Free
רדיו חיפה - חם אש Free - In Google Play

עכשיו בשידור חי:

רצועת הלילה - להיטים ברצף

קוצים

מאת: ענבר דותן | 4 בפברואר 2022, 11:06

הפוסט טראומה מלבנון השנייה, הלילה שבו התרחש הפלא, והפגישה המקרית שהולידה מיזם מרגש. ג’ק סמורלי, הלום קרב, מגשים את משימת חייו – גינת קקטוסים קהילתית טיפולית: “יכול להיות שיש חבר’ה שסוחבים איתם מטען דומה לשלי. אני יכול לעזור להם”

ג'ק סמורלי והקקטוסים | צילום: פרטי

ג’ק סמורלי והקקטוסים | צילום: פרטי

כבר כמעט 20 שנה שג’ק סמורלי מגדל קקטוסים. “מדובר בצמח עם תכונות מיוחדות. אפשר לחתוך אותו, לשים אותו בבית או בחוץ. הוא מסתגל לכל מצב”. 

הוא עדיין זוכר את הרגע שבו הבין שמדובר בסיפור אהבה דוקרני, והרבה מעבר. “זה היה קקטוס שגידלתי מזרעים מהסוג שממנו יוצא רק פרח אחד, שפורח ללילה אחד בלבד”, הוא משחזר את הלילה ההוא, שבו חזה בפלא לראשונה, כשהפרח הנדיר הגיח אל העולם, “זו היתה הפעם הראשונה שבה הצלחתי לשמוח. נזכרתי איך זה מרגיש להיות שמח מבפנים” .

“נתנו לי כוח להמשיך ולשרוד”

סמורלי, 44, הוא הרבה דברים. הוא אבא של נעמי בת השבע; הוא שף מוכר ומוכשר, שעבד במסעדות נחשבות באזור חיפה וחוף הכרמל; הוא איש עשייה עם ידיים טובות, איש שיחה; והוא גם הלום קרב.

כיליד עתלית, גדל סמורלי כילד של ים. גולש, צולל, מכיר כל פינה בחוף וגם במים. בשנת 1995 התגייס לגדוד 13 של גולני, ואחרי השחרור גם עשה מילואים במשך 13 שנה, במהלכן הגיעה מלחמת לבנון השנייה. שם, באותו קיץ של שנת 2006, עבר סמורלי חוויה קשה שהותירה בו צלקות. על התקופה ההיא, הוא מעדיף לא לדבר ומיד חוזר לקקטוסים: “הגידול שלהם נתן לי כוח, הם נתנו לי כוח, להמשיך ולשרוד. הטיפול בקקטוסים היה עבורי מקום של שקט ואיזון”.

“אני הלום קרב שאינו מוכר על ידי משרד הביטחון”, הוא מוסיף, ומסביר שאחרי יותר מדי סיפורים ששמע על ההתנהלות במשרדי אותם גופים, שאמורים לדאוג להלומי הקרב, הוא הבין ש”אתה נחשב מראש לשקרן שבא לעשות קופה על חשבון מדינת ישראל. אז אני מעדיף לטפל בעצמי באופן פרטי”.

אביטל שוץ, ג'ק סמורלי, טלי לוי-הראל | צילום: פרטי

טלי לוי-הראל, ג’ק סמורלי, אביטל שוץ | צילום: פרטי

זה לקח יותר מעשר שנים, אך לבסוף החל סמורלי לטפל בעצמו באופן מסודר. מפגש מקרי עם אביטל שוץ, מפיקת אירועי תוכן ותרבות, וגם מאמנת ריצה בלילות, יצר את הרעיון למיזם גינת הקקטוסים. “התקופה שלפני הטיפול היא הכי קשה”, מתאר סמורלי, “סיוטים ולילות ללא שינה. נוסף על זה, יש המון בושה סביב הנושא של פוסט טראומה. זה לא משהו שרצים ומספרים”.

“אני חושבת שהדבר הכמעט ראשון שג’ק סיפר על עצמו, קשור בעובדה שהוא פוסט טראומטי”, נזכרת שוץ, “בגלל שהנושא היה לי זר התחלתי לשאול המון שאלות, ומתוך המילים הבנתי שעצם ההכרה, ההבנה, האומץ להגיד ‘אני פוסט טראומטי’, זו כבר התחלה טובה של טיפול”.

שוץ גם זוכרת את הברק בעיניו של סמורלי, כשדיבר על הטיפול בקקטוסים. “אביטל ישר עשתה אחד ועוד אחד”, הוא אומר, “היא חיה בגישת ‘בואו נעביר את זה הלאה’, ומהר מאוד נוצר דיבור על הקמת גינת קקטוסים קהילתית”.

