"הסיכון שאנשים יהיו אלרגיים לחיסון הוא נמוך ביותר. לא צריך לפחד"

עם הרחבת מעגל חיסוני הקורונה לקבוצות גיל נוספות באוכלוסייה, ממשיכות לעלות שאלות בנוגע לסיכון הקיים בקרב אנשים הסובלים מאלרגיות. לא פחות משליש מהאוכלוסייה בישראל סובלת מאלרגיה כלשהי, ברמה כזו או אחרת – אך על פי שניים מהמומחים בתחום, פרופ' אהרון קסל, מנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי בני ציון וחבר הוועד המנהל בישראל וד"ר אלונה פז, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים – גם להם אין ממה לחשוש באשר לקבלת החיסון המיוחל. כל השאלות – וכל התשובות. 

איך אני יודע שיש לי קורונה?

"מדובר במחלה נגיפית שפוגעת תחילה בדרכי הנשימה, אבל לא רק, אלא גורמת למחלה הרבה יותר מורכבת ופוגעת בהרבה איברים. קשה לדעת, כי הסימפטומים דומים – חום, כאב שרירים, כאבי גרון, בחילות, כאבי בטן, ולכן אין ברירה אלא ללכת להיבדק. הנגיף דומה לשפעת, אבל נכון להיום אין שפעת בארץ – כנראה בגלל המסכות והריחוק החברתי, וגם בגלל אחוז ההתחסנות הגבוה לשפעת. יש אנשים שמאבדים חוש טעם וריח, בערך 70 אחוז מהחולים על פי הספרות הרפואית, אבל זה קיים גם בווירוסים אחרים.

"אפשר לחלק את המחלה למספר שלבים: השלב הראשון, הנגיפי, עם הסימפטומים שציינו; השלב השני, אחרי שבוע-עשרה ימים, בו יכולים להתפתח סיבוכים נוספים כמו דלקת ריאות קשה וקוצר נשימה, ופגיעה בכלי הדם עם קרישיות יתר; והשלב השלישי, אחרי שמחלימים, יש תופעות פוסט קורונה שיכולות להיות בכל המערכות – לב, ריאה, חולשות וכו'. זו מחלה מאוד מורכבת, לא לחינם יש היום הרבה מרפאות פוסט קורונה. בקרב המחלימים, הסימפטום השכיח ביותר הוא עייפות מתמשכת, חולשה, שיעול, קשיי נשימה, וזה יכול להימשך חודשים עד שהם חולפים. לכן, חשוב להימנע מהדבקה ולהתחסן".

איך מטפלים בחולי הקורונה?

"בשלב הראשון, כשנדבקים בווירוס, ניתנות בעיקר תרופות אנטי ויראליות, במשך שמונה עד עשרה ימים, ואז מתפתחת תגובה דלקתית שלה אחראית מערכת החיסון, שנלחמת בווירוס. התוצאות באות בשלב מאוחר יותר, כשהווירוס כבר לא פעיל, ואז נכנסים הטיפולים האנטי דלקתיים, סטרואידים וכו'".

האם אנחנו צפויים בקרוב לתרופה נגד קורונה?

"כבר שנה שכל העולם מנסה למצוא טיפול מתאים, אבל אין תרופה אחת שמתאימה לכולם. אנחנו נותנים כלמיני תרופות שמתאימות לכל מיני תתי קבוצות. אין כמעט תרופות למחלות ויראליות ספציפיות, זה נדיר מאוד".

כבר כמעט שנה שכולנו מסתובבים עם מסכות. מה החשיבות שלהן במאבק בקורונה?

"הנה סיפור שמסביר את זה: זוכרים את 'ספינת הקורונה', שעגנה לחופי יפן? שם לא השתמשו במסכות, ו-80 אחוז מהנוסעים נדבקו במחלה והיו סימפטומטיים. לאחר מכן היתה ספינה שעגנה לחופי ארגנטינה – שם כולם היו עם מסכות, ו-80 אחוז מהנדבקים היו א-סימפטומטיים. המסקנה היא, שגם אם נדבקים עם מסכה – המחלה תהיה הרבה יותר קלה. מכאן החשיבות הרבה של המסכות, לא לזלזל בהן".

יש סיבה לחשוש מהשימוש בטכנולוגיה חדשה בחיסוני הקורונה?

