בימים שבהם הרכבלית, כלי התחבורה הציבורי החדש רוקם עור וגידים, יצאנו לבדוק את נחיצותו של רכבל נוסף בעיר, ביקרנו ברכבל הוותיק והשומם בבת גלים, וגילינו איזה שינוי תכנוני יבקש יו"ר יפה נוף משר התחבורה בפגישתם הקרובה, לטובת תושבי נוה שאנן
צילום: יפה נוף
רכבל, כרמלית ורכבלית. חיפה היא העיר היחידה בארץ, שבקרוב ינועו בה לא פחות משלושה רכבלים וכפי, הנראה הזרוע עוד נטויה. לפני כשלושה עשורים זו היתה ה-אטרקציה התיירותית בחיפה – הרכבל, שעלה וירד בין טיילת בת גלים לסטלה מאריס, היווה מוקד תיירותי מוביל שמשך קהל רב ועורר עניין והתלהבות, הן בקרב המבוגרים ובעיקר בקרב הילדים.
הכל החל בשנת 1975, כשעלם צעיר נכנס ללשכתו של ראש העירייה דאז, אריה גוראל ז"ל והניח על שולחנו הצעה לאטרקציה שתמשוך לחיפה עשרות אלפי תיירים ותכניס כסף גדול לקופת העירייה. בימים ההם לא נעשו סקרי היתכנות וצרכים, וההחלטות התקבלו לא מעט על סמך התלהבות יתר. לרכבל, שזכה בשל צורתו בשם "הביצים של גוראל" – כינוי שגוראל עצמו קיבל בחיוך ובהומור – נמצא מקום, שעד היום יש רבים התמהים על בחירתו: ממצפה סטלה מאריס לנקודה שכוחת אל בפאתי בת גלים, המוכרת כחוף הגולשים. לרכבל שנבנה לא היה, ולמעשה אין עד היום, תרומה כלשהי לשכונת בת גלים היפהפייה, המשוועת למבקרים. גוראל, שהתלהב אז מהאטרקציה הייחודית, מיהר למצוא סיוע כספי מהחברה הכלכלית להקמת הרכבל, אך בעיקר העלות נשאו אז תושבי העיר, שעוד ישלמו לא מעט כסף במשך הרבה שנים על ההרפתקה המיותרת הזו. היום, אנחנו כבר יודעים שהרכבל לא תרם לפיתוח התיירות בעיר, ובטח לא הביא כסף. נהפוך הוא – הגירעונות והעלויות השוטפות המשיכו ליפול על כתפי תקציב העירייה, לאורך עשרות בשנים.
עיגולי זכוכית מעופפים. וזהו
"הביצים של גוראל", מודל 2019. מבנה ישן ודי שומם, המתופעל כיום על ידי חברה פרטית בשם י. בעיר אחזקות 1995 בע"מ. אם בתכנון הראשוני היה הרכבל אמור לנוע, כמעט ללא הפסק, תוך שהנוסעים מאזינים להסברים על הנוף – בפועל, הקרוניות יוצאות לדרכן רק כל 15 דקות או על פי דרישה, וגם מערכת הכריזה המתארת את נופי הסביבה כבר אינה פועלת.
רמת השימוש, שאינה גבוהה כאמור כפי שציפו, משתנה בהתאם לעונת השנה. בחודשי הקיץ, בעונת התיירות, כשקבוצות תיירים מהארץ ומחו"ל מגיעות באוטובוסים, הם נהנים אגב שימוש ברכבל מהאתרים הבודדים שיש לסביבה להציע: טיילת בת גלים, מערת אליהו הנביא, כנסיית סטלה מאריס ומהמסעדות באזור. בשאר עונות השנה, בתקופת הלימודים, מגיעים מדי פעם למקום טיולים מאורגנים מטעם בתי הספר.
לפני כשנתיים, שיתוף פעולה שנוצר בין המכללה האקדמית גורדון לרכבל הפך את האחרון, שהיה דל בנוסעים, לכלי תחבורה יעיל עבור הסטודנטים וחברי הסגל. הם החנו את רכבם בבת גלים, עלו ברכבל בחינם למכללה, וכך נפתרה מצוקת החנייה הקשה שקיימת בסמיכות למכללה.
אז ה"אטרקציה", מתברר, לא הביאה אז וגם לא מביאה היום אלפי תיירים. ה"חוויה" של נסיעה ברכבל גם היא כבר לא חוויה, שכן זהו כלי תחבורה מיושן משנות ה-40 ורבים כבר חוו את החוויה שבנסיעה בתוך עיגולי זכוכית מעופפים התלויים בין שמיים לארץ. אווירה של עליבות סובבת את שתי התחנות של הרכבל, ורק היופי הטבעי של חיפה והמפרץ, כפי שהוא נשקף ממרומי סטלה מאריס, מפצה במעט על חוויית התיירות המשמימה הזו.
"פחות פקקים ופחות זיהום"
33 שנה אחרי הקמת הרכבל ההוא, ובצדה השני של העיר הולך ונבנה רכבל נוסף. האם, על רקע הרכבל הישן, שנכשל מכל בחינה אפשרית, יש הצדקה לעוד אחד? בחברת יפה נוף, המבצעת את הפרויקט התחבורתי הנחשב לראשון מסוגו בישראל, ממהרים להבהיר כי משרד התחבורה לא היה מסכים לממן 335 מיליון שקל מבלי שהיה רואה בכך רווח ממשי.
טרם היציאה לדרך, ביצעו משרד התחבורה וחברת יפה נוף סקר כדאיות כלכלית, שעל פי תוצאותיו הוחלט לבנות שש תחנות, בהן שלוש שישמשו את הנוסעים בפועל – במרכזית המפרץ, בטכניון ובאוניברסיטת חיפה ושלוש תחנות תפעוליות – בדרך דורי, בצ׳ק פוסט ובטכניון עליון, הצפויות להיפתח בהמשך בהתאם לרמת הביקוש והשימוש.
למרות בקשותינו, הן ממשרד התחבורה והן מחברת יפה נוף, לקבל לידנו נתונים מאותם סקרים, שלטענתם נעשו לפני תחילת העבודות, אלו לא הועברו אלינו עד לכתיבת שורות אלה.
בחברת יפה נוף מדגישים, כי כל עבודות התכנון התבצעו בהתייעצות מול מומחים, בהסתמכם על תוצאות סקרי ביקוש ומיפוי משתמשים, שבאמצעותם הוחלט גם בין השאר על גודל הרכבל ומיקום התחנות. "כשמקימים פרויקט בסדר גודל כזה, הכל נבדק לפרטי פרטים ואז עושים נגזרת ומתחילים בתכנון ובביצוע", אומר שמשון עידו, לשעבר יו"ר יפה נוף, "נעשו בדיקות מחמירות מאוד ונמצא שהפרויקט ייטיב וישרת את חיפה ואת המטרופולין הגדול; הרכבלית תחסוך לנהגים עמידה בפקקים ותפחית את זיהום האוויר".
אמנון ליבוביץ', סמנכ"ל תשתיות ביפה נוף, מסביר שבתוך עשר דקות יוכל נוסע להגיע מרכבלית לב המפרץ לתחנה בטכניון, ועוד כשמונה דקות בלבד עד לאוניברסיטה. "נוסף על כך שמדובר בפרויקט ירוק, נקי, שאינו מזהם וללא תאונות דרכים, והוא גם זול לתושבים", אומר ליבוביץ', "עלויות הנסיעה בו משולבות ברב-קו העירוני של משרד התחבורה, עם אפשרות של 90 דקות מעבר, בשיתוף שאר אמצעי התחבורה שבתוך העיר".
עוד מציין ליבוביץ', כי הפרויקט הוא יעיל מבחינת עלויות ההקמה שלו, לעומת כל מערכת תחבורה אחרת, ובזכות היותו חשמלי, הוא אף זול משמעותית מבחינת תחזוקה.
