הדוח שהותר היום לפרסום מצביע על מחדלים בכל הנוגע בטיפול בזיהום הסביבה במפרץ חיפה, ולהשלכות על איכות חייהם של התושבים

אודיה שווץ פרסום: 12:00 - 24/06/19
מבקר המדינה, יוסף שפירא עם ראש העירייה עינת קליש וממלא מקומה, נחשון צוק | צילום: דוברות העירייה
מבקר המדינה, יוסף שפירא עם ראש העירייה עינת קליש וממלא מקומה, נחשון צוק | צילום: דוברות העירייה

דוח מבקר המדינה חושף מחדלים קשים בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה, וקובע כי אזור מפרץ חיפה הוא ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בישראל. כך חושף הדוח שהותר בשעה זו (שני) לפרסום.
על פי הדוח, מרוכזת במפרץ פעילות תעשייה אינטנסיבית בסמוך לריכוזי אוכלוסייה, הכוללת בין השאר בתי זיקוק, מתקני אחסון דלקים, מפעלי תעשייה כימית ופטרוכימית ומפעלי תעשייה אחרים. בנוסף מצויות באזור המפרץ תשתיות לאומיות, בהן נמל ימי, שדה תעופה ותחנת כוח.
שיעור התחלואה באזור מפרץ חיפה במחלות מסוימות גבוה מהממוצע הארצי. כך, למשל, נמצאה תחלואה עודפת בסרטן, במחלות לב ובמחלות נשימה בקרב מבוגרים, וכן החמרה של אסטמה בקרב ילדים.
עוד מציין הדוח, כי בחלוף שנים רבות מהעלאת הצורך בהעמקת המחקר ובגיבוש מסד נתונים בריאותיים מלא ומעודכן, ושלוש שנים מהחלטת הממשלה בעניין, בפועל כמעט לא השתנה דבר, ותשתית הנתונים העומדת לרשות מקבלי ההחלטות עודנה חסרה באופן מהותי.
בנושא הפיקוח על המפעלים, עלתה בדוח שורה של ליקויים משמעותיים בניהול מערכי הניטור הרציף והדיגומים בארובות. ליקויים אלו אינם מאפשרים למשרד להגנת הסביבה ולציבור, על פי הדוח, לקבל תמונת מצב מהימנה ומדויקת על ריכוז המזהמים הנפלטים מהמפעלים. מדובר בין השאר באי עמידה של מרבית המפעלים בדרישות נוהל ניטור ארובות, לרבות אי ביצוע בדיקות כיול של מערכות הניטור שבארובותיהם; במשך שש שנים ביצעו 12 מ-14 המפעלים שבמפרץ חיפה ניטור ב-42 הארובות שלהם שלא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד; וכשליש מהארובות במפרץ חיפה לא עמדו במשך שנים רבות, לפחות עד אוקטובר 2017, בדרישות נוהל דיגום בארובות ולא נדגמו. את הדגימות בארובות המפעלים מבצעות חברות דיגום המתקשרות עמם במישרין. הדבר עלול לפגוע באי התלות של חברות הדיגום במפעלים ששכרו את שירותיהן, ובכך לפגוע באינטרס הציבורי.
זאת ועוד, ב-2015 גיבש המשרד להגנת הסביבה את התוכנית הלאומית מפרץ חיפה ופעל לקדם אותה. עם זאת, הדוח העלה ליקויים באופן גיבושה של התוכנית, בנושאים נדרשים שנעדרו ממנה, באופן הדיווח לציבור על יישומה, ובמידת העמידה בלוחות הזמנים וביעדים שנקבעו בה, שחלקם טרם הושג גם כיום.
בנושא איכות האוויר ומדידת מזהמים במפרץ, נמצא כי עדיין יש מזהמים שערכי איכות האוויר שלהם לא השתפרו, השתפרו מעט, או החורגים מהנדרש על פי חוק. חריגות כאלו קיימות במוקדי זיהום נוספים בארץ. במחוז חיפה מתבצעת אכיפה מינהלית מועטה, עד להימנעות כמעט מוחלטת משימוש בכלי אכיפה מינהליים מחמירים יותר, כמו צווים מינהליים.
ריבוי החריגות, הפרות החוקים וההוראות והתקלות במפעלי קבוצת בזן בשנים האחרונות מלמדים על חולשות ממשיות של המשרד להגנת הסביבה בכל הנוגע בהפעלת אמצעי האכיפה השונים העומדים לרשותו.
כמו כן, עבודת המטה וההכנה שביצעו הגורמים הממשלתיים בנושא המכרז להקמת מפעל לייצור אמוניה באזור מישור רותם, לפני החלטת הממשלה בנדון, לרבות בדיקת החלופות, לקו בחסר והדבר פגע הן ביכולתם לקבל החלטות מיטביות והן ביכולתם ליישמן. כך, למשל, הם לא עסקו באופן ממצה בשאלות יסוד הקשורות בייבוא האמוניה ואחסנתה; בשאלה האם המדינה צריכה בכלל להיות מעורבת בהסדרת אספקת האמוניה; בשאלת הכדאיות הכלכלית של הקמת מפעל כאמור; ובהערכה עדכנית של צורכי המשק וצורכי החירום בתחום זה. התמשכות ההליך נובעת, בין השאר, מקיום הליך אינטנסיבי וממושך של שיתוף המפעלים במפרץ חיפה והיוועצות בהם, דבר המעלה סימני שאלה לגבי מידת האיזון בה נוקט המשרד להגנת הסביבה ומידת מילוי חובתו לקבל החלטה מקצועית, עצמאית ובלתי תלויה.
כמו כן, רשות כבאות והצלה עדיין אינה ערוכה לאירוע חומרים מסוכנים שעלול לגרום להיווצרות תגובת שרשרת במפעלים באזור מפרץ חיפה ולשריפות שיפרצו בהם.
לדעת מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא, ההתמודדות עם החולשות שחושף קובץ דוחות זה מחייבת את הממשלה לקיים עבודת מטה מקצועית ויסודית בדבר עתידו של מפרץ חיפה, וראוי שזו תיעשה על ידי ועדה ציבורית בלתי תלויה, אשר תגבש את המלצותיה ותוצרי עבודתה ישמשו בסיס להכרעות הממשלה בדבר אופיו ופיתוחו של אזור חיפה במסגרת עבודתה של הוועדה הציבורית עליה להכריע בשאלה אם יש להעתיק את מפעלי התעשייה מאזור מפרץ חיפה או להשאירם באזור, במלואם או בחלקם.
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צויין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ. איכות האוויר היום במפרץ חיפה אינה שונה ממטרופולינים אחרים בישראל. המשרד להגנת הסביבה השקיע כוח אדם רב ויותר מ-100 מיליון שקל ביישום התוכנית הלאומית לצמצום זיהום אוויר במפרץ חיפה. בשנות התוכנית, שהחלה ב-2015, נרשמה במפרץ חיפה הפחתה של 56 אחוז מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים אף מעבר ליעד שהוצב בתוכנית, ומתחילת העשור להפחתה של כ-81 אחוז; הוקם בעיר אזור אוויר נקי הראשון בישראל המגביל כניסת רכבי דיזל מזהמים לשטחי המגורים בחיפה, וכבר בשנה הראשונה להפעלתו נמדדה הפחתה של כ-20 אחוז בריכוזי הפיח בעיר התחתית. בשנות תוכנית חיפה הגברנו את הפיקוח על המפעלים ושילשנו את מספר סיורי הפיקוח ובדיקות הפתע בארובות, וכן הגברנו את האכיפה על המפעלים: הוצאנו 42 התראות ל-17 מפעלים; קיימנו 37 שימועים ל-16 מפעלים; הוצאנו לארבעה מפעלים חמישה צווים למניעה או לצמצום של זיהום אוויר חזק או בלתי סביר לפי סעיף 45 לחוק אוויר נקי; הוצאנו שישה עיצומים כספיים לשישה מפעלים על 16 הפרות בסכום כולל של כ-9.8 מיליון שקל. בהמשך לאמירות המבקר באשר לעתיד המפעלים במפרץ חיפה, המשרד רואה חשיבות בכך שהממשלה תעשה עבודה נרחבת ומקיפה בנושא. המשרד להגנת הסביבה תומך בכל צעד שיוביל לשיפור איכות האוויר במטרופולין חיפה, ובכלל זה הזזת מפעלים ממיקומם הנוכחי, ומשאיר את ההיבט הכלכלי והאנרגטי למועצה הלאומית לכלכלה, למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר".

אביהו האן | צילום: רדיו חיפה
אביהו האן | צילום: רדיו חיפה

אביהו האן, יו"ר סיעת הירוקים במועצת העיר חיפה: "דוח המבקר חמור מאוד ו מחזק את מה שאנו, תושבי חיפה, ידענו שנים רבות; הרגולטורים הממשלתיים, משרדי הבריאות והגנת הסביבה, אינם עושים את תפקידם לשמור על בריאותם של תושבי מפרץ חיפה. הדוח מבהיר חד משמעית, שבמפרץ חיפה יש עודף תחלואה שנגרם כתוצאה מזיהום אוויר חריג ומתמשך לאורך שנים, כאשר משרד הבריאות, במקום לטפל בבעיה, מטאטא אותה מתחת לשטיח ואינו מקדם מחקרים נדרשים. חמור מאוד שמהצד האחד ממשלת ישראל קיבלה החלטה ליישם תוכנית לאומית למפרץ חיפה, אך מהצד האחר משרדי הממשלה במשך שלוש שנים לא עשו דבר כדי לקדמה ובכך תרמו להזנחה ולפגיעה בבריאותם של תושבי המטרופולין. במשך שנים אנו, ארגוני הסביבה, טענו לסיכונים הקיימים בחיבור שבין הרגולטורים לנציגי המפעלים המזהמים, בדוח המבקר קיבלנו חיזוק לטענות הללו תוך הדגשה של חוסר איזון בהשתתפות של נציגי המפעלים המזהמים לעומת נציגי הציבור בתהליכי הכנות סקרי הסיכונים המצרפיים שנדרשים ליישום. דוח המבקר מבהיר חד משמעית את חולשתו וחוסר התפקוד של משרד הגנת הסביבה בכל המישורים הנדרשים, מפיקוח ואכיפה, ניטור, הכנת נהלי בדיקות, ביקורות פתע, דגימות, הכנת סקרי סיכונים, שקיפות, הכנת תשתיות מידע. חמור מאוד שמשרד זה אינו מתפקד ובכך מזניח בפועל את המשימה המרכזית שהוטלה עליו, לשמור עלינו מפני חריגות בזיהום האוויר במפרץ חיפה. תושבי חיפה צריכים להתעורר ולצאת בהמוניהם לרחובות כדי לשנות מציאות נוראה זו".

יום פתוח בטכניון 728_90
עינת קליש | צילום: רדיו חיפה
עינת קליש | צילום: רדיו חיפה

ראש העירייה, עינת קליש בתגובה לדוח: "דוח הביקורת המיוחד של מבקר המדינה בנושא זיהומים סביבתיים במפרץ חיפה מבהיל לקריאה וקשה לעיכול, ובפרט לאלה שאיבדו את יקיריהם. על פי הדוח, אין ספק שאין יותר מקום למפעלים מזהמים בקרבנו. לאור תוכנית רמ"י לניקוי מפרץ חיפה, שעלתה במועצת העיר חיפה והתקבלה פה אחד כחזון למפרץ, אין עוד ספק מה הוא העתיד הנכון והיחידי למטרופולין חיפה והצפון. הדוח מציג אוזלת יד קשה; היות ומדובר בהתנהלות שנמשכת שנים, אין נראה שמדובר בטעות מצטברת או בתום לב. מדובר במחדל שגבה את חייהם של אלפי תושבים. מעבר לסוגיות המוזכרות בדוח, שנמשכו שנים רבות ודורשות לימוד מעמיק, אחד הפרקים עוסק בבעיה בוערת שמתרחשת כאן ועכשיו – קידום תכניות למפרץ ללא ראייה כוללת. בפרק על התכנון הסטטוטורי של מפרץ חיפה מוסיף מבקר המדינה אמירה ברורה כשמש: 'על הממשלה לפעול לאישור תוכנית כוללת אחת לאזור מפרץ חיפה המתייחסת לכלל הסוגיות התכנוניות של אזור זה בראייה המשלבת כראוי את מכלול הסוגיות השונות וההיבטים השונים, ובהם ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים. על מינהל התכנון בסיוע המשרד להגנת הסביבה לבחון לעומק את ההוראות המעודכנות של תמ"א 13 /ב/ 1 לנוכח התפיסה התכנונית האינטגרטיבית שעמדה ביסוד תמ"א 30 וזאת על מנת להבטיח שנשמרים האיזונים שתמ"א30 ביקשה ליצור'. בימים אלה מנהלת עיריית חיפה הליכים מול מוסדות התכנון סביב תכנית נמל המפרץ, וזאת בגלל פגיעה באינטרסים מטרופוליניים ולאומיים אחרים, ובגלל היעדר ראייה אינטגרטיבית. אנו ממתינים לראות האם מוסדות התכנון ישנו את גישתם לאור המסקנות החמורות שפורסמו כאן, או שימשיכו לחטוא לאתיקה המקצועית לה הם מחויבים. אנו ממתינים לראות האם דבריו של מבקר המדינה יבדקו על ידי מוסדות התכנון בכובד ראש ויביאו לשינוי בגישה, או יביאו להתעלמות מופגנת.
כראש עיריית חיפה, אמשיך להיאבק ללא פשרות מול מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה על דמות מפרץ חיפה, מתוך ראיית טובתו של הציבור החיפאי שלו אני מחויבת".

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה: ""דוח מבקר המדינה מציג מציאות בלתי נסבלת וכואבת שבה אין מי שנלחם על הבריאות והביטחון של מאות אלפי תושבי חיפה והקריות שנפגעים, כבר עשרות שנים, מזיהום האוויר הקשה שמייצרת התעשייה הפטרוכימית במפרץ. אנחנו דורשים מהממשלה לקבל החלטה אמיצה ולאשר עד סוף השנה את תכנית 'עמק החדשנות' של רשות מקרקעי ישראל שתביא לפינוי התעשייה המזהמת עד שנת 2025, תבריא את האזור ותקדם דיור ותעשייה נקייה ובטוחה. היום יותר מתמיד 850 אלף תושבי ותושבות מטרופולין חיפה דורשים את זכותם הבסיסית לאוויר נקי, לבריאות ובטחון. היום יותר מתמיד אנחנו נחושים במאבק הצודק שלנו לקדם אנרגיות מתחדשות ונקיות ולהביא את מפרץ חיפה כדי שלא נדע יותר דוחות כאלה".

יום פתוח בטכניון 320_100

ד"ר רויטל גולדשמיד, מרכז מחקר סביבתי חיפה: "מהדוח עולה כישלון בניהול והתנהלות של המשרד להגנת הסביבה; כישלון מערכתי של רגולטור הוא בעל השלכות חמורות שמעמידות אלפי אנשים בסיכון. המחדלים העולים מדוח המבקר מציפים חולשות של הטייה בשיקול הדעת במשרד להגנת הסביבה והעדפת התעשיות על האינטרס הציבורי. השאלה הנשאלת – למה? נוכח הממצאים הקשים בדוח של מבקר המדינה אנו מתכוונים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לפתוח בחקירה: אנחנו רוצים לדעת האם אכן מקודש האינטרס הציבורי בניהול ובהתנהלות של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו לומדים שאין לנו אבא ואמא בשטח. הרגולטור, כהווייתו, לא מתפקד כראוי, לא שומר עלינו ולכן, על פי עקרון הזהירות המונעת הממשלה חייבת להידרש לעניין מפרץ חיפה אי אפשר להשאיר את המצב בחוסר הוודאות הנוכחי. אנחנו דורשים ממשלת ישראל לקחת אחריות על חייהם של כמיליון תושבי המדינה החיים במפרץ חיפה ותחת ראייה מתכללת של הסכנות הבריאותיות והסיכונים הבטיחותיים – שאנחנו חיים בהם – להעלות להחלטת ממשלה בבהילות את תוכנית הבראת מפרץ חיפה וסגירת התעשיות המסוכנות במפרץ חיפה".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "במסגרת הכנת סקר הסיכונים, מונתה ועדה מלווה הכוללת נציגי משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ארגוני סביבה, תעשייה וכוחות התגובה הראשונים. הליך הבדיקה מול המפעלים הוא קריטי לשם בדיקת הסיכונים. המשרד מקבל את הביקורת על העיכוב בפרסום סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה. הדבר התרחש לאור מורכבותו הגדולה והמתודולוגיה החדשנית שבבסיסו, וכפי שהתחייב בפני הממשלה באחרונה, יפרסם אותו לציבור בימים הקרובים. לגבי המכרז להקמת מפעל אמוניה, הליך הפחתת הסיכון ממערך ייבוא האמוניה בחיפה כלל פעילות של המשרד להגנת הסביבה, כחלק מעבודת מטה רחבה של משרדי ממשלה רבים לאורך מספר שנים. המשרד להגנת סביבה הוא זה שהביא, בסופו של דבר, במועד המתוכנן, לסגירת המערך לייבוא אמוניה, באמצעים רגולטוריים ישירים ומכוח סמכויותיו לפי חוק החומרים המסוכנים. כמו כן, לאחר סגירת המערך, בחן המשרד חלופות ואישר את החלופות הקבילות בתהליך נרחב ומיטבי, שראוי לציון ביסודיותו".