בפרויקט צילום ייחודי, המורה שרי דובא מחיפה מבקשת להעביר את מחאת המורים דרך עדשת המצלמה: "אני רוצה להראות צד שלא ראו בהם". המורים מספרים: "ההוראה היא שליחות אך מרגישים את חוסר ההערכה"
שרי דובא, מורה לאומנות בבית הספר יזרעאליה ויבניאלי בחיפה, בעלת תואר בצילום, צלמת עיתונות בעברה ובעלת המיזם 'יפה נוף אומנויות', יצרה פרויקט ייחודי שבו היא מבקשת להעצים את חבריה המורים ויחד עם זאת לבטא באמצעות הצילום את מחאתם ולהראות צד שלא ראו בהם.
"זו השנה השמינית בה אני מורה ביסודי", היא אומרת, "ואין על תחושות השמחה וההשראה שאני מוצפת בהן במהלך העבודה שלי. כל בוקר מחדש אני מרגישה שזכיתי, מצד שני עד שלא נעשיתי מורה כלל לא הבנתי אילו קשיים ואתגרים יש בעבודה הזו: הכיתות המלאות, הסמכותיות המדוללת והשכר ה'צנוע' שיצרו שיח בוער, בעיקר בזכות הקורונה שהפגישה את העבודה עם ההורים".
המורים שהשתתפו בפרויקט הם מורים מבית הספר בו היא מלמדת ומחיפה בכלל. דובא מספרת כי הפרויקט צפוי להתרחב בהמשך למורים נוספים מחוץ לחיפה.
במסגרת הפרויקט, המורים נשאלו מהי הוראה בשבילם. התוצאות לפניכם.
צפו בגלריה
אנה וולוביק – מורה לאנגלית: "מורה שמחה עושה ילדים שמחים והם העתיד של כולנו".
אלעד פרל – רכז תקשוב ומורה למדעים: "עם שליחות לא משלמים במכולת".
רותם שטרית אגמון – מחנכת כיתה ה': "מייחלת ליום בו תראו אותנו כמו שאנחנו רואות כל ילד וילדה".
אסנת שיינברג – מורה לספורט: "בשבילי הוראה היא מהות החיים".
לינה אלימלך – מורה לאמנות: "זועקת את זעקת המורים והמורות. דרך החינוך מעצבים את דור ההמשך אבל החינוך מוערך הכי פחות. זה לא הוגן להיות מורה בכל מחיר".
סוזי לוינגר – מחנכת כתה א': "כיתה חדשה היא עבורי טנא מלא ביצי הפתעה. כל תלמיד יחיד ומיוחד. עליי לטפח ולהעצים כל אחד ואחת בעבודה מאתגרת שאינה קלה. כשהתמורה לעבודה הזו נמוכה, אנחנו חשים בברור את חוסר ההערכה".
נהיל מריח – מורה לערבית: "הדרך לא פחות חשובה מהפתרון ויותר מוצלחת עם פחות תלמידים בכתה".
מירי אבידר – מחנכת: "הוראה היא שליחות ענקית עם סיפוק גדול מהילדים בצידה. יחד עם זאת, ללא התגמול מגיע גם התסכול".
כתבות נוספות