מי אמר שהרכבל ז"ל?
מי שהפגינה קצת פחות התלהבות, בלשון המעטה, מהפרויקט העצום המתהווה, היא ראש העירייה עינת קליש. מיד בתום מערכת בחירות סוערת, ועוד בטרם נכנסה ללשכתה, נשאלה קליש במהלך שידור לייב שעשתה בפייסבוק, "מה עם הרכבל?", בעוד מישהו מוסיף לגבי הרכבל "זכרונו לברכה". קליש גיחכה, והשיבה לצופים: "מה שלום הרכבל, זכרונו לברכה? טוב, הבנתם את התשובה".
גם במסגרת אירוע "שבת תרבות", שנערך לפני כחודשיים וחצי בבית אבא חושי, התייחסה קליש לרכבלית ואמרה: "בעיני, התוכנית, במילים עדינות, לא שלאגר; מעבירים מערכת הסעה המונית ליד השכונה הכי גדולה בעיר, נוה שאנן, בלי שתהיה בה תחנה".
מי שמסכים עם דבריה הוא חבר מועצת העיר, והיו"ר החדש של יפה נוף, יואב רמתי. "ראש העירייה צודקת", אמר השבוע רמתי לרדיו חיפה, "התחנה שנבנית כיום בדורי היא תפעולית למנועי הרכבל ולא לנוסעים, ובכל מקרה, טופוגרפית, התחנה רחוקה מתושבי נוה שאנן. בימים אלו אני מנסה לתאם פגישה עם שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ובה בין השאר אציע לו לפתוח מהתחנה בדורי לכיוון נוה שאנן שלוחה עם עמודים, או באמצעות דרגנועים או מעלונים, כדי לייצר זרוע הגעה בצורה כזו או אחרת למקום. הנושא צריך לעבור כמובן בדיקת היתכנות הנדסית, ואם הדבר אפשרי אני בהחלט בעד תכנון כזה".
רמתי מציין, שהיה שותף בתכנון ההנדסי של הרכבלית, הצפויה להכיל בכל קרון שמונה מקומות ישיבה ושניים נוספים בעמידה. "לא משנה מה הקיבולת של הקרונית", הוא מסביר, "מהירות האצת הקרונית וזמן הפינוי הם אלו שהכי חשובים". קרונות הרכבלית צפויים להיות בעלי דלתות חשמליות שמסתובבות כל הזמן, כאשר בעת הורדת והעלאת נוסעים הנסיעה מאטה למהירות אפסית, אך מבלי לעצור, כאשר כמו בסרט נע כל 16 שניות מגיע קרון לתחנה.
בהקשר זה מספר ליבוביץ', כי לנוחות הציבור תוכננו רציפים רחבים ובעלי מסלולי ירידה ועליה שונים, כי "זה מאוד מתבקש לנוכח הצפי שמדי יום יעברו בהם כ-13 אלף נוסעים".
המועד המשוער לסיום העבודות ולתחילת השימוש הוא ברבעון האחרון של שנת 2020, קרי בעוד כשנה וחצי. בימים אלו מסיימים ביפה נוף את עבודות השלד, ובקרוב יחלו בהתקנת הגגות הטכניים של הרכבלים.
ימים יגידו אם השקעת המיליונים אכן היתה כדאית, למי, ועד כמה. למספידים מראש, מבקש שמשון עידו להזכיר, שגם לגבי המטרונית היו מי שטענו ש"סתם הופכים את העיר", בעוד שבפועל משתמשים בה יותר מ-80 אלף נוסעים ביום, וכך לדבריו, צפוי להיות גם עם הרכבלית.
יהיה מה שיהיה, חברת יפה נוף עם המבט קדימה, אל עבר פרויקט רכבל עירוני נוסף. בימים אלו הם בוחנים חלופות לרכבל מערבי, שינוע מתחנת חוף הכרמל לציר הרכס, על ידי בדיקת רמת הביקושים באזור, הן באוניברסיטה והן בבית החולים כרמל.
כתבות נוספות
