פרידה משמעון אזולאי ז"ל, שבמשך שני עשורים היה האיש עם הקול החם, הרדיופוני והמיוחד והעברית המצוחצחת מאחורי המיקרופון

עמית לוי פרסום: 11:11 - 14/01/20

שמעון אזולאי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה


כשהייתי ילד, לשבת בבוקר היה פסקול. הרדיו במטבח היה פתוח, ובשעות שלפני המערכונים של "הגשש" בקעו ממנו שירים ישנים, "מפעם", כאלה שהציפו חיוך מסוג מאוד מסוים בעיניים של אמא ואבא שלי. מהר מאוד למדתי שמדובר ב"שירי ארץ ישראל הישנה והטובה", ושזה מה שעושה נוסטלגיה – מעלה חיוך, מסוג מאוד מסוים, כזה ששמור רק לה.
גם במוסיקה ובשירים "של פעם" יש קסם ששמור רק להן. אתה לא חייב להיות יליד הסיקסטיז או הסבנטיז כדי להתענג על הקלאסיקות של חוה אלברשטיין, או להיות בוגר מלחמת ששת הימים או יום כיפור כדי לזמזם את שירי הלהקות הצבאיות. זו הנוסטלגיה, שזורמת ב-DNA שלנו, חודרת לדם ומחממת את הלב והנשמה.
לב גדול ונשמה ענקית, הם שני דברים ששמעון אזולאי היה מביא איתו בכל פעם שהיה פותח מיקרופון, את המיקרופון הזה ממש. במשך יותר משני עשורים היה היה האיש עם הקול החם, הרדיופוני והמיוחד והעברית המצוחצחת, שהגיש למאזיני רדיו חיפה מנה גדושה של אותה "ארץ ישראל הישנה והטובה".
"אנציקלופדיה של הזמר העברי", כינו אותו כאן ברדיו, כמי שהכיר כל שיר ופזמון שנוצרו פה מאז ימי ראשית המדינה, כל ביצוע שאי פעם הוקלט; וגם יצר מאגר – אוצר של ממש – של שירים שאת חלקם כבר לא ניתן להשיג.
בשבת של אמצע דצמבר האחרון, פתח שמעון את תוכניתו "שיר ישראלי" עם "זמר נוגה". "אחרון ימי כבר קרוב אולי", שרו שם "הפרברים", "כבר קרוב היום של דמעות פרידה".
היום בצוהריים יובא שמעון אזולאי זכרונו לברכה למנוחות, בדרכו האחרונה. בשם משפחת רדיו חיפה, אנחנו מודים לך שמעון על השעות היפות של שבת בבוקר, על החיוכים שהעלית, על הקול ועל הכל.

יום פתוח בטכניון 728_90

הלווייתו של שמעון אזולאי ז"ל תיערך היום (שלישי) בשעה 15:00 בבית העלמין כפר חסידים. יהיה זכרו ברוך.