אירוע רודף אירוע, עירנות גבוהה ורגישות מפתיעה. כתב רדיו חיפה, אוראל ואקנין, התלווה ליחידת הסיור המשטרתית וחזר עם תובנות: "אנחנו יודעים איך משמרת תתחיל אבל לא איך היא תיגמר"
יום חמישי בשבוע, השעון מראה שמונה בערב, חיפה המנומנמת נכנסת למצב לילה: התושבים סוגרים שבוע, חלקם כבר במיטה, חלקם יוצאים לבלות, וחלקם – יפגשו הערב את המשטרה בעקבות מעשים שביצעו.
בתקופה האחרונה אנו עדים לעליית מקרי האלימות, והתופעה אינה פוסחת על חיפה. בזמן שאנחנו ניזונים מהסיפורים בחדשות, או אפילו עדים למקרי פשיעה – מי שמתמודדים עם אותם אירועים הם שוטרי יחידות הסיור הפרוסות בשטח.
כמעט כולנו התקשרנו למוקד המשטרה לפחות פעם אחת בחיים, כעת אנחנו מביאים לכם להצצה אל פעילות המשטרה מרגע שאנחנו מחייגים 100. הכירו את יחידת סיור 1 של משטרת חיפה.
תחושת שליחות
רגע לפני שהם יוצאים לשטח, קצין יחידת הסיור, מפקח טל שרביט, מכנס את שוטרי היחידה לתדרוך לקראת המשמרת שבפתח. מעבר לפרוטוקולים והנהלים הקבועים שהוא דואג להזכיר, שרביט מתייחס לפשיעה הגואה, המצב הביטחוני המתוח, התראות שוטפות לאירועי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת), מדגיש את המוכנות המבצעית ושם דגש מיוחד לאירועי אלימות במשפחה. בהמשך התדרוך מציג שרביט תמונות של חשודים ומפציר בשוטריו להקפיד על פעילות בצוותים כדי שיוכלו להגן אחד על השני.
בלי לבזבז זמן מיותר, השוטרים עולים לניידות ומתפזרים לאזורים השונים בעיר. אני מתלווה לניידת הפיקוד של שרביט ושל סגנו, רס"ר יוגב ורנטשטיין.
"בנוסף למקרים השוטפים אליהם אנו מוזעקים, יש לנו משימות רבות לביצוע במהלך המשמרת", מספר שרביט, "אנחנו יודעים איך משמרת תתחיל אבל לא יודעים איך היא תיגמר".
ואכן, לפעמים משמרת מסתיימת בצורה דרמטית, כמו שקרה למפקח שרביט בדיוק לפני שנתיים: לאחר שהצליח לחסום רכב בתום מרדף משטרתי, יצא שרביט מהניידת על מנת לעצור את הנהג שנהג בשכרות, וזה פתח בנסיעה מואצת לכיוונו ופגע בו חזיתית.
למרות המקרה הטראומטי הזה, שרביט משתדל להיצמד לטוב: "אני אוהב את העבודה שלי, אני מרגיש שאני ממצה את עצמי כל יום מחדש עם אתגרים וחוויות חדשות. אני מרגיש כמה אני משמעותי", הוא מסביר. "נכון, האירוע הזה היה לא נעים והוא גם לא יחיד, קרה לי פעם שהתהפכתי עם הניידת בזמן מרדף אבל זה חלק מהעבודה ואני בר מזל שיצאתי בשלום, אני משתדל לזכור דווקא את האירועים המשמחים".
איזה אירוע זכור לך במיוחד?
"באחת הפעמים שתפסתי רכב גנוב, התברר שהרכב היה של חייל בודד. במקרה אני זה שגם השבתי את הרכב, לחייל וככה ראיתי איך המעגל נסגר בעקבות הפעילות שלנו. החיוך של החייל היה שווה הכול".
שרביט, בן 26, התגייס לשירות חובה במשטרה בשנת 2015. בהמשך חזר לקבע ביחידת סיור חיפה ומשם המסלול לקצונה במשטרה היה טבעי.
מה גורם לבחור צעיר להתגייס לקריירה משטרתית, במיוחד לאור הפרסומים על משכורות נמוכות?
"שליחות. אם השליחות הזו לא בוערת בך אתה לא תגיע לפה. זאת עבודה מסביב לשעון, כל יום בשנה, גם כשאתה בבית הראש שלך עם השוטרים שלך, אין חגים ואין שבתות".
"לומדים לסנן הערות"
בדרך לקריאה לאירוע שהתקבל ממוקד 100, תוך כדי שאני מהרהר בתשובתו של טל, קיבלתי דוגמה חיה על השליחות המדוברת. בעת שנסענו בשכונת הדר, רס"ר יוגב ורנטשטיין, סגן מפקד יחידת הסיור, הבחין באישה שהולכת ברחוב. אני לא ייחסתי לה חשיבות מיוחדת אך יוגב סימן לעמיתו לעצור את הרכב לידיה.
האישה, כך הסתבר, שעל מנת לשמור על כבודה נקרא לה ט', הינה נרקומנית המתגוררת בהדר ויוגב כבר מכיר אותה. לאחר ששאל לשלומה ווידא שהכול בסדר עמה, נפרד ממנה לשלום.
אני התפלאתי מכך שהוא מכיר אותה. "בטח שאני מכיר אותה, אותה ועוד מספר רב של נרקומנים ועבריינים שמסתובבים פה בשכונות", יוגב לא הבין את פשר פליאתי. "אני חושב שחלק מהתפקיד שלנו הוא להיות בקשר עם הקהילה, להכיר את הבעיות שלהם ולדעת איך לעזור כשצריך".
יוגב, בן 28, עם וותק של כמעט 6 שנים במשטרה, אכן מכיר את חיפה על בוריה, את השכונות והרחובות, הבעיות, האנשים והסגנון המאפיין את העיר.
הגענו אל הקריאה – מדובר בחפץ חשוד בתחנת דלק. טל ויוגב טיפלו באירוע ביעילות ומקצועיות ומיד חזרו אל הניידת בדרך אל המקרה הבא. כשאני עוד מנסה להבין בדרך לאן אנחנו עכשיו, צמד השוטרים כבר הזינו דיווח בטאבלט המשטרתי על סגירת המקרה של החפץ החשוד, יצרו קשר עם הניידות האחרות לבדיקת סטטוס, קיבלו את הקריאה הבאה וכבר היו בדרך אליה – בלי וויז, כמובן, כל המפות בראש. כל כך הרבה משימות במקביל שבקושי הצלחתי לעקוב.
תוך כדי נסיעה לאירוע הבא, אנו מבחינים בצעירים נוהגים בפרעות בשדרות מוריה. מיד טל ויוגב עצרו אותם בצד, תשאלו אותם, וביצעו חיפוש ברכב בהסכמת הצעירים. במהלך המפגש עם הצעירים הם התחצפו והשתמשו בשפה רדודה כלפי השוטרים. "אנחנו כבר לא מתרגשים מזה", סיפר לי טל, "עם הזמן לומדים לסנן הערות ויחס כזה".
העייפות מתחילה להראות סימנים
האירוע הבא שהגענו אליו היה מורכב – חשש למוות בדירה בעקבות ריח חריף העולה ממנה. אל המקום הגיעו צוותי פריצה של כבאות והצלה ואמבולנס של מד"א. במשך דקות ארוכות, בניהולו של קצין המשטרה שרביט התבצעו מספר ניסיונות לאתר את בעל הדירה על מנת לשלול מקרה טראגי ולהבין את מקור הריח. לבסוף הצליחו להשיג טלפונית את בעל הדירה שלשמחת כולם התברר כי הוא חי והסביר כי הריח הוא מהביוב שעלה על גדותיו בבית.
עוד לא הסתיימה המשמרת וכבר הגעתי למסקנה ראשונה: לא פשוט להיות שוטר סיור. הדריכות המתמדת, חדות המחשבה, היצירתיות הנדרשת ושעות מרובות על הרגליים בפעילות – אלו לא דברים פשוטים. השעה המאוחרת התחילה לתת עליי את אותותיה, ולעומת זאת נראה שצמד השוטרים אינם מושפעים מהשעה והם חדים מתמיד.
בזמן שאני מפנטז על הפסקה קצרה, טל חושף אותי למציאות העגומה: הוא מסביר לי כי התחנה מתאפיינת בכ-80 אירועים במשמרת אחת, התחנה מגיבה לקריאות ובין לבין גם יוזמת פעולות. על כל עומס האירועים האלו ברחבי חיפה, פרוסות רק שש ניידות משטרה במהלך משמרת הלילה העמוסה. שש ניידות משטרה – בכל רחבי חיפה. באותו רגע הבנתי שהפסקה זו פריווילגיה, כל ניידת היא קריטית. כמובן, חשוב לציין כי המחסור בכוח האדם לא קיים רק בתחנת חיפה אלא בכל משטרת ישראל.
הלילה ארוך, האירועים לא פוסקים וכעת אנחנו ממשיכים לנווה יוסף בעקבות תלונה על רעש. כשהגענו למקום אכן היו מספר צעירים שישבו על ספסלים, אכלו ושתו. לפני שהספקתי למצמץ, שרביט כבר היה במרדף אחר צעיר שברח ונכנס לאחד הבניינים, ככל הנראה החזיק עליו סמים. וכך לאורך כל הלילה, בין אירוע אחד לשני, תלונות על רעש, סמים, אלימות, רצח ואירועים טראגיים – זוהי המציאות היומיומית בה מטפלים שוטרי יחידות הסיור.
מבחינתי, כל אירוע שקרה הלילה היה מטלטל ויוצא מגדר הרגיל אך מבחינת השוטרים שלנו בשטח, האירועים האלה הם שגרה, שגרה יומיומית של שמירה על הביטחון והסדר הציבורי תוך שהם מסכנים את עצמם.
אחרי הלילה הזה התנפצו לי לא מעט סטיגמות על המשטרה, זכיתי להכיר מקרוב את השוטרים המסורים שלנו ולהעריך עוד יותר את עבודתם הקשה. כעת אני רגוע יותר כי אני יודע שיש לנו את השוטרים הטובים ביותר שמבצעים את עבודתם בצורה הטובה ביותר מתוך שליחות אמיתית.
כתבות נוספות