“הרצון שלהם להעניק לקהילה, מדבק”

עד מהרה, מצאו עצמם שוץ וסמורלי חורשים את הארץ השניים – הם ביקרו בגינות קהילתיות, ערכו פגישות עם מנהלי עמותות ועם יזמים חברתיים שונים; אבל לסמורלי לא היה ספק היכן הכי היה רוצה לראות את הקקטוסים גדלים. “לי היה חשוב שהגינה תהיה בחיפה”, הוא אומר, “כאן זה הבית שלי, וכאן הבת שלי. אני רוצה לנצל את הקירבה והנגישות שלי לחיפה; ובאופן כללי, הצפון סובל ממחסור בכל הקשור בטיפול ובליווי הלומי קרב”.

ג'ק סמורלי והקקטוסים | צילום: פרטי

ג’ק סמורלי והקקטוסים | צילום: פרטי

השלב הבא היה לאתר את המיקום האידיאלי לגינת הקקטוסים הטיפולית בחיפה. “חבר המליץ לנו לפנות למתנ”סים”, אומרת שוץ, “החיבור ההתחלתי היה מקרטע אבל אז, שטלי נכנסה לחדר, היה קליק מידי”.

טלי היא טלי לוי-הראל, מנהלת מתנ”ס רמות בשכונת רמות ספיר, שמיד מאשרת. “הקליק היה מידי, זה נכון”, היא נזכרת, “ישר זיהיתי את האותנטיות בעיניים, ששניהם רוצים לעשות טוב לסביבה. אצל ג’ק, טוב הלב פשוט כובש לבבות”.

לוי-הראל הסבירה לשניים שגינה קהילתית, מעצם שמה, שייכת לקהילה, ושלא מדובר בשטח פרטי. “שניהם ישר אמרו שאין בעיה, והתחילו להציע יזמויות לעבודה משותפת עם הקהילה, עבודה עם ילדים, והכנת עציצים לקשישים”, היא מוסיפה, “הרצון שלהם להעניק לקהילה ולהיות גשר לקהילה, מדבק”.

“אני בטוח שהמיזם שלנו יכול לתת כוחות לקהילה”, ממשיך אותה סמורלי, “אני לא מגיע מהמקום של המטפל, אלא מהמקום של מי שמבין את מה שעוברים הלומי קרב אחרים. אם היה לי, לפני עשר שנים, מישהו שיכול להבין אותי, מהמקום הכי פרטי, יכול להיות שהיו נחסכים ממני המון לילות של סבל”.

סמורלי מאמין, שאם מתקבצים אנשים עם מכנה משותף לשיח ולעבודה בגינה, דברים יכולים להיפתח, להשתחרר. “יכול להיות שיש חבר’ה שהשתחררו לפני חמש שנים, וסוחבים איתם מטען דומה לשלי. אני יכול לעזור להם”.

“להטמיע באחרים את אותה שמחה שאחזה בי”

בימים אלה יוצא “קול קורא” למתנדבים המבקשים לקחת חלק בהכנת השטח המיועד לגינת הקקטוסים הטיפולית, ברמות ספיר. “הפעילים בשכונה קיבלו את המיזם בזרועות פתוחות, והם כבר מחכים שהפרויקט ייצא אל הפועל”, מתרגשת לוי-הראל, “יש פה גם חלקות גידול פרטיות, של אנשים שמגדלים לעצמם ירקות לפי בחירתם, ויש גם חלק משותף שבו יש קבוצות תושבים שמגדלים יחד. אין לי ספק שהגינה הקהילתית תחזור להיות מה שהיתה פעם, לב השכונה”.

טלי לוי-הראל, ג'ק סמורלי | צילום: פרטי

אביטל שוץ, ג’ק סמורלי | צילום: פרטי

סמורלי, כמובן, מחכה לרגע שזה יקרה, ואז המשימה תושלם. “אני רוצה להטמיע באחרים את אותה שמחה שאחזה בי, למראה פריחת פרח הקקטוס”, הוא מסכם, “שמחה שכבר שכחתי את מהותה”.

למענה מיידי
Simple Share Buttons
Simple Share Buttons
Open chat
Powered by
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אמנים באולפן
אסון הכרמל
בחירות 2018
בחירות 2019
דעה
האקדמית גורדון
הופעות
הילוק עולה!
חדשות
חדשות - רולר
חדשות חיפה
חדשות טירת כרמל
חדשות נהריה
חדשות נשר
חדשות עכו
חדשות קרית אתא
חדשות קרית ביאליק
חדשות קרית ים
חדשות קרית מוצקין
חודש המבצעים של הצפון
חינוך
חנוכה
ט"ו באב
טכנולוגיה
יום האישה הבינלאומי
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום העצמאות
יום כיפור
כללי
מגזין
מוזיקה
מטיילים בחג
מכבי אלופה
מכל הלב
מסר לחשוב עליו
מתכונים לפסח
סוכות
ספורט
ספורט - מבזקים
ספורט - רולר
עדכונים
פודקאסטים
פסח
צרכנות
ראש השנה
ראשי
רולר ראשי
שבועות
תוכן מוסתר
תחבורה
תרבות ופנאי