וועדת ההשמה של בית מרים דחתה את קבלתה של נוי, בטענה שהיא מונשמת ומדובר בתקדים. במשרד הרווחה מפנים למשרד הבריאות, שלא מכירים את הנוהל. אימה: "כבר שלושה חודשים שהילדה לא במסגרת"
ישראל וג'קלין שמיר יחד עם בתם נוי | צילום: התמונה באדיבות המשפחה
ב-18 השנים האחרונות היתה נוי, חולה בניוון שרירים ומונשמת, במסגרת חינוכית בבית הספר "אופקים". אולם כעת, משהגיעה לגיל 21, נדרשו הוריה, ז'קלין וישראל, לחפש עבורה מסגרת חדשה.
כשהגיעו באוגוסט האחרון לוועדת ההשמה של מרכז היום "בית מרים", ששייך למשרד הרווחה, נתקלו השניים בסירוב מפתיע: לא ניתן לקבל את נוי משום שהיא מונשמת – דבר שיהווה תקדים עבור המרכז.
גם כשהתעקשו, ואף התחייבו, שתיצמד אל נוי מטפלת מטעמם אשר יודעת כיצד לטפל בה, זה לא עזר. המרכז המשיך לעמוד על דעתו על אף שהוריה היו מוכנים לחתום על כל מסמך שבו יתחייבו שלא לתבוע אותם אם יקרה משהו לנוי, בזמן שהיא שוהה במתחם.
כשפנינו למשרד הרווחה בנושא, הם טענו ששילובה של נוי יתאפשר רק כאשר משרד הבריאות יצמיד אליה אחות מטעמם. במשרד הבריאות, לעומת זאת, לא מכירים את הנוהל.
"המטפלת הצמודה של נוי מכירה אותה מגיל 3", מסבירה ז'קלין, "יש לה את כל ההכשרה הרפואית לטפל בה אפילו יותר מאחות צמודה. כל טיפול שהיא תזדקק במסגרת השהות שלה יכוסה. לא יכול לקרות משהו שהמטפלת לא תדע לעשות, ולראייה אפשר לדבר עם בית ספר 'אופקים'".
היא בת הזקונים של ז'קלין וישראל שמיר ומרותקת לכיסא גלגלים. "18 שנה נוי נמצאת במסגרת בליווי המטפלת והכל בסדר איתה. היום, בגיל 21, היא לא יכולה להיות בשום מקום כי טוענים שהיא צריכה אחות צמודה".
"למה להביא אחות צמודה כשיש לה סייעת שמכירה ומטפלת בה בכל דרך? אני לא אוכל להחזיק אחות באופן פרטי. כל מה שהיא צריכה זה בין שלוש לארבע שעות מחוץ לבית, לראות עולם".
כתבות נוספות
