Free
רדיו חיפה - חם אש Free - In Google Play

עכשיו בשידור חי:

רצועת הלילה - להיטים ברצף

"זה לא נכון שהדו קיום בחיפה הוא אשליה"

מאת: עומר מוזר | 22 בנובמבר 2022, 18:25

4 החוקרים מאוניברסיטת חיפה שערכו את דו”ח ‘שוברי החומות’, בשיחה על הפערים בין יהודים וערבים בחיפה, תפקידה של העירייה והמסקנות מאירועי מאי 2021: “עצם זה שהרבה אומרים שהפורעים לא היו חיפאים – זו אמירה חזקה”

הצתה ברחובות חיפה, פרעות מאי 2021 | צילום: עומר מוזר

הצתה ברחובות חיפה, פרעות מאי 2021 | צילום: עומר מוזר

“יש פה מאמץ אמיתי לייצר נרטיב מורכב שמתאר את השתלשלות האירועים ומה אפשר ללמוד מזה. אני יודעת על יוזמות של מוסדות אקדמיים שניסו לעשות משהו דומה אבל כשהגיעו לשלב הניתוח, הם הרימו ידיים”. כך מסבירה רות לוין-חן מעמותת ‘יוזמות אברהם’ את חשיבות הדו”ח ‘שוברי החומות’.

הדו”ח נכתב על ידי ד”ר רולי רוזן שהסתייעה בד”ר רן קוטנר וד”ר קרן שביט מהתוכנית ללימודי שלום וניהול סכסוכים, ומטרתו היא להבין את הדינמיקה שהובילה להתפרצות האלימה של אירוע ‘שומר החומות’ במאי 2021, לבחון את בעלי התפקידים, המוסדות וארגונים שונים שפעלו למניעת ההסלמה בעיר, ולנסח המלצות שיסייעו למנוע את שובם של אירועים דומים.

אמש (שני) בכנס מיוחד שנערך באוניברסיטת חיפה התכנסו מעל 100 אנשים, יהודים וערבים, כדי לדון ולייצר אנרגיה חיובית בתקווה שתתגלגל גם מחוץ למגדל השן של האוניברסיטה. התיישבתי לשיחה עם 4 החוקרים במטרה להוציא תובנות עיקריות מהדו”ח והמפגש עצמו.

יש שיתוף פעולה, אין שותפות

“אנחנו חיים אחד ליד השני, לא אחד עם השני”, אומרת ד”ר שביט ומסמנת את הפגיעה בתדמית של חיפה כסמל לדו קיום. מהכתוב בדו”ח, שנשען על ראיונות עם כ-45 תושבים, עולה כי ה-DNA החיפאי המתבסס על ההיסטוריה העירונית המשותפת ומאפשרת חיים משותפים, בא לידי ביטוי במרחבים כמו הטכניון והאוניברסיטה הכוללים סטודנטים ערבים רבים, מגורים של משפחות ערביות בשכונות שבעבר נחשבו יהודיות והשתלבות ערבים בתפקידים בכירים בכל המערכות הציבוריות. לפי סקר שנערך בשנת 2019, תושבי חיפה היו החיוביים ביותר מבין הערים המעורבות, כאשר רק 5% מהיהודים ו-9% מהערבים תיארו את היחסים כשליליים.

מימין: קרן שרביט, רות לוין חן, רולי רוזן ורן קוטנר | צילום: עומר מוזר

מימין: קרן שרביט, רות לוין חן, רולי רוזן ורן קוטנר | צילום: עומר מוזר

לצד הנתונים המחמיאים, אי אפשר להתעלם מאי השוויון שעולה מהדו”ח, דוגמת הבדלים בתקצוב בין בתי הספר היהודיים לאלה הערביים, בעיקר בפער בין החינוך הממלכתי דתי – בו כל תלמיד מוערך ב-40,349 שקלים לעומת תלמיד בחינוך הממלכתי הערבי שמתוקצב ב- 20,933 שקלים בלבד, דבר המוביל באופן טבעי לירידה באחוז הזכאים לבגרות והצטיינות במקצועות מתמטיקה ואנגלית.

עוד פער אפשר למצוא בחלוקה לאשכולות סוציו-אקונומיות בעיר חיפה – שמסווגת כולה באשכול 7 מתוך סולם של 10. 30 אחוז מתושבי העיר הערביים גרים בשכונות המסווגות 1-2 בזמן שאחוז מקביליהם היהודים עומדים על 6 בלבד.

“יש גם וגם”, מפרטת ד”ר רוזן, “יחסי הכוחות אמנם לא משתנים אבל בתוך דינמיקה משתנה אין שקר ואמת. לפעמים יש שיתוף פעולה ולפעמים יש שותפות אמיתית. זה לא נכון שהדו קיום בחיפה הוא אשליה”.

חיפאי לא פוגע בחיפאי

“עצם זה שהרבה אנשים אומרים שהפורעים לא היו חיפאים, אפשר להגיד שזה מנגנון והכחשה, אבל זה גם מעיד על תחושה של ביחד, שחיפאים לא היו עושים את זה אחד לשני. זו אמירה חזקה. מעבר לזה אם זה נכון או לא נכון”, מסבירה ד”ר רוזן ודבריה נתמכים בעדויות שעלו מן המחקר.

אחת מהם של נסאר, פעיל חברתי בשכונת ואדי ניסנאס: “אני זוכר שחזרתי הביתה מחתונה בלילה הראשון וראיתי צעירים שורפים פח זבל בכניסה לשכונה. שאלתי אותם ‘מאיפה אתם?’, הם אמרו שם של איזה כפר במשולש. אחד מהם אמר ‘אני לא רוצה שום יהודי שיכנס לשכונה’. אני מדבר על שלוש לפנות בוקר. זה היה הזוי לגמרי”.

הפרות הסדר במושבה הגרמנית, אמש | צילום: דוברות המשטרה

הפרות הסדר במושבה הגרמנית, מאי 2021 | צילום: דוברות המשטרה

גם מהצד היהודי נשמעו עדויות דומות: “באו קבוצה, אוטו משטרה מקדימה, אוטו משטרה מאחורה, הם לא היו חיפאים בכלל. אלו מתנחלים, לא חיפאים. הם באו עם חולצות לבנות, דגלי ישראל, צועקים ‘עם ישראל חי, מוות לערבים’. חיפאים לא יעשו דבר כזה”.

“אני לא חושבת שאפשר להגיד במאה אחוז, היו גם וגם”, אומרת ד”ר רוזן ומוסיפה: “אם כמו בנוף הגליל, או בכרמיאל או ברמלה לא נתנו לזרים להיכנס וזה מה שהציל את העיר, אולי זה מה שהיה צריך לעשות”.

מנהיגות זה לא פופוליזם

בין מרואייני המחקר היו גם עובדי עירייה ופעילים חברתיים, דוגמת גליה אביאני מארגון ‘אישה לאישה’, שבעדותה למחקר הביעה דוגמה לחוסר המנהיגות של ראשת העיר בעת הפרעות. “היא באה אלינו ודיברה איתנו”, מתארת אביאני את המפגש עם ראשת העיר במחקר, “אמרנו לה ‘המשטרה פוגעת בערבים, המשטרה לא עוצרת יהודים שעושים פרעות’, היא אמרה ‘תקשיבו, זה לא ניו יורק פה, לי אין שליטה על המשטרה’, אמרנו לה ‘אבל יש לך קול ואת יכולה להשמיע אותו’, התגובה שלה הייתה ‘אני לא פופוליסטית'”.

השיחה נמשכה כאשר אביאני מגיבה: “‘זה לא פופוליזם, זה שעת משבר ואת מנהיגה, להרגיע את הציבור זה לא פופוליזם. יש לך כל מיני דברים שאת יכולה לעשות להרגיע את המשטרה. יש לך עיר, זה שלך’.  הרגשנו ממש שאנחנו צריכות להראות לה צעד צעד מה היא צריכה לעשות”.

פגישת עינת קליש ופיקוד משטרת חיפה | צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

קליש בפגישה עם פיקוד משטרת חיפה, מאי 2021 | צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

בעת הפרעות כן הספיקה ד”ר עינת רותם קליש לשחרר פוסטים ותמונה בה היא נראית לובשת שכפ”צ וקסדה אך אלה זכו לבוז ולעג שכן היא שידרה דימוי של ‘גיבורה מדומיינת’. “היא לא הייתה נוכחת. ממה שעולה מעדויות עובדי העירייה עולה שהיא לא כינסה את ההנהלה, לא התוותה מדיניות ולא עשתה את הניתוח של אחרי”. כראיה מוחצת לחלל המנהיגותי, לא נמצא אחד מתוך 45 המרואיינים שהרגיש כי העירייה פעלה באופן יעיל להרגעת הרוחות בעיר.

פעילות אזרחית כחוסן עירוני

ובהיעדר מנהיגות עירונית וכהמלצה למניעת האירועים הבאים, החוקרים מסכימים פה אחד שפעילות קהילתית אזרחית חזקה היא אחד העוגנים ליצירת חוסן עירוני. “אנחנו לא באים לייצר שיח האשמות”, מדגיש ד”ר קוטנר, “אנחנו מצביעים על חוסר היכולת של המערכת להתלבט בזמן מקרי חירום. לא צריך לעבוד מתוך דחפים אינסטינקטיביים אלא לעבוד מתוך פק”ל, מתוך מתודה מסודרת”.

במחלקת העבודה הקהילתית של עיריית חיפה פועל מרכז בשם ‘מרכז חיפה לדיאלוג ויישוב סכסוכים’ אך הוא מסתכם בעובד אחד ב-75% משרה. את מקומם בעת הפרעות שארכו במשך 4 ימים רצופים בעיר תפסו ארגונים אזרחיים כמו בית הגפן, עמותת יד ביד, מרכז אישה לאישה, ארגון איתך-מעכי, מרכז מוסאווא ועוד. “זהות, שייכות ואזרחות אלה דברים שאפשר לייצר אותם”, מסבירה ד”ר שביט. “לא בטוח שיש את הרצון לעשות זאת אבל כן מראה איפה יש פוטנציאל שאפשר לעבוד איתו. אם יצא משהו טוב אחד מהמחקר הזה, זה זה. זה המפתח ליצירת חיים משותפים”.

“השגרה היא פלסטר”, מעיר ד”ר קוטנר, “אנחנו הדוקטורים של הקונפליקט שמזהירים שהמערכת לא בריאה. שגפרור אחד יכול להצית את השגרה”, הוא מזהיר אך מוצא גם סיבות לאופטימיות: “יש פה הרבה כוחות שמסוגלים ומעוניינים לשלב זרועות. היכולת להראות שיש פה שלם הגדול מסך חלקיו, לעבוד ביחד, להסתנכרן, איזושהי דיאלגיות שאותה איבדנו ואותה אנחנו מנסים לשקם”.

[instagram-feed carousel=true]
למענה מיידי
Simple Share Buttons
Simple Share Buttons
Open chat
Powered by
Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
אמנים באולפן
אסון הכרמל
בחירות 2018
בחירות 2019
דעה
האקדמית גורדון
הופעות
הילוק עולה!
חדשות
חדשות - רולר
חדשות חיפה
חדשות טירת כרמל
חדשות נהריה
חדשות נשר
חדשות עכו
חדשות קרית אתא
חדשות קרית ביאליק
חדשות קרית ים
חדשות קרית מוצקין
חודש המבצעים של הצפון
חינוך
חנוכה
ט"ו באב
טכנולוגיה
יום האישה הבינלאומי
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום העצמאות
יום כיפור
כללי
מגזין
מוזיקה
מטיילים בחג
מכבי אלופה
מכל הלב
מסר לחשוב עליו
מתכונים לפסח
סוכות
ספורט
ספורט - מבזקים
ספורט - רולר
עדכונים
פודקאסטים
פסח
צרכנות
ראש השנה
ראשי
רולר ראשי
שבועות
תוכן מוסתר
תחבורה
תרבות ופנאי