בתקופתו של יונה יהב, הדרוזים מדאלית אל-כרמל ועיספיא יכלו ליהנות ממנה. אולם מהרגע שקליש הגיעה, חוסל המנהג באיבחה. נמרוד שיין בטור דעה על הנהלת עיר גזענית
לחיפה יש מערכת חינוך מצוינת. לכן לא מעט אנשים שלא גרים בה, מבקשים ליהנות ממנה. יונה יהב, בכהונתו, הקפיד שלא לאפשר לאף ילד שאינו גר בעיר להיכנס למערכת החינוך שלה. הגיוני.
למה שמישהו שגר בטירת כרמל או נשר, ולא משלם ארנונה בחיפה, ישלח את הילד שלו ללמוד כאן על חשבון התושבים? אמר יהב, ובצדק, שמי שרוצה שילדיו ילמדו בחיפה, שיעבור לעיר.
רק קבוצה אחת החריג יהב: את שכננו הדרוזים בדאלית אל-כרמל ובעיספיא. יהב קבע כי יש לאפשר למי שקשר את גורלו עם גורלנו, ומבקש להיטמע בחברה הישראלית, את כניסתו לבתי הספר שלנו. ציונות, אחים לדם אם תרצו.
והנה הלך יהב ובאה קליש, וחיסלה באיבחה את המנהג הזה, וחמישה ילדים דרוזים, שאחיהם לוחמים שמשרתים בצה"ל, קיבלו הודעה: דרוזים החוצה, אתם לא רצויים.
האם מדובר בטמטום? אולי רשעות? לא, גרוע הרבה יותר. מדובר באטימות. אני יודע שקליש מבטלת כל מנהג טוב שקבע ראש העירייה הקודם, ממסיבות הרחוב ועד החלפת סמלה של העיר. היא יצאה אפילו למסע עריפת ראשים של כל בכירי העירייה, מהמנכ"ל והגזבר ועד ראש מנהל התפעול. אגב, שמעתי שגם היועצת המשפטית בדרך החוצה.
אבל במה אשמים הילדים הדרוזים? בסך הכול חמישה ילדים, שכבר התרגלו ללמוד בעברית, כל החברים שלהם מחיפה והם אפילו חניכים בצופי חיפה. הם ילדים דרוזים, השכנים שלנו, בני משפחות שאין להם את היכולת הכלכלית לשלוח את הילדים לריאלי, אבל הם רוצים להפוך להיות חלק מהחברה שלנו, בשר מבשרנו.
קליש, אמרת שאת רוצה להפוך את חיפה לברלין? בכיף, אבל לא ידענו שאת מדברת על ברלין של שנת 1939. הנהלת עיר גזענית ואטומה. פשוט בושה וחרפה.
כתבות נוספות
