מתי בפעם האחרונה חשבתם על העיר שלכם בתור אטרקציה תיירותית? שניה לפני תחילת החופש הגדול, בדקנו מה יש לבירת הכרמל להציע לתיירים שמגיעים אליה ליומיים, ואילו צעדים נעשים כדי להשאיר אותם כאן ללילה. התיירות בחיפה, כתבה שניה בסדרה

אודיה שווץ פרסום: 11:50 - 27/06/19
שער הגנים הבהאים | צילום: עמית שסטוביץ'
שער הגנים הבהאים | צילום: עמית שסטוביץ'

אם תשאלו כל ישראלי שאת רוב חייו העביר מחוץ לחיפה, מהו האייקון התיירותי שהכי מזוהה עם בירת הכרמל, כל תשובה אחרת מלבד "הגנים הבהאים" תתקבל בהפתעה. מה לעשות, חצי מיליון מבקרים שמגיעים מדי שנה לטרסות ולגנים המטופחים, לא טועים; ובל נשכח רבים אחרים שמדי יום מוותרים על הכניסה, אבל לא פוסחים על תמונה שלהם על רקע מקדש הבאב וכיפתו המוזהבת.

אלא שעבור החיפאים – כמו האייפל לפריזאים, הקולוסיאום לרומאים ואפילו הפירמידות לתושבי קהיר – המתחם הבהאי כבר מזמן הפך לעוד חלק מהנוף, לא משהו שרובנו עוצרים כדי להתפעם ממנו באמת. את זה, אנחנו משאירים לתיירים ולזוגות שלפני החתונה עוצרים במושבה הגרמנית לתמונה מנצחת.

יום פתוח בטכניון 728_90

לפני כחודש הבאנו כאן סקירה נרחבת עם תמונת מצב של ענף התיירות בחיפה. אין חיפאי שלא יכריז בגאווה וללא היסוס, שמדובר בעיר היפה בארץ, ואף מהיפות בעולם. נתוניה הטבעיים – חופי הים המרהיבים, וההר הירוק כל ימות השנה – בהחלט מצדיקים את התואר. אלא שמלבד האריזה האטרקטיבית, כמו בכל דבר – בסוף, התוכן הוא המלך. בכתבה ההיא הועלתה לא פעם השאלה, כיצד ניתן להשאיר בחיפה תיירים – מהארץ ומחו"ל – ללילה אחד לפחות, ולתת להם את כל הסיבות לא להמשיך מכאן אחרי חצי יום לעכו, לנצרת, לתל אביב או לירושלים. לשם כך נבדוק הפעם, בפתחם של יולי-אוגוסט שכבר מעבר לפינה, מה באמת יש לחיפה להציע ל-48 שעות בלתי נשכחות. חוץ מתמונה עם הבהאים.


חוף דדו | צילום: דוברות עיריית חיפה
חוף דדו | צילום: דוברות עיריית חיפה

התוכנית שלכם ליומיים הקרובים (בונוס: יש מצב שתיתקלו בחזירי בר)

יום פתוח בטכניון 320_100

חיפאים? דמיינו את הסיטואציה הבאה: חבר, קרוב משפחה או מישהו בפייסבוק, מספר לכם שהוא מגיע ליומיים לחיפה. אתם לא צריכים לדאוג לו למיטה, אבל המלצות כיצד להעביר את הזמן יתקבלו בברכה. איזו תשובה תחזירו?

לכאורה, המסלול די ברור – שהרי אין עיר בסדר גודל של חיפה שלא ניתן למצות וליהנות ממנה ב-48 שעות. התשובות שקיבלנו השבוע מכמה סוכני נסיעות שמכירים היטב את העיר, היו דומות למדי; הבהאים, איך לא, כיכבו ברשימה, אבל הם לגמרי לא היו לבד: פותחים את הבוקר בארוחה על החוף מול הים, ונהנים מחניה בשפע (ועזבו עכשיו את עניין ה"חינם-לא חינם"); לאחר מכן ממשיכים לקצת תרבות, עם ביקור במוזיאון – הימי, הרכבת או המדעטק, בשלושתם וגם באחרים תלמדו דבר או שניים, ובעיקר את זה שהילדים שלכם יכולים להוציא את הראש מהאייפון, מסתבר; להפסקת צוהריים המושבה הגרמנית היא פתרון קולינרי מצוין, וגם בוואדי, ברחוב הנמל, על רכס הכרמל וכמובן בשוק תלפיות, תמצאו חוויות טעימות במיוחד; לבילוי של אחר הצוהריים, אפשר לקפוץ לנסיעה ברכבל או למסע ברכבת התחתית היחידה בישראל, הכרמלית; להשקיף על הנוף הקסום של המפרץ (תוך התעלמות, ככל שניתן, מדוח מבקר המדינה על הזיהום במפרץ); ואם אתם עם הילדים, תמיד כדאי לבדוק אטרקציות לשעות בין הערביים והערב, כמו ספארי לילה בגן החיות; את הערב תוכלו לקנח בעוד אחת מהמסעדות שהעיר יכולה להתפאר בהן, או באחד מהפאבים או בתי הקפה שיתאימו בול למה שאתם מחפשים, החל בסטייל הייחודי של רחוב מסדה, הדר או העיר התחתית, ועד לכרמל שממשיך להתחדש. מכאן, התחנה הבאה תהיה בית המלון שלכם, וכאלה לא חסרים, עם שלל הפינוקים והאירוח שגם בהם חיפה יכולה לטפוח לעצמה על השכם – בוטיק, ספא, עם נוף לים או ממש על החוף. לילה טוב, יש לנו עוד 24 שעות בשבילכם.

מוזיאון הרכבת | צילום: רכבת ישראל
מוזיאון הרכבת | צילום: רכבת ישראל

ממשיכים ליום השני. אם אתמול דילגתם על ביקור בחוף הים, ולא משנה באיזו עונה אנחנו, זה הזמן. מכאן אפשר להמשיך למוזיאון שעדיין לא סימנתם עליו וי, או לעשות סיור בבהאים, כי לא באמת חשבתם שנוותר לכם. בהמשך ניתן לקפוץ לטיילת לואי ולכנסייה בסטלה מאריס, לבחור מסעדה לצוהריים – ובשום אופן לא לוותר על חומוס, פלאפל או שווארמה מהסוג שיש רק בחיפה.

חובבי אטרקציות הספורט יוכלו לעשות סיור באצטדיון סמי עופר – גם אם כבר ביקרתם בעבר בקאמפ נואו של ברצלונה, בוומבלי שבלונדון או במרקאנה בברזיל, מדובר באטרקציה מרהיבה. גם קפיצה לחוף בת גלים, לשקמונה או לטיול באחת הוואדיות של חיפה, בהחלט מומלץ להביא בחשבון. מי שלא גר כאן, מוזמן לקנא בעובדה שאנשים פה גרים בתוך הטבע, ליד יער קטן או ואדי מוריק, עם נוף לים. כמעט לכל אחד יש את הוואדי שלו ליד הבית, עם שלל חזירי בר וחיות אחרות – אטרקציה חייתית לכל מי שמגיע מחוץ לעיר.

אצטדיון סמי עופר | צילום: רדיו חיפה
אצטדיון סמי עופר | צילום: רדיו חיפה

ועוד לא דיברנו על גן הפסלים של תומרקין שנחנך באחרונה; על פארק הקישון שהחיים בו מתחדשים מדי יום; על הקניונים (כן, כל תייר צריך שופינג וגם כאן התברכנו); על מערת אליהו; על שביל חיפה; ועל מגוון הסיורים המודרכים שניתן לקחת כדי לגלות עוד טפח ועוד טעם מחיפה.

והנה, הסתיים לו היום השני, עם שק של חוויות וחשק לסיבוב נוסף, בפעם אחרת. אז אם יש כל כך הרבה מה לעשות, מדוע העיר לא מוצפת בתיירים מירושלים, מתל אביב, מנתניה, מבאר שבע, וגם לא מתיירים שמגיעים בקרוז ממעבר לים ולא נותנים לחיפה צ'אנס של שני ימים ולילה אחד?


שוק תלפיות | צילום: עיריית חיפה

"כשזה מגיע לכסף, הכל נעצר" (או: תראו איך הצלחתם עם העיר התחתית)

בהסתמך על הנתון שהוצג בכתבה הקודמת בסדרה, הרי שמתחילת 2019 ועד היום הגיעו לחיפה יותר מ-120 אלף תיירים באוניות נוסעים בלבד. לעומתו, נתון חיוור יותר הציג תפוסת מלונות נמוכה בהשוואה לממוצע הארצית. עבור אחוז גבוה מדי של תיירים, ישראלים וזרים, לינה בחיפה אינה אופציה ומכאן, שלמחרת כבר אין להם שום תוכניות לשוב אליה ליום נוסף.

לדברי סוכן הנסיעות החיפאי, יובל כספי, הסיבה נעוצה בכך ש"אין משהו בחיפה שהוא מספיק מפורסם". לטענתו, "אנשים באים לראות אטרקציות שייחודיות למקום עצמו, כמו 'המונה ליזה' במוזיאון הלובר, או את כנסיית נוטרדם שתמיד היתה אטרקציה, ותהיה עכשיו אפילו יותר אחרי שנשרפה לפני כמה שבועות".

ובכל זאת, אתה כסוכן, על אילו אטרקציות כן תמליץ בחיפה?

"היום, כשאנחנו לוקחים תיירים לטיול בחיפה, אנחנו מראים להם את התצפית מסטלה מאריס ומבקרים בכנסייה; אחר כך ממשיכים לתצפית על הגנים הבהאים ובמקרים מסוימים נזמין מראש סיור לקבוצות במתחם".

ובנקודה הזו, מבחינת כספי, חיפה מוצתה. "בשלב מסוים נצא מהעיר, לעכו או לזכרון יעקב, או ליקב מסוים, ונעשה טיול עד 14:00 בצוהריים, וזהו. באופן כללי, לאנשים שלא הגיעו לכאן במטרה ספציפית לבקר במרכזי הייטק או מרכזי פיתוח, אין עניין לבוא לכאן". אגב, לדברי כספי, אם כבר נשארו גם ללילה ("ובמקרה של תיירות שיט, הם נשארים ללון באוניה ולא במלון בעיר"), ביומם השני יצפה לתיירים טיול לדלית אל כרמל ולעוספיה, שלטענתו "לא שווה הרבה".

את השאלה "איך מגבירים את קצב הגעתן של אוניות נוסעים לחיפה, ומשאירים כאן את התיירים" הציב לפני זמן מה אמיר נפתלי, יועץ לעמותה לתיירות חיפה, בפני כספי ורעייתו. "סיפרנו לו שבעבר היה ניסיון מוצלח שהכרחי גם היום, בעניין התיאום עם האוניות", מספר כספי, "יש כאלה שביום הראשון יוצאים לטיול ונשארים לישון בחיפה, כך שלפחות הם יסתובבו בעיר ויוציאו בה כסף – יאכלו במסעדות, יעשו סיורים ייחודיים; פעם היה קו אוטובוס שיצא מהעמותה לסיורים בעיר, וזה דבר שכדאי לפתח עבורו אטרקציות ולהשתמש בו היום".

נמל חיפה | צילום רחפן: גיאודרונס
אוניית נוסעים בנמל חיפה | צילום רחפן: גיאודרונס

"תמיד אמרו שאפשר לקחת תיירים לסיור קולינרי בשוק או בוואדי, אבל אין שם כלום!", הוא מוסיף, "לאן אני אקח אותם בוואדי? מה יש שם? להבדיל, לשדרות בן גוריון אנחנו כל הזמן מביאים שאטלים עם תיירים שמטיילים במושבה הגרמנית". את האצבע המאשימה כספי מפנה לכתובת אחת: "בפגישה ההיא עם נפתלי דיברנו על איך אפשר וצריך לעודד תיירות בחיפה, ואחריה היה אמור להיות המשך, אבל שום דבר לא קרה. הבעיה היא, שכשהעירייה צריכה לעשות דברים שעולים לה כסף, הכל נעצר. לעירייה אין יותר מדי יכולת לפתח את הגנים הבהאים, כך שהאטרקציה הכי גדולה בעיר מצטמצמת מבחינת אפשרויות תיירותיות. עכשיו רוצים לעשות רכבל לאוניברסיטה וזה מצוין, כי הנוף של חיפה לא פחות יפה מזה של קייפטאון בדרום אפריקה, אז אולי זה יצליח. בסטלה מאריס, למשל, המצב עלוב; בסנטרוני שביוון כולם עולים למעלה רק כדי לראות את הנוף, ובנכס הזה צריך להשתמש גם כאן".

כדוגמה לכך שכסף ורצון טוב יכולים לקדם רעיון מצוין, כספי מציג את העיר התחתית. "זