המורים בליאו באק, הסוחרים בשוק תלפיות, והורי תלמידי חוגים. שלוש חזיתות הסעירו השבוע את העיר והעלו טענות על היחס של עינת קליש והעירייה לחיים עצמם של התושבים. רואים את הסוף? לא ממש
המורים שיצאו ביום שני בצוהריים מחטיבת הנעורים ליאו באק, הרשו לעצמכם לחייך בעקמומיות. עובדי הקבלן שנקראו למחוק את סימוני הכחול-לבן ולהחזיר למדרכות את צבען המקורי, סיימו את עבודתם וגם את משבר החנייה שריחף מאז סוף השבוע מעל בית הספר. אלא שלצד שביעות הרצון והסרת איום השביתה, הבחינו המורים בשני חלקי מדרכה שנותרו מסומנים. "ככה זה כשעושים משהו לא כמו שצריך", אמרה אחת המורות, "אלו התוצאות".
אחרי ימי החג וסוף השבוע, התעוררו ביום ראשון מורי החטיבה למציאות מרגיזה: עשרות מקומות חנייה מחוץ לבית הספר, בצמוד למדרכות, סומנו במפתיע וללא כל הודעה מוקדמת בכחול-לבן – כאילו שגם ככה לא סובל האזור מצוקת חנייה. יו"ר ועד המורים, מירי עוגור-ראימי, התרעמה ותהתה כיצד מצפים ממשרתי ציבור לשלם מכיסם סכום שעשוי להגיע ל-1,000 שקל בחודש עבור חנייה במקום עבודתם, נוסף על הוצאות הדלק. במקביל לפנייה דחופה שהועברה לאגף פניות הציבור בעירייה, הועלו מיד גם איומי השבתת בית הספר.
אלא שכאמור, השביתה לא יצאה לפועל. כבר ביום ראשון החלו מורים בבית הספר לקבל שיחות טלפון מאגף פניות הציבור, ובהם הסבר: לא אנחנו צבענו את המדרכות, אלא קבלן חיצוני ובניגוד להנחיות; ואל דאגה, עד שיימחקו הסימונים ניתן להחנות ללא חשש מקנסות. ואכן, למחרת הגיעו עובדי הקבלן לבצע את המשימה – מלבד שני מקטעים כחולים במדרכה, שרק ביום חמישי נצבעו באפור.
כך נפתח השבוע בחיפה, עיר שמאז הבחירות לראשות העיר עושה רושם שמאבדת את עצמה לדעת, שוקעת במריבות פנימיות, מאבדת מיוקרתה כלפי חוץ, וכל אירוע שמתרחש בה – קטן כגדול – חורג מכל פרופורציה ומצליח להתסיס תושבים. מי בעד, מי נגד, למי נמאס. ובמרכז הקלחת, ראש העיר עינת קליש, שכל צעד והחלטה שיוצאת מלשכתה או מבניין העירייה, מתקבל במתקפות, באיומים, בפרצי אכזבה מהאופן בו מתנהלת העיר. ואם רעיון השביתה בליאו באק נשאר בגדר איום בלבד, בחזיתות אחרות היא הפכה השבוע למציאות. עוד שבוע סטנדרטי בעיר במלחמה.
"אם צריך, יהיה כאן ואדי סאליב"
שוק תלפיות, בוקר יום ראשון. בכל שבוע אחר, שעות עמוסות בשוק, על שלל חנויותיו, דוכניו וסוחריו הצבעוניים. אבל השבוע, הכל נותר סגור ועצוב. הסיבה: טענות להזנחה מתמשכת מצד העירייה הובילו את יו"ר ועד סוחרי השוק, נסים סלמן, להכריז מלחמה על קליש ועל היושבים בבניין בחסן שוקרי. לא מעט מטען אישי הביא איתו סלמן לעימות הזה; בתקופת הבחירות הוא לא הסתיר את אכזבתו, בלשון המעטה, מיונה יהב ופעל ללא לאות באמצעות נציגה של קליש, ברוך סלמה, כדי למשוך אלפי תושבים לקלפי ולשלשל לתוכה פתק עם שמה של המתמודדת.
בשעה שהשוק נותר שומם, התקדמו סוחריו אל עבר בניין העירייה, שם קיימו הפגנה שכללה חסימת כבישים סמוכים וקריאות נגד קליש. אלא שאף נציג מטעמה או מטעם העירייה אפילו לא טרח לרדת ולבדוק על מה המהומה, להקשיב, לנסות לעזור או רק להרגיע את הרוחות. "קליש רוצה מלחמה – וזה מה שהיא תקבל", אמר סלמן, "15 שנה לא הושקע שקל בשוק, אנשים משלמים ארנונה ורוצים לקבל את החלק שלהם כמו בכל מקום. יש עוגה, אז מחלקים אותה".
אחת הטענות שהעלה סלמן, היא בנוגע לאפליה מצד העירייה וקליש בכל הקשור בתקציבים לאוכלוסיות השונות. "יש איפה ואיפה בין הערבים בעיר. אלה שבשדרות הציונות מקבלים תקציבים, אבל אלה שבשוק לא. הכל כאן מלוכלך. בעיר התחתית ובוואדי הושקעו מיליארדים, פה כנראה יש ערבים סוג ב' ויהודים סוג ב'. אנחנו יוצאים למלחמה ואם צריך, יהיה כאן ואדי סאליב".
לדברי סלמן, אחת הבעיות נעוצה ביועצים שמקיפים את קליש. "הם כנראה לא מייעצים לה נכון, אם זו הדרך שבה היא פועלת", הוא אומר, "היא הזמינה אותנו השבוע לכנס, כדי להסביר על התוכניות שלה לגבי השוק. אבל אנחנו לא אנשי הרצאות והחרמנו את המפגש. אנחנו רוצים פגישה כמו שצריך, כדי לדבר על הבעיות".
למרות שכבר ביום שני נפתח השוק כסדרו לקונים הרבים, סלמן לא מתכוון לעצור. השבוע הוא הקים ועד פעולה בראשות שוק תלפיות, וקורא כעת לכל תושבי העיר שחשים שנעשה להם עוול, להצטרף. במקביל מתכנן יו"ר ועד הסוחרים הפגנה גדולה ("500 איש יגיעו") נגד מדיניות העירייה: "בהפגנה השבוע לא היו הרבה אנשים כי כיבדנו את השוטרים והקצינים, אבל נלך עם המאבק הזה עד הסוף".
"המעשים של העירייה מלוכלכים"
בית ספר חוגים, בוקר יום שני. החצר והכיתות במבנה החדש והמטופח ברחוב חנה סנש, שהיו אמורות להיות מלאות בתלמידים, נותרו מיותמות. שלטים שנתלו על שער הכניסה בישרו על שביתה, וכ-1,000 ילדים נותרו בבתיהם. הרקע לשביתה: מחאת ההורים על מצוקת תחבורה ציבורית והסעות בבוקר לבית הספר החדש, אליו עברו התלמידים לפני כשבועיים; והיעדר אולם ספורט שיעמוד לרשות הילדים בשטח בית הספר.
בעירייה לא נבהלו ממצב שבו מאות תלמידים מפסידים חומר לימוד והבהירו באופן שאינו משתמע לשתי פנים: לא ניפגש עם שובתים. גם למחרת, יום שלישי, המשיכה משמעת השביתה בחוגים, כשברקע נתק מוחלט בין ההורים לעירייה. להפתעת ההורים, במהלך היום הופיעו דיווחים – חלקם אף פורסמו בכלי תקשורת מקומיים – לפיהם העירייה מציעה מתווה לפתרון, שיכלול את החזרת תלמידי חוגים למבנה שממנו נפרדו לפני פסח, ברחוב יאיר כ"ץ; כשאת מקומם במבנה החדש יתפסו תלמידי בית הספר היסודי דוד ילין. עיקר ההאשמות עסקו באופן שבו מפיצה העירייה "פייק ניוז", לטענת ההורים, במקום להיפגש עמם ולפעול ביתר שאת ולמען הילדים לסיום המשבר. "אין מצב שהסיפור הזה נכון, באחריות", אמרה באותו ערב יו"ר ועד ההורים, אילנה דיחנו, "העירייה לא יכולה להחליט שבית ספר יסודי יעבור למבנה שמיועד לתיכון, רק משרד החינוך יכול להחליט כזה דבר. זה רק מראה כמה העירייה בלחץ מהשביתה שלנו, וגם כמה שהמעשים שלה מלוכלכים".
לטענת דיחנו, סדרת פניות והודעות ששלחה לראש העירייה כלל לא נענו, לרבות כשהתריעה מפני השביתה עוד בטרם יצאה לפועל. "התרענו ואמרנו, עוד כשהתחילו לבנות את בית הספר לפני שלוש שנים, וראינו שאין אולם ספורט", היא אומרת, "בבית הספר הקודם לפחות היה אולם, או יותר נכון חדר ששימש כאולם; כאן יש מגרש בחוץ וכשיש שתי כיתות שרוצות להתאמן, חלק מהתלמידים ייאלצו להתאמן בגשם בחורף או תחת השמש החמה בקיץ. זה הזוי שבונים בית ספר בלי אולם ספורט".
עוד מוסיפה דיחנו, כי כחצי שנה לפני המעבר למבנה ברחוב חנה סנש, יזם הוועד ישיבות ופגישות עם נציגי העירייה ומשרד החינוך, וההורים הצהירו כי במצב המתגבש לא יעברו לבית הספר החדש. "כל עוד אין תנאים שמבטיחים בטיחות ועניין התחבורה לא מוסדר, תלמידים לא יגיעו", אמרו אז בוועד, "לא נראה לנו הגיוני שלשליש מהתלמידים אין הסדרי תנועה, שלילדים לוקח שעה או שעתיים להגיע לבית ספר ולחזור ממנו בסיום יום הלימודים".
"בחול המועד פסח התחלנו לקבל מסרים מגורמים במינהל החת"ר בעירייה (חינוך, תרבות ורווחה, א"ש), שנימנע מהשבתת בית הספר, ננסח ונעביר את הדרישות שלנו, וניתן למערכת הזדמנות בת שבוע לפעול לתיקון הליקויים ולפתרון הבעיות", ממשיכה דיחנו, "בתגובה, אמרו לנו שישמחו לשבת איתנו מיד לאחר החופשה לפגישת עבודה משותפת. נתנו להם את ההזדמנות שביקשו, אבל שבועיים עברו מאז ולא הוזמנו לשום פגישה".
רק ביום ראשון השבוע, 24 שעות לפני תחילת השביתה, הוזמנו ההורים לפגישה בעירייה, שנקבעה למחרת – יום שני, ארבע אחר הצוהריים. "אמרנו שרבים מההורים לא יכולים לבוא, שצריך לדאוג לסידורים לילדים, לבייביסיטר, להשתחרר מהעבודה. אבל מנהלת בית הספר אמרה שזה חשוב, אז הפכנו עולמות והסכמנו", מספרת דיחנו, "ואז, מאוחר יותר בערב, קיבלתי דרך המנהלת הודעה מאילנה טרוק (ראש מינהל החת"ר, א"ש), שאם אכן נשבות הפגישה תבוטל. לדעתנו, מדובר בסחיטה למרות שברצוננו לשבת ולדבר, אבל כמובן שסירבנו לתנאי הזה והפגישה בוטלה".
מה הרגשת באותו רגע?
"לא האמנתי שזה היחס שאני אקבל מהעירייה. כולנו מרגישים זלזול וחוסר התייחסות, שפרויקט בסדר גודל כזה נוהל לא נכון על ידי העירייה ובלי שתהיה אוזן קשבת לתלונות ההורים. מבחינתנו, זכותנו לשבות. זה שיעור באזרחות, כולם למען כולם וסולידריות. ככה מחנכים את הילדים. כל הזמן רצינו הידברות, אבל אני מרגישה שמרחו אותנו. אי אפשר בשבוע אחד לסדר דבר כמו אוטובוסים, ויש פער עצום בין מה שאנחנו מסבירים לבין ההבנה שלהם".
רק ביום רביעי בערב, אחרי שלושה ימי שביתה, נמצא פתרון, גם אם זמני. בעקבות התערבותה של חברת מועצת העיר, שרית גולן הכינו ההורים מסמך דרישות שהוגש למחזיקת תיק החינוך בעירייה, סיגל ציוני, בתקווה שתטפל במשבר. במסמך הופיעה סדרת דרישות הנוגעות למצב התחבורה בבית הספר ולתקצוב אולם הספורט. ההורים מבחינתם שוב הסכימו לתת לעירייה הזדמנות, להיות המבוגרים האחראים לטובת הילדים, ולסיים את השביתה כאשר במקביל יימשך הליך ההידברות מול ציוני.
"נעתרנו לבקשה לתת הזדמנות להידברות ולפתרון, וחזרנו ללימודים", אמרה דיחנו, "אבל לא נפסיק את המאבק עד שיושגו כל המטרות שלו. אם לא יימצאו לנו פתרונות הולמים בימים הקרובים, נמשיך בצעדי מחאה נוספים ולשם כך נזדקק להורים, שיירתמו וייתנו כתף. חשוב להדגיש שזה לא מאבק פוליטי, אלא מאבק על צדק חברתי ולמען זכויות הילדים, שלא יכולים להילחם על צדקתם".
לרדיו חיפה נודע, כי בעניין קווי האוטובוס כבר נמצא פתרון, לאחר שאושרה תוספת של שלושה אוטובוסים, החל מיום ראשון הקרוב: 07:15, מכרמליה לחוגים, בכל התחנות ממגה בעיר ועד בית הספר; 07:20, מכבביר (רחוב כבירים 20), דרך כרמליה, בכל התחנות ועד חוגים; 07:45, מכבביר, דרך כרמליה, בכל התחנות ועד חוגים; ו-12:15, מחוגים, דרך כרמליה וכבביר, בכל התחנות ועד כבירים 20 בכבביר.
המשך יבוא, השאלה מתי
האם המשך אכן יבוא? אחד הסממנים המשותפים לאותם מאבקים שליוו את השבוע הזה, הוא הטענות ליחס אטום מצד העירייה, לחוסר הידברות ולחוסר תקשורת במקרים שבהם התושבים משוועים לקול, למישהו שיעשה להם סדר, ובעיקר – ימנע מהם מלחמות ומאבקים שרק מפריעים להם בחיים עצמם.
תוסיפו לכל זה את מהומת ל"ג בעומר – אסור או מותר לקיים מדורות, ומי נתן את ההוראה? וכמובן, את סערת קייטנות הקיץ, שצפויה לגרור הפגנה המונית בעוד כשבועיים מול בניין העירייה – ותקבלו עיר שלא נחה לרגע מסקנדלים ומריבות.
אז כן, ההמשך בהחלט עוד יבוא. ובקרוב.
בהכנת הכתבה השתתפה ליאורה טל
כתבות נוספות
