יש לכם על מי לסמוך

למרות מאמציו של השלטון הנוכחי בחיפה לבטל את חשיבותו של הרדיו המקומי, רדיו קהילתי שמקשיב לאזרחים, שמסייע, נותן במה וקול, אני שמחה לספר לכם על כמה מהמקרים שהגיעו לשולחן התוכנית "אמא עצבנית", מקרים שמאחוריהם עומדים הורים נבוכים, תשושים, מיואשים; הורים שהשיחות איתם מתחילות ב"ממש לא נעים לי", ואז שתיקה, ואז בכי, בכי שהיה עצור הרבה מאוד זמן; הורים שבסך הכל מבקשים שלילדים שלהם יהיה הרבה יותר טוב במסגרות. חלקם לא קיבלו תשובות שענו על צרכיהן, חלקם בכלל לא נענו. אני מוצאת את עצמי מרגיעה, מסבירה פעם אחר פעם שזו הזכות שלנו לסייע; שהמנדט שקיבלנו עם המיקרופון עוסק בעשייה לטובת האחר. משתפת שגם אני מוצאת את עצמי לא פעם חסרת אונים מול מערכות. מסבירה שהרדיו שלנו, רדיו חיפה, נחשב כבר שנים לרדיו קהילתי.
אתם הרי זוכרים את מלחמת לבנון השנייה, שהיינו אתכם. ואת אירועי השריפה, שהיינו אתכם. ועם האירועים – שפעם היו, כן? – היינו אתכם. בפסטיבלים, במסיבות. מה אנחנו בעצם עושים פה, אם לא עזרה לקהילה שלנו, לשכנים שלנו? סתם קיבלנו את המקום הראשון בעולם – בעולם! – על פעילות קהילתית אחרי מלחמת לבנון השנייה מאיגוד השידור האמריקאי?
בואו נחזור לשולחן התוכנית "אמא עצבנית". השבוע עזרנו לילדה חרשת לקבל הסעות אל הגן ובחזרה הביתה; דיברנו עם מי שצריך כדי לזרז אישור לקבלת סייעת לילדה עם אלרגיה מסכנת חיים – לא היה לי מושג שבלי סייעת אותה ילדה לא יכולה להיכנס לגן; אני מרגישה שהשיחה שלנו עם אנשי המקצוע גרמה להחלטה ש-ש' ייכנס לחינוך מיוחד במקום להיזרק לרחוב; ויעלי, יעלי שהתקשרה בהתרגשות רבה, אחרי חודשים שלא ענו לה – סוף סוף, לאחר התערבות מצאו פתרון לבן שלה בגן.
ככה פותחים בוקר, עם בשורות טובות, עם לב מלא בשמחה, באמת ובהודיה. עם אנרגיות להמשיך ולעזור , לסייע ופשוט לתת לכם קול. כי אנחנו ברדיו חיפה תמיד תמיד כאן בשביל הקהילה. כי רדיו חיפה זה בית.
תהיו רגועים, יש לכם על מי לסמוך.