יום המודעות למחלת הסרטן הוציא השבוע לרחוב את האנשים שעבורם המאבק בזיהום הוא דרך חיים: "דרשנו תשובות, ובתמורה תפוח האדמה הלוהט נזרק מגוף לגוף ואף גורם לא נשא באחריות המלאה"
השבוע צוין בעולם יום המודעות הבינלאומי למחלת הסרטן. אין כמעט משפחה בישראל שעבורה היום הזה לא אומר משהו, מזכיר מישהו, מספר סיפור עצוב וטרגי. על אחת כמה תושבי מפרץ חיפה, עבורם הזיהום הוא חרדה יומיומית. הם יודעים שהם גרים בצמוד לפצצה מתקתקת, והפחד להיות חלק מהסטטיסטיקה לא ירפה מהם עד שיימצא פתרון מוחלט לזיהום.
אחד המפעלים שמדאיגים במיוחד את תושבי המפרץ הוא חוות המכלים של חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן): 40 מכלי נפט, השוכנים ממש מעבר לגדר בית ספר יסודי ברחוב דגניה שבקרית חיים. בשבועות האחרונים תושבים מדווחים על ריח חריף שעלה מהמפעל, והדיר שינה מעיניהם. תרתי משמע. "הריח הופיע לילה אחד", מספרת שלומית שפיצר, תושבת השכונה ואם לשתי בנות, "התעוררתי מרוב שלא יכולתי לנשום, כי הריח היה כל כך מחניק וגרם לליחה בגרון. במשך שבועיים רצופים, בלי הפסקה, הריח עמד באוויר".
עבור רבים מהתושבים, הריחות הציפו משהו שהם מנסים להדחיק: האוויר שהם נושמים מזוהם. מאוד; והפתרון? נמצא במרחק של שנים קדימה, במקרה הטוב. מנהל הקמפיין להבראת מפרץ חיפה בארגון "מגמה ירוקה", ישי וולפוביץ', מסביר שזו לא הפעם הראשונה שזה קורה. "לחברה הזו יש רקורד של מפגעי ריח ושל חלחול חומרים לקרקע". כפי שפורסם השבוע ברדיו חיפה, על פי בדיקת איגוד ערים להגנת הסביבה, אחת הסיבות העיקריות לעלייה הניכרת בתלונות על ריחות חריגים, הוא זיהום הקרקעות מדלקים ושמנים הספוגים בקרקע, ובתקופות גשומות מי הגשם מציפים אותם ומייצרים את אותם מטרדי ריח.
תושבי השכונה החלו בפניות חוזרות ונשנות למוקד שאמור לטפל במפגעים הללו, שמפעיל איגוד ערים חיפה. כמה שיחות למוקד הביאו לפתיחת קריאה ולשליחת פקח למקום, אבל לדברי התושבים רוב הקריאות נסגרו מבלי שמגיע פקח. עם זאת, בעקבות ריבוי הפניות למוקד, ביצעו עובדי איגוד ערים בדיקות באזורים שמהם הגיעו התלונות, בניסיון לאתר מקורות דליפה אפשריים של דלקים ולנתח את כיווני רוחות. בהמשך, יבוצעו דיגומי אוויר נרחבים. בשל התמשכות המפגע, נערכה השבוע התייעצות דחופה של נציגי מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה עם נציגי איגוד ערים, ובין השאר הוחלט על הקדמת מועד הבדיקות השגרתיות לאיתור דליפות במתקני תש"ן לשבוע הבא. בתש"ן הבהירו, כי הם "פועלים לכך שהמפעל יקיים בשטחו סקר קרקע", זאת נוסף על בקשת האיגוד לבצע בדיקות מטעמם לבחינת כלל הרכיבים במפעל לאיתור מקורות דליפה.
***
אבל זה לא נגמר בריח. תושבי קרית חיים חוששים לחייהם ולחיי משפחותיהם, ולא רק בגלל הסיכון לחלות בסרטן. "לפני חודשיים היה גל זיהום אוויר", מספרת שלומית, "וילד מהכיתה של הבת שלי, שהוא אסטמתי, אושפז במצב קשה בטיפול נמרץ. ילדים לא יכלו לשחק בחוץ. כלומר, יש פה הרבה מפגעים תברואתיים שגורמים לנזק לתושבים, והפחד הוא מכל המחלות שיכולות להיגרם, לא רק סרטן".
ביום רביעי האחרון החליטו כמה מתושבי רחוב דגניה וסביבתו, בהם וולפוביץ' ושפיצר, לצאת לרחוב ולמחות. על שלטים שנשאו נכתבו סיסמאות נוקבות וגם מספר טלפון של מוקד הדיווח, במטרה לעודד את הציבור להתקשר בנוגע לכל מפגע ריח או זיהום. להפגנה, אגב, הגיע גם מנהל מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה, שלמה כץ. "המפגינים דרשו תשובות", מוסיף וולפוביץ', "ובתמורה – תפוח האדמה הלוהט נזרק מגוף לגוף ואף גורם לא נשא באחריות המלאה, ולא התחייב להושיע אותם".
"השינוי לא יגיע כי אנחנו מדברים נורא יפה או כי אכפת לנו", הוא מבהיר, "אם נבין שיש לנו, הציבור, כוח הרבה יותר גדול ממשפחת עופר או מכל בעל אינטרסים כזה ואחר, נגיע להישגים, וכבר הגענו אליהם – ב-2012 היתה תוכנית להרחיב את בזן, אחרי ההפרטה. הציבור התגייס, הקמנו דוכנים, השתלטנו על מרכזי קניות, ולבסוף 2,500 אזרחים הגישו התנגדויות. זו כבר מסה שמייצרת אנרגיה".
אם כך, למה לא הגיעו להפגנה האחרונה עשרות אלפי תושבים?
"ההתעסקות בנושאים האלה גובה מחיר נפשי גבוה", משיבה שפיצר, "רוב התושבים מנסים להדחיק את הנושא הזה, כדי שיוכלו לחיות. יש אנשים שכן רוצים שינוי אבל הם תקועים כאן, הם מבינים שזה גדול עליהם, ושגם אם הם יעשו שמיניות באוויר לא יהיה שינוי. אנחנו לא מאמינים יותר למי שמבטיח לנו הבטחות".
איך מתמודדים עם זה?
"יש מה לעשות", מסביר וולפוביץ', "בכל פעם שיש מפגע ריח, או כל דבר דומה, צריך להתקשר למוקד 6911*. זה לוקח רק שתי דקות, וזה חשוב. צריך שכמה שיותר אנשים יתקשרו, מצדי שהמוקד הטלפוני יקרוס מרוב פניות. ככל שיותר ייפנו, ככה יותר ישימו לב אלינו ויהיה קשה יותר להישאר אדישים. בנוסף, אפשר לפעול עם אחד מארגוני הסביבה, אפשר להצטרף אלינו ל'מגמה ירוקה' או לכל אחד מהארגונים הירוקים האחרים – 'מנקים את חיפה', 'הקואליציה לבריאות הציבור', 'מרכז מחקר סביבתי חיפה' ומיזם 'סביבתית' – ולפעול בשטח. ביום רביעי הקרוב, למשל, מתחילים דיונים בבית המשפט המחוזי בעקבות השריפה במכלי בזן שהיתה בדצמבר 2016. אנחנו מזמינים את הציבור למלא את האולם, לרכז אש סביב הנושא הזה, להגדיל את השיח. ועוד דבר, בבחירות הקרובות, אל תצביעו למפלגות מבלי שהן מתחייבות לסגור את בתי הזיקוק ולנקות את מפרץ חיפה".
בימים אלה מקדמת רשות מקרקעי ישראל תוכנית נרחבת המכונה "מפרץ החדשנות" והכוללת מתווה אופרטיבי לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ, לניקוי ולשיקום הקרקעות המזוהמות, ולפיתוח חלופי של האזור באופן המתעדף את האינטרס הציבורי ובריאותו, רווחתו וביטחונו. התוכנית זוכה בגיבוי ובתמיכה מצד המועצה הלאומית לכלכלה ומצד המשרד להגנת הסביבה, שהוציא באחרונה נייר עמדה רשמי התומך בסגירת בתי הזיקוק ומשרדי ממשלה נוספים שנציגיהם הביעו תמיכה בה במסגרת דיונים בוועדות התכנון. התוכנית מחולקת ל-14 שלבים, כשהראשון בהם הוא טיפול בחוות תש"ן.
אלא שלתוכנית אין מעמד סטטוטורי. משרדי הממשלה השונים מקדמים היבטים שונים במסגרתה, אך כדי שתהפוך למתווה תקף היא זקוקה לאישור בהחלטת ממשלה. תושבי מפרץ חיפה וארגוני הסביבה מדגישים את הדחיפות שבקבלת ההכרעה לגבי עתיד מפרץ חיפה וקידום מהיר של המתווה לסגירת התעשייה המזהמת ובטיפול נחוש במזהמים, עד להוצאתה לפועל.
"השינוי יתחיל מלחלום על מציאות אחרת ולפעול יחד ולהאמין בכוח שלנו, כי כבר יש תוצאות", מסכם ישי, "עצם זה שאנחנו מדברים על הנושא בתקשורת, זו כבר הוכחה שדברים הולכים להשתנות כאן".
כתבות נוספות