"הטכנולוגיה הזו אכן חדשה, משהו כמו עשר שנים, והיא עוסקת בהעברה של הוראה לתאים לייצר חלבון, במקום להדביק אותם בחלבון. בשני החיסונים, ובעיקר של פייזר, בטכנולוגיה של MRNA – מסנג'ר RNA, הכניסו קוד גנטי ליצירת חלבון, כשהוא עטוף במעטפת של פוספוליפידים; כלומר, ברגע שמזריקים אותם התאים שהם נכנסים אליהם גורמים ליצירת ביטוי של החלבון ל'ספייקים' – ה'צ'ופצ'יקים' של הנגיף שנקשרים לתאים בדרכי הנשימה – ומערכת החיסון מזהה אותם כחלבונים זרים ומייצרת נגדם תגובה.

"הטכנולוגיה הזו שימשה לפיתוח חיסון נגד נגיף שמצאו ב-2012 בערב הסעודית, מעין 'בן דוד' של הקורונה. אלא שאז זה לא התפתח למגפה עולמית והפיתוח הופסק. כשהופיעה הקורונה והבינו את גודל הבעיה, לקחו את הטכנולוגיה ההיא ושינו את חומצות הגרעין של הווירוס, וכבר אז למעשה עשו ניסויים בבעלי חיים, ולכן היה אפשר לקצר את זמן האישורים והפיתוח ולא לעשות את כל השלבים המוכרים. החיסון הזה יחסית מאוד טהור ונקי יחסית לאחרים, כי אין בו את הווירוס או חלקי וירוס, אלא רק קידוד גנטי במעבדה לחלבון המסוים, כך שאין סיכוי לחלות בקורונה כתוצאה מקבלת החיסון.

"ה-MRNA מושמד בגוף בתוך 24 שעות ולא יכול לגרום לתופעות לוואי מאוחרות, נשאר רק החלבון והתגובה של הגוף. אנשים מפחדים משינוי במטען הגנטי – זה לחלוטין לא נכון, החיסון הזה לא נכנס לגרעין של התא ששם נמצא המטען הגנטי. אין השפעה על ה-DNA".

כמה זמן לוקח למערכת החיסון להיכנס לפעולה נגד הנגיף?

"אחרי שבוע עד עשרה ימים הגוף מפתח נוגדנים, והמערכת התאית צוברת ניסיון נגד אותו נגיף. לפי המחקרים של פייזר ומודרנה, היעילות מאוד דומה וטובה, בשיעור של 95-90 אחוז, בכל קבוצות הגיל, וזה מאוד משמעותי. זה מונע את המחלה הקשה ורוב המחוסנים לא יפתחו את המחלה בכלל.

"צריך להדגיש, שמי שקיבל מנה אחת, רק אחרי שבועיים יש ירידה של 60 אחוז בסיכוי להידבק. אי אפשר להרגיש חופשיים ולעשות מה שרוצים. אחרי המנה השנייה, אחרי שבוע החיסוניות מגיעה לרמה טובה מאוד, אבל עדיין צריך להיזהר. צריך לזכור שההגנה היא לא של 100 אחוז, יש אחוז קטן שיחלה אבל במחלה קלה. עדיין לא ברור לנו אם החיסונים האלה מונעים את היכולת להדביק אחרים; המידע הזה יגיע, עובדים על זה. אנחנו בתקופה מדהימה מבחינת למידה על החיסונים".

החיסון הזה בטוח לאנשים אלרגיים?

"את החיסון הזה כל אחד כמעט יכול לקחת ללא חשש. יש בחיסון הזה מרכיב אחד שאנשים הגיבו אליו, וחוץ ממנו אין שום דבר. לכן, הסיכון שאנשים יהיו אלרגיים לחיסון הוא נמוך ביותר. כל מי שיש לו אסטמה, נזלת אלרגית, אלרגיה לפניצילין, אלרגיה לחומר ניגוד או ללטקס – באופן עקרוני יכול לקבל את החיסון. יש כמות זעירה של אנשים שאולי בסיכון יתר, אבל ככלל, אפשר לקחת את החיסון. יותר מזה, בארצות הברית הזריקו עד לא מזמן כמעט 20 מיליון מנות של חיסון והיו תגובות – תמיד יהיו תגובות – אבל אף אחד לא מת מהתגובה המידית לחיסון, ולכן לא צריך לפחד. מי שעשה תגובה למנה הראשונה יכול לקבל את המנה השנייה, ואלה שעשו תגובה מאוד קשה – לא ניתן להם את המנה השנייה, ואולי הם יקבלו חיסון אחר. יש הנחיות ברורות. בגלל שהחיסון הוא רצף של חומצות אמינו, כמעט אין קבוצות באוכלוסייה שלא יכולות לקבל את החיסון".

פרופ' קסל וד"ר פז משתתפים ב"רפואה מחוץ לקופסה" – הפודקאסט של המרכז הרפואי בני ציון. מוזמנים לעקוב ולהאזין.