אחרי שהתאוששה מתקופת הפירוק והצליחה להשתקע בליגה הבכירה, הפועל חיפה מסתכלת אחורה ועושה זום אאוט: מעונות השפל עד זכייה בגביע המדינה ואלוף האלופים. הפועל חיפה: תמונת מצב
12 מאמנים, מעל 80 שחקנים ובעלים אחד, יחיד ומיוחד, עברו ועבדו בשורותיה של הפועל חיפה בעשור האחרון. עכשיו, כשהיא נחה לקראת פגרת הנבחרת, הפועל חיפה יכולה להסתכל אחורה ולבחון את מצבה. האם היא הצליחה באמת להשתקע בליגה או שאי היציבות עדיין מאפיין אותה? והאם הבעלים הישראלי-אמריקאי, יואב כץ, יכול לטפוח לעצמו על השכם אחרי השנה האחרונה?
בשנים הראשונות של העשור האחרון הפועל חיפה עסוקה בעיקר בלמקם את עצמה בליגת העל ולעצור את הזגזוג מהליגה הבכירה לליגת המשנה. שנה אחרי שנה היא מצליחה לשמור על מקומה, אך רק ברגעי ההכרעה האחרונים בהם שניים או שלושה משחקים טובים משאירים לה מקום של חסד בליגה הבכירה. בהמשך הדרך, כשהצליחה לחלץ את הראש מעל המים ולהשתבץ במרכז הטבלה, הרבה לפני ההצלחה הכבירה אשתקד, היא גם הצליחה, שוב בהנהגתו של ניר קלינגר, לזכות בגביע הטוטו בפעם השנייה בתולדותיה (ניצחון 1-0 על ב"ש בהארכה). את אותה עונה, אגב, סיימה הפועל חיפה במקום התשיעי, שוב כשהצליחה לחבר רצף משחקים סביר שהספיק לה כדי להישאר בליגה.
כמו בליגה, גם בגזרה המקומית הפועל לא נחלה הופעות ראויות מול היריבה העירונית, מכבי חיפה, כאשר נחלה מספר הפסדים צורמים ולא היוותה תחרות למי שאז שלטה בעיר.
הכניסה לאצטדיון "סמי עופר" המרהיב גם לא הייתה קלה עבור הקבוצה האדומה מהכרמל, כאשר את עונת 2014/15 מתחיל ראובן עטר על הקווים של הפועל חיפה. אחרי חצי עונה נוראית עם שני ניצחונות בלבד, מצא עצמו עטר מחוץ להפועל, כשאת מקומו תפס טל בנין. מנקודה זו הקבוצה מצאה את עצמה מתמודדת עם רצף של כישלונות יוצא דופן: בנין, שהצליח להשאיר את הפועל בליגה, פוטר בעונה שלאחר מכן אחרי עוד פתיחה לא טובה של הקבוצה. את בנין החליף בן מרגי, ששימש עוזרו, ששוב הוחלף באמצע אותה עונה בשריף, אלי כהן, ששוב הציל את הפועל מירידה במחזור האחרון של העונה. אך נחשו מה? שוב מאמן לא מצליח לפתוח עונה בצורה ראויה, ואחרי ריב מתוקשר עם כץ על רקע הטיפול המשמעתי הזכור לכל אוהד הפועל חיפה בקשר לאושרי רואש, השריף מוחלף על ידי דני גולן. וכמובן, כמיטב המסורת של יואב כץ, הפועל חיפה לא יכולה להשלים עונה בלי להחליף מאמן, כשהאחרון מפנה את מקומו לעוזרו דאז, ניר קלינגר. כאן מתחיל הכיף.
בכל ראיון טרום עונה אפשר לשמוע אצל יואב כץ, הבעלים האדום, מספק את אותה מנטרה שחוזרת על עצמה לכלי התקשורת: "ניאבק בפלייאוף העליון ונהיה קבוצה נהדרת". עד עונת 17/18 המדיה נהגה להתבדח על חשבונו של כץ לאור העובדה שהמטרות שהוא מציב מנותקות לחלוטין מהמציאות שהפועל חיפה התרגלה אליה בשנים האחרונות, כאמור, מאבקים נגד הירידה והישארות במחזורים האחרונים.
ניר קלינגר מצליח להעניק לדבריו של כץ קצת הגיון כאשר אפשר להגיד בפה מלא שזו העונה הטובה ביותר של הפועל חיפה מאז היווסדה, להוציא את עונת האליפות. חיבור נהדר בין השחקנים והמרקם שנוצר יחד עם קלינגר מביא את הפועל חיפה לסיים את העונה במקום הרביעי, לנצח פעמיים את מכבי חיפה בליגה (פלוס הדחה מגביע המדינה), וכמובן הדובדבן שבקצפת: זכייה הרואית בגביע המדינה ובאלוף האלופים עם ניצחונות על בית"ר ירושלים והפועל באר שבע, קבוצות שכבר התרגלו לנצח את הפועל בעונות קודמות.
אם נחזור לשתי השאלות שנשאלו בתחילת הפוסט, הפועל חיפה בהחלט הצליחה להשתקע בליגת העל, אבל עם הרבה סימני שאלה לגבי העתיד. למרות שהשנתיים האחרונות הן בגדר הצלחה והקבוצה זכתה בתארים, יואב כץ לא מראה ניצנים של כוונה לשמור על מסורת הצלחות ומחליט לשחרר את הכוכבים שהנהיגו את הקבוצה בעונה החולפת. בן בסט הדרים לבאר שבע אחרי שהבעלים התמהמה במשא ומתן, תורג'מן מימש את זכותו להתקדם למועדון אירופי, חנן ממן הלך גם הוא אחר הכסף הגדול אחרי שכץ סרב לשדרג את חוזהו, כמו גם שיימן שקיבל הצעה שמנה יותר מבאר שבע. ומה עושה שרון מימר שהתמנה רק לאחרונה? מנסה לאחות את השברים. לטפוח לעצמו על השכם? כץ, בדומה לאדם שמן שעשה דיאטה אך עדיין חושב ומתנהל כמו שמן, חייב ללמוד לנהל את הפועל חיפה כקבוצה גדולה שעשתה דבר או שניים בכדורגל הישראלי. אם יתנהל כמו בעלים קטן, הוא גם יישאר כך.
כתבות נוספות
