הישיבה החילונית שהקים ארגון בינ"ה מתוך עיסוק בשאלת הזהות היהודית-חילונית – מציעה יום כיפור אלטרנטיבי: "אנחנו מסתכלים על העבר, שואבים ממנו השראה אבל חיים בהווה"

עומר מוזר פרסום: 09:53 - 04/10/22
פעילות במרכז בינ"ה בחיפה | צילום: ארגון בינ"ה
פעילות בסניף בינ"ה בחיפה | צילום: ארגון בינ"ה

זהות יהודית-חילונית זה אוקסימורון בפני עצמו. באטמוספירה בה היהדות מזוהה עם המגזר החרדי או הציונות הדתית וחילוניים חוששים מכפייה דתית, הגיע ארגון בינ"ה לחיפה. הסניף, שהוקם לפני 4 שנים בשכונת בת גלים, מקדם תרבות יהודית הפתוחה לכולם, מציע פתח לארון הספרים היהודי, ומתווה דרך לגיבוש זהות יהודית וחילונית.

"השולט בפרשנות, שולט בתורה"

יום פתוח בטכניון 728_90

"החילונים הם קבוצה מוחלשת מבחינת יהודית", מסביר ניר ברוידא, מנכ"ל הארגון. "מה הכוונה במוחלשים?" הוא שואל ועונה: "בדיוק שבוע שעבר צוטט ראש הממשלה שאומר 'הילדים שלי לא יודעים תלמוד ואני מצטער על זה'. זאת אומרת, בעולם החילוני לא מדברים על תלמוד, גמרא או ספרות הגאונים.

"זה לא מכיוון שאנחנו פחות משכילים או פחות סקרנים אלא בגלל שאנחנו מוחלשים מבחינה יהודית. זה לא מופיע בבית הספר, לא בתנועות הנוער החילוניות, לא בחינוך הבלתי פורמלי. זה פשוט לא מופיע".

יום פתוח בטכניון 320_100

בוואקום הזה נכנס ארגון בינ"ה, שהוקם בשנת 1995 לאחר רצח רבין. "אצלנו בבינ"ה, כשאנשים מגיעים, עושים את כיפור אצלנו ולומדים את המקורות האלה – פתאום מבינים את החיבור העמוק שיש להם לדבר הזה ואת היכולת לפרש את זה בצורה רלוונטית אליהם ולחיים שלהם".

ניר ברוידא | צילום: ארגון בינ"ה
ניר ברוידא | צילום: ארגון בינ"ה

ובאמת, מספיק מבט חטוף בלוח הפעילויות החינמי שמציע הארגון לכיפור הקרוב כדאי להבין את הלך הרוח. סדנת 'בין מחילה לחמלה – מדיטציה מיוחדת ליום כיפור' או 'על כתיבה וחתימה טובה' לצד קריאה ולימוד בכל נדרי.

"מה זה יהדות?" תוהה ברוידא, "לאורך כל ההיסטוריה היהדות הייתה המון דברים. יהדות בית המקדש לא דומה לזו של חז"ל, זו של צפון אפריקה שונה מזו באירופה וזרם החסידות לא זהה לאלה המתנגדים לה. זה יפה וטוב שזה כך. ההנחה החילונית שיש יהדות אותנטית שנמצאת אצל החרדים היא מוטעית. להיות חילוני באורחות חייך ובאמונותיך ועם זאת לשמור על התרבות היהודית בתוך הבית והקהילה – אולי דווקא זו היהדות?"

על השאלה הזאת מנסים בארגון בינ"ה לענות בלימוד שהם מכנים אותו מבט, ראי וחלון. ציטוט מתוך שירה של לאה גולדברג. "מבט – למישהו חילוני שמגיע ללמוד את המקורות צריך לעזור ללמוד, על מה לשים את נקודת המבט. איך פותחים? איך קוראים את זה? אלה אזורים לא מוכרים לנו.

"המבט הולך לראי – הסיפור המקראי משקף משהו בעולם האישי של הקורא. לאורך כל ההיסטוריה, התורה זו תוצאה של פירושים של אנשים שקראו אותה. מי ששולט בפרשנות, שולט בתורה.

יום כיפור בבינ"ה
יום כיפור בבינ"ה

"והאחרון, חלון – היהדות שלנו, כמו שהיא חילונית כך גם היא חלונית. חלונות החוצה לראות מה קורה בשכונה שלי, בקהילה, בחברה הישראלית, בעולם".

רבי נחמן (ביאליק)

גם צמד המילים 'ישיבה חילונית' לא נבחר סתם, יש בו מן קריאת תיגר. הרצון להפקיע טרמינולוגיה חרדית לטובת חילונים שיוכלו להרגיש שייכות למסורת עתיקה זו. "הישיבה זה מקום שהוקם אחרי חורבן הבית השני בשביל ללמוד ולדון איך ממשיכים. בתקופתנו, זה גם נכון. היה ראוי מבחינתנו להקים ישיבה חילונית שתדון במה זה יהדות של כאן ועכשיו. אנחנו מסתכלים על העבר, שואבים ממנו השראה אבל חיים בהווה".

ובעבר, גדולים וטובים התעסקו בשאלת הזהות היהודית החילונית כמו אחד העם, א.ד גורדון ואולי גדול ההוגים בתחום, חיים נחמן ביאליק. "הדוגמא הכי בסיסית וטובה לזה היא השיר נדנדה", מפתיע ברוידא כשהוא מכוון לשיר הילדים המפורסם.

"נד, נד, נד, נד, רד עלה, עלה ורד. מה למעלה? מה למטה? רק אני, אני ואתה. להשתמש בטקסט עתיק ממסכת חגיגה ולהביא אותו לתוך גם הילדים. רק מה שביאליק לא יכל לחזות, זה מי יבין את השיר הזה? מי האנשים שיוכלו לקרוא את הטקסטים של ביאליק ולזהות את החילון של כתובים מהמקורות? את התיקון הזה, אנחנו מנסים לעשות".