתוח בטכניון 728_90

מה הבעיה? מחקרי אורך ורוחב בחינוך מלמדים אותנו שאיכות ההוראה (Instruction) היא המשתנה המשפיע ביותר על הישגי התלמידים – הרחק לפני גודל הקבוצה, ההמיונים או סך השעות הנלמדות. איכות הוראה ניתן להשיג רק מתוך מוטיבציה פנימית עמוקה של המורים לשכלל את הוראתם, להיחשף וליישם חדשנות פדגוגית, לצפות במורים אחרים, להזמין צפייה ומשוב מעמיתיהם, ולקבל פידבק אמיץ מתלמידיהם.

מה עושים? על מורה יידרש לצפות בשיעור של עמיתו או לארח צפייה, לזכות במשוב מתלמידיו, ולדון בו יחד עמם. כך התקדמו המדע ואמנות, וכך תתקדם גם ההוראה.

יום פתוח בטכניון 320_100

הורים: אבא בולדוזר, אמא הליקופטר

מה הבעיה? התפוררות האמון במערכות הציבוריות אינה פוסחת על בתי הספר. לצד תהליך זה מתרחשים עוד שני תהליכים חברתיים: תחרותיות גוברת, הניזונה מחרדה של ההורים לעתידו הכלכלי של התלמיד בעולם גלובלי; וכפועל יוצא ממנה, בין השאר, התערבות הורים המנהלים את חיי הילדים ומונעים מהם התנסות בהתמודדות עם קשיים – להלן, Mama Helicopter, Daddy Bulldozer: אמא הליקופטר, אבא בולדוזר. כל אלו מניעים הורים להתערבות גסה בקבלת החלטות חינוכיות, המזהמת את התהליך החינוכי.

מה עושים? כאן נדרשים תהליך עיצוב אמנת יחסים מחייבת של בית הספר וההורים; לקיחת אחריות של בתי הספר על הדרכת והכוונת המשפחות; והצהרת גיבוי מלאה תמוכת מעשים למורים מהמנהלים, ולהם מצד קברניטי הרשות המקומית ומשרד החינוך.

תלמידים: החורף מגיע! אתם מוכנים?

מה הבעיה? תלמידי ישראל שבויים היום במערכת האתמול, כשלפניהם אתגרי המחר. הם חיים בתקופת דמדומיו של בית הספר המסורתי, כשהם שומעים את הלמות תופי הטם-טם של העתיד – Winter is Coming! – והם יוצאים אליו עם ציוד חלקי מדי. האתגר הוא מציאת האיזון והתמהיל הראויים בתוך בנק הזמן הקצר, בין מיומנויות, ידע וערכים – ומכאן, עיצוב הזהות המקצועית והמוסרית. תהליכי בירור זהותיים הם חיוניים ביותר לקראת היציאה אל התמרון הגדול בעולם, לאור מטרות חיים וחוסן פנימי לספוג מפלות.

מה עושים? יש צורך בשינוי מערך ההערכה הפנימי והחיצוני, מעבר לשלוש בחינות בגרות חיצוניות – עברית, אנגלית ומתמטיקה; ובפינוי זמן משמעותי לתהליכי עיצוב ובירור ערכיים, העמקת ידע, רכישת מיומנויות חיוניות, והערכה פנימית.


תוכניות הלימודים: המורה הוא המעצב

מה הבעיה? לפני הכל, תוכניות הלימוד חייבות להיות מנותקות לחלוטין מסדר היום הפוליטי. השרים המתחלפים, המטלטלים את המערכת ברפורמות חדשות ועמן תוכניות לימוד, אינם מאפשרים למערכת להתקדם לשום מקום ונוצרת ציניות עד ייאוש. תוכנית הלימודים הבית-ספרית היא נגזרת של מקצוע לימוד, שהוא נגזרת של דיסציפלינה. בסופו של יום, היא מתכנסת לספר לימוד, שבתכניו בוחשים בעלי עניין רבים מדי.

מה עושים? עלינו לראות במורים – לאחר הכשרה מתאימה, כמובן – כמומחי התוכן הראשיים. עליהם ליצור בעצמם את תוכנית הלימודים שלהם מתוך מקורות ראשוניים, ולכן מבנה המשרה שלהם חייב לכלול שעות פיתוח, כפי שמרצה באקדמיה חוקר ומלמד – Teacher as a Designer. על התכנים הללו יבחנו המורים את תלמידיהם בעצמם, ואז נגיע ליעד המיוחל – כשתלמידים ייבחנו על מה שלמדו ולא ילמדו את מה שעליו ייבחנו.


מסגרת כללים: פחות בית סוהר, יותר ירוק

מה הבעיה? כל האמור לעיל לא יוכל להתקיים בכאוס משמעתי, שבו כל האנרגיות הפדגוגיות יופנו לענישה ולפיקוח. כפי שתיאר הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו את הולדת בתי הסוהר בספרו "לפקח ולהעניש", זר שייכנס לרוב בתי הספר בעולם היום לא יתקשה למצוא דמיון ארכיטקטוני לבתי הסוהר. כל מחקרי המוח מצביעים כיום, שסביבה ירוקה ורחבה מפחיתה לחצים ומתחים. הלמידה הרצופה ללא תנועה כמובן שאינה מסייעת לכך. לצד זאת, הרפיון וחוסר הנחישות של בתי הספר, במסגרת מדיניות של הכלה מלאה ללא תנאים ותופעת הח"ל – חייבים לסיים – כל אלו הופכים את בתי הספר לסירי לחץ מבעבעים, שבהם מתנהלים יותר יחסי כוח ופחות דיאלוגים חינוכיים.

מה עושים? "שבירת קירות" ובניית סביבות למידה אחרות; צמצום מספר "השעות הכופות", שבהן נדרשים תלמידים לשבת בכיתה; הגברת התנועה של התלמידים; והעברת סמכות למנהלי בתי הספר לעצור התחנכות של תלמידים הבוחרים מדעת להתנהג בהפקרות במוסדות החינוך, מתוך ביטחון מוחלט שלא ניתן לגבות מהם מחיר על כך.


כל המהלכים המרכזיים בכל אחד מאדני החינוך מחייבים אומץ לב וראיית הנולד. הם מחייבים הסכמה רחבה של כל בעלי העניין והכוח: ממשלת ישראל, הרשויות המקומיות, מוסדות הכשרת המורים וההשכלה הגבוהה, ארגוני המורים, ארגוני ההורים, ועד כמה שניתן – מועצות התלמידים.

לגופי התקשורת תפקיד מרכזי בהעלאת הנושא לסדר היום, ובסיוע לכל השותפים לצורך בשינוי – להפיץ את המסר.

שנת תש"פ: שתהא שנת פריצת דרך