מאמן קבוצת הנוער לשעבר עלה להגיב על דבריו של יניב כהן ונתן את הצד שלו: "אמרו לי 'תיזהר, מוכרים אותך'. ישבתי עם המנהל המקצועי הספרדי על העונה הבאה ואז קיבלתי הודעה". על העונה בה אימן: "יניב הביא זרים לא טובים, שיחקנו עם מה שיש. שמח שהעונה קצרו את הפירות ושהקבוצה הצליחה". ומילה לעתיד: "רוצה לאמן בוגרים, מכבי חיפה יקרה לי"
אריק בנאדו | צילום: רדיו חיפה
על משחק ללא קהל: "כדורגל בלי קהל זה לא דבר אידיאלי, אבל במגבלות הנוכחיות צריך למצוא מענה".
על דבריו של יניב כהן: "סיים את דרכו באיחור של שנה, הייתי אומר. כשהגעתי כיבדתי אותו אבל הוא אחד האנשים הפחות ישרים. כל הקרדיט מגיע לשמוליק חנין. יניב בכלל הגיע מהמחלקה האדמיניסטרטיבית. גם מו אלאך היה מצוין וחבל לי שהוא הלך. הקבוצה שלי היתה הצעירה ביותר בנוער שהייתה, קבוצה שמחה, ללא חריגים, וידעתי שהולכים לעונה קשה. סיימנו את העונה באמצע הטבלה. יניב יכול להגיד מה שהוא רוצה, אף אחד לא קבע לי, בטח לא בוקולי, שאני הבאתי מרצוני. אני אימנתי את הקבוצה הזו ואני מכיר אותה. יניב אמר מה שאמר מהעיניים שלו, והוא התבלבל כנראה. דבריו לא אמת. בוקולי לא עשה שום דבר בלי אישור שלי והוא עבד לצידי ולא הגיע על חשבוני. יניב מציג את הדברים כמו שהוא רוצה. להגיד שלולא הייתי מסיים הקבוצה הייתה יורדת ליגה זו דקירה בגב וזריקת האחריות עליי. עד היום אני אוהב את השחקנים ונמצא בקשר איתם. בני לם בעצמו אמר שהשארתי קרקע נהדרת בקבוצה. כשאתה רוצה להפיל אחריות אתה אומר מה שאתה רוצה. הורים אמרו לי לא פעם שיניב לא מדבר איתם בצורה ישירה ואני זה שדאגתי לקבוצה כולל ארגון ציוד וקשר מול הורים. אני נתתי בו אמון וגם בתקופות קשות אני לא זורק אחריות על מישהו אחר. אני לא הולך מאחורי הגב. האמנתי בשחקנים בתקופה קשה ונתתי להם כלים להחשל. הוא יודע שאני אדם דומיננטי, וכשאתה הצינור להנהלה שמקשיבים לך לכל מילה אז אתה מנצל את זה. חבל לי על ההחלטה של יענקל'ה. הזהירו אותי לא מעט שנעשים דברים מאחורי הגב. בסיום העונה הסברתי להנהלה מה היו הטעויות ואיך נתקדם לשנה הבאה, ולא נאמרה בפניי שום תלונה עליי ועל תפקודי. אך כשהתחלתי לגבש תכנית אימון הודיעו לי שיש לי פגישה עם אסף שהודיע לי מה שהודיע".
על העתיד האישי: "אמשיך לאמן ולקבל הצעות. אני אוהב את זה. מכבי חיפה ומחלקת הנוער יקרה לי. מגיע להם כבוד על האליפות, לשחקנים ולבני לם. לאמן במכבי חיפה? נראה".
