לפני פחות משנה תיארה עינת קליש את תשלומי הארנונה בחיפה כ"מטורפים, שלא מצדיקים את התמורה". מאז היא הספיקה להיבחר לראשות העיר, וגם להוביל העלאה נוספת של החיוב עבור מגורים. אז כמה זה יעלה לנו, באילו שכונות הכסף שלנו עדיין שווה פחות, והאם בסוף בכלל נקנה דירה בנשר?
"כולם מודעים לתשלומי הארנונה המטורפים שאנחנו משלמים בעיר הזו, שלא בטוח שהם מוצדקים ושאנחנו בוודאות לא מקבלים תמורה עבורם. ישנם כל מיני מועמדים פוליטיים שבאים מבטיחים שמחר הם יורידו את הארנונה – אז תזרקו אותם מכל המדרגות. אי אפשר להוריד ארנונה כל כך מהר, אלה תהליכים ארוכים קשים מאוד שהיה צריך להתחיל אותם אתמול, ורק מול משרד הפנים. המטרה הראשונה שלי היא קודם כל לעצור את העליה של הארנונה, שגם זה לא טריוויאלי בכלל". את הדברים האלה, קשה שלא לנחש, אמרה המועמדת לראשות עיריית חיפה בבחירות האחרונות, עינת קליש. הם נאמרו, כפי שהיא עצמה מציינת בהערה בסרטון ביוטיוב, בכל מפגש חברתי שערכה, בדרך לכבוש את הלשכה שברחוב חסן שוקרי.
לפני כשבועיים הוכיחה קליש עד כמה צדקה, כשמועצת העיר נשענה על הרכב הקואליציה ואישרה העלאה של הארנונה בשיעור של 2.58 אחוזים. בתרגום לשקלים שייכנסו לקופת העירייה, אישר באותה ישיבה הגזבר, ג'אקי ואקים כי מדובר בתוספת של כ-30 מיליון בהכנסות העירייה, רק מארנונה למגורים. ואקים גם הדגיש, ש"ראש העיר באמת לא רוצה להעלות ארנונה", אבל הסביר שאלמלא המהלך היתה העירייה מחוייבת לקצץ בתקציבי החינוך והרווחה.
מדי שנה מכניסה העירייה לקופתה סכום של קרוב לחצי מיליארד שקל, מארנונה למגורים בלבד. מדובר בקרוב ל-40 אחוז מסך הארנונה שגובה העירייה, כאשר חלקה השני והעיקרי מגיע מארנונה למשרדים, לשירותים, למסחר ולתעשייה. אבל האם תושבי חיפה מקבלים תמורה לאגרה? כי הרי בסופו של יום, הארנונה נועדה לממן את הצרכים הבסיסיים, שמטים בסופו של דבר את הכף, בעיקר בקרב זוגות צעירים, בשאלה האם להישאר בחיפה או להתחיל לפזול לנשר ולטירת כרמל. תבדקו רגע ליד הבית שלכם: האם האשפה מפונה בזמן? עד כמה המדרכות נקיות? האם הילדים שלכם זוכים בחינוך איכותי בשכונת מגוריהם? מה מצב הכבישים? התשתיות? תאורת הרחוב? ובכלל, תהיתם פעם מה עושה העירייה למענכם, עם הכסף שיוצא מהכיס שלכם?
"אין קשר בין כמה התושב משלם לבין מה שהוא מקבל"
כדי להתחיל להעמיק בסיפור הארנונה בחיפה, יש להבין תחילה, מהי בעצם הארנונה. עו"ד רון ברנט, מומחה בדיני מקרקעין ומיסוי מוניציפלי, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הערר לענייני ארנונה, מבהיר בראשית דבריו: "ארנונה היא מס, ולא תשלום עבור משהו ספציפי. היא אמנם מיועדת למימון פעולות של העירייה, אבל אין קשר ישיר בין כמה אני כתושב משלם לבין התמורה שאני מקבל". עם זאת, עו"ד ברנט מדגיש את הצורך בקיומו של קשר עקיף. "הכרמל, למשל, מסווג כאזור א' בארנונה, ונוה דוד כאזור ג'. זה לא אומר שבכרמל ינקו את טוב יותר, ושברחובות נוה דוד יתקינו תאורה חלשה יותר. השירותים אמורים להיות זהים בכל שכונות העיר. בשכונות היותר חלשות צריך להשקיע יותר מאמץ, כי לא תמיד הם יכולים לדאוג לעצמם".
את המורכבות של צו המסים בחיפה, הכיר עו"ד ברנט מקרוב כשעמד בראש ועדת הערר. "כשתושבים היו מגיעים אלינו וטוענים שהם לא מקבלים שירות שירות טוב מהעירייה, זו לא היתה טענה שהצדיקה אי תשלום ארנונה". בעניין חלוקת שכונות העיר לאזורי ארנונה, עו"ד ברנט סבור ש"הסיווג הזה לא תמיד תואם את המציאות, במיוחד כשיש סיווג דומה גם לעסקים. למשל, התחנה המרכזית בבת גלים היתה במשך שנים אזור עסקים א', ואילו קרית אליעזר היתה באזור מגורים א'. כשהתחנה עברה ללב המפרץ, הסיווג נשאר על כנו ויום אחד אנשים פשוט קרסו". עו"ד ברנט גם מציין, כי יוקר הארנונה בחיפה – "גם בהשוואה לערים אחרות בארץ" – הוא עניין היסטורי של חלוקה לפי מצב סוציו-אקונומי שלא החל היום, וספק אם יסתיים בשנת 2020, אז תעמוד הארנונה הממוצעת בחיפה על 1,156 שקל. לשם ההשוואה, בתל אביב ישלמו בממוצע 1,504 שקל, בירושלים 1,564 שקל, בראשון לציון 978 שקל, בבאר שבע 834 שקל, וברעננה 784 שקל. אם תציצו בחיובי הארנונה עבור דירת 100 מ"ר באזור א' בחיפה, תגלו סכום של 1,760 שקל לחודשיים; עבור דירה דומה באזור ב' תשלמו 1,300 שקל לחודשיים, ובאזור ג' כ-916 שקל לחודשיים. בדירות גדולות יותר, תעריף הארנונה רק ילך ויתפח ככל שתוסיפו למשוואה עוד ועוד מטרים.
באותו נאום שעליו חזרה קליש כמעט מדי ערב במהלך החודשים שקדמו לבחירות, נהגה להזכיר את העיר נשר וציינה עד כמה הפכה השכנה ליעד אלטרנטיבי עבור זוגות צעירים, שמעדיפים לרכוש שם את ה-100 מ"ר הראשונים בחייהם המשותפים – ולשלם עליהם ארנונה בסך של כ-700 שקל בלבד. ככה זה כשכל העיר מוגדרת כאזור ארנונה אחד. "דמי הארנונה בנשר הם בסכומים שבין שליש לחצי מגובה הארנונה בחיפה", אומר עו"ד ברנט, "למה נשר יכולה להרשות לעצמה לגבות ארנונת מגורים כל כך נמוכה? כי נשר הצליחה למשוך לתחומה המון מרכזים מסחריים, עסקים, מרכזי קניות ובנקים. הנקודה היא, שברוב הרשויות המקומיות ארנונת המגורים לא מכסה את ההשקעה של העירייה בתושב. מי שאמורים למעשה לסבסד את המגורים, הם בתי העסק והמסחר. וכשהארנונה היא מקור ההכנסה העיקרי של העירייה, אין ברירה אלא לגבות בהתאם, ובתוך הטווח שמשרד הפנים מאפשר. השאלה היא, כמה".
מהנפת הידיים במועצת העיר בחודש שעבר בעד העלאת הארנונה ב-2.58 אחוזים, עו"ד ברנט לא מתרגש. "ההעלאה נעשתה בהתאם ל'טייס האוטומטי' של משרד הפנים", הוא מסביר, "ודווקא אם לא היו מעלים את הארנונה, זה היה פופוליסטי. זו לא הבעיה. הסוד הוא למשוך לעיר עסקים עתירי שטח שמשלמים ארנונה, ואז יהיה אפשר להפחית את הארנונה למגורים".
"בהיעדר מקורות ארנונה אלטרנטיבים", מוסיף עו"ד ברנט, "אין ברירה אלא להמשיך במעמסה הכבדה על התושבים. אני מכיר היטב את המנגנון בחיפה ומלווה עררים; זו מערכת שעובדת טוב מאוד, באופן מסודר ויעיל, ברמת ההתמודדות והתשובות. אבל כל עוד אין מקורות מימון, הבעיה תישאר. בהרבה מקומות בעולם, המימון כבר מגיע מהשלטון המרכזי ולא מהמקומי, כדי לא להעמיס על התושבים".
"15 שנה העירייה השקיעה בשיפוץ ובשיקום. עכשיו הכל נעצר"
אז מה, באמת, עושים בעירייה עם עשרות אלפי השקלים של כספי הארנונה, שיוצאים מדי שנה מהכיס של כל אחד מאיתנו? מסיורים בשבועיים האחרונים בשכונות העיר, עולות כמה תלונות המשותפות לכולן, בעיקר סביב פינוי אשפה וגזם עצים, אבל זה בהחלט לא מסתיים כאן. תוסיפו טענות על מצב התשתיות (שלזכותה של ראש העירייה ייאמר, שהצהירה כי בכוונתה לבצע מהפכה בנושא שהוזנח יותר מדי שנים, א"ש); ועל היצע דל מדי של אירועי תרבות שכונתיים לאורך השנה כולה, ולא רק בחגים, וכנ"ל לגבי אירועי הקיץ שכבר החלו. מכאן, תקבלו תושבים לא מאוד מרוצים, שלא מבינים לאן הולך הכסף.
בכרמל, בשדרות הנשיא ובשדרות הצבי, למשל, שמענו תלונות על רחובות רעועים, ועל מהמורות ובורות שמקפיצים את הרכב ואף עלולים לגרום לו לחבלה. ברמת בגין עיקר הטענות מופנות למצוקת החניה, לצד לא מעט דברים טובים – מתנ"ס פעיל, בתי ספר טובים, גני ילדים, גני שעשועים ובסך הכל אפילו שביעות רצון מרמת הניקיון. ברמת אלמוגי נהנים התושבים מגני שעשועים, מגני ילדים, וממרכז מסחרי נהדר שמכיל שירותים רבים – כך שגם אם הוא אינו קשור לעירייה, המרכז עדיין נאה בעיני השכנים. ברמת אשכול פועל מתנ"ס, שהוקם בימי יונה יהב ומתקיימים בו מגוון חוגים; יש גן שעשועים אחד גדול; כמה גני ילדים עירוניים טובים; בית כנסת, סופר ומגרש כדורגל; בית ספר אמנם אין, אבל רוב תושבי השכונה דווקא מרוצים מהמצב. ובנוה שאנן, השכונה הגדולה בחיפה, יש עשרות גני ילדים, בית ספר עירוני, ספריה עירונית, בתי כנסת, מתנ"סים, סופר, מסעדות ובתי קפה, מרכזים מסחריים והיצע גדול של מסחר המתאים לכל כיס.
אם כאן הטרוניות מינוריות יחסית, ככל שיורדים במורד ההר וסיווג הארנונה, מקבלים תמונת מצב שונה לחלוטין. בהדר הטינופת ברחובות חוגגת, כך גם בבת גלים ובקרית אליעזר, שם מזה שנים התושבים משוועים למתנ"ס שטרם הוקם. הטיילת מוזנחת למדי, גני השעשועים עתיקים, בית הספר העירוני גם הוא צבר כבר ותק. לפחות יש מרכז מסחרי.
לדברי דוד מגן, תושב השכונה בשבע השנים האחרונות, הבעיה המרכזית בהדר היא עצירת ההתחדשות. "הדר עברה תהליך ארוך מאוד של התחדשות שהחל ב-2006, ומאז לא היה יום שבו לא הרגישו שיפור מסוים, גם אם קטן – תיקנו מדרכות, התקינו פנסים ותאורה, ריבדו כבישים. אלא שבשמונת החודשים האחרונים, התחושה היא שהדר הולכת אחורה. אמנם יש בשכונה תאטרון עירוני, ספריה עירונית ומתנ"ס שמספק מגוון חוגים, גני משחקים וגני ילדים עירוניים; אבל הרחובות מאוד מוזנחים והכי חשוב, אין ביטחון אישי להסתובב ברחובות".
"במהלך 15 השנים האחרונות, העירייה השקיעה באופן תדיר בשיפוץ ובשיקום הדר, פרויקטים קטנים ונקודתיים – גני שעשועים, שיקום הרחובות, הגברת פעילות המתנ"סים, הצבת מצלמות ברחובות אסטרטגים, פתיחת תחנת שיטור מקומית, סיוע בפעולות תרבות מקומית, הפעלת קבוצות צעירים שיצרו מרחב ציבורי תוסס", אומרת תושבת השכונה, עד פרזס, "אבל עכשיו, הכל נעצר. לאן שלא נביט, נראה שמה שנותר הוא מה שמצליח לשרוד את הקיצוצים ואת הידוק החגורה של הנהלת העיר הנוכחית".
לעומת הדר, בנוה דוד – שגם אוכלוסייתה מוגדרת ברובה כמוחלשת – בוצעו כמה מהלכים של התחדשות עירונית בשנים האחרונות, בחסות הנהלת העירייה הקודמת: יצאה לפועל תוכניות פינוי-בינוי, לטובת דיירים שגרים בדירות ישנות ורעועות; המתנ"ס מציע תפריט רחב של חוגים לבני נוער ולילדים; והמרכז המסחרי יחסית חדש וגם נעים. ומה בקרית חיים? לדברי חבר מועצת העיר ותושב הקריה, אלי בן דיין חבר, לצד שני המתנ"סים, בית נגלר ובית היינה, טיפת חלב, העסקים בציר אח"י אילת, חוף ים, העירונית שנותנת שירות זמין ויעיל לתושב, ורמת החינוך הטובה – יש כמה נקודות לשיפור: "התשתיות אינן ראויות, בעיקר המדרכות והכבישים, יש בחורף הצפות חוזרות ונשנות, התאורה לא מספיקה, אין גני משחקים מודרניים, קיים חוסר בחינוך טכנולוגי ויש צורך בשיפוץ גני הילדים".
"צריך להשקיע באוכלוסיה שגדלה כמו בעוד ילד שנולד"
יוקר הדיור, העלייה בתוחלת החיים והשינויים בתא המשפחתי הם שלושה גורמים שייצרו את מה שעשוי להוות פתרון לארנונה הגבוהה, בעיקר בקרב זוגות צעירים. ברוב הערים הגדולות בארץ נרשם בשנים האחרונות זינוק בשיעורי התחלות הבנייה של דירות קטנות, בעיקר בנות שני חדרים. לדברי מומחים, מדובר ככל הנראה בתוצאה של המחאה החברתית בקיץ 2011, שבזכותה יכולים פלחים שונים באוכלוסיה לחלום היום על דירה ראשונה, אחרי שנים ארוכות של חוסר סיכוי. חיפה, אמנם, יוצאת דופן בקטגוריה הזו: 196 דירות שני חדרים נבנו בעיר בשנת 2017, לעומת 120 בלבד ב-2018; אולם העיר עדיין מדורגת במקום החמישי בישראל בטבלת התחלות הבניה של דירות קטנות.
תמיר בן שחר, מחברת הייעוץ צ'מנסקי-בן שחר, מסביר כי "אם האוכלוסיה גדלה ביחס שאינו שווה לצמיחת הנדל"ן המניב, המשמעות היא שהעירייה צריכה להשקיע יותר. כלומר, אם בשכונה מסוימת האוכלוסיה גדלה, צריך להשקיע בה יותר, כמו שמשקיעים בעוד ילד שנולד. לעירייה זה כנראה עולה יותר, ולכן אנחנו מקבלים הרבה פחות".
"אני, למשל, לא מרגיש שרמת השירותים בעיר הולכת וגדלה", ממשיך בן שחר, "אני לא צריך גן ומתנ"סים, אני מחפש שהרחוב יהיה נקי ושהפיקוח יסתובב, ושכשאני מתקשר למוקד העירוני 106 יענו לי מיד, ושבחוף הים תהיה שמירה. אני לא מרגיש שכל זה קורה".
אגב, כדי לאזן את ההעלאה הכללית של הארנונה, אישרה מועצת העיר באותה ישיבה ב-30 ביוני צעדים נוספים, בהם הפחתת ארנונה לחלק מבתי העסק פעילים, הפונים לשישה רחובות מדרגות ברחבי העיר; והקלה בארנונה לעסקים בהדר ובעיר התחתית. בנוסף, אושרה העלאה של הארנונה למפעלים המזהמים שבשטח העיר, בשיעור של עשרה אחוזים. האם, בסופו של דבר, המספרים בטבלת האקסל של ראש העיר, הגזבר וכלל הנהלת העירייה יתאמו את שביעות רצונם של כלל תושבי העיר? הסיכוי שזה יקרה הוא, מה לעשות, קלוש. תלונות תמיד יהיו, בעיקר שכשהדברים נוגעים לכסף שלנו, ומה אנחנו מקבלים תמורתו. אלא שבקצב הזה, שבו חיפה ממשיכה להתבסס בראש טבלאות גביות הארנונה בארץ, אל תתפלאו אם עוד ועוד זוגות צעירים יעזבו אותה לטובת השכנים של קליש, בנשר, בטירת כרמל או בקריות.
כתבות נוספות
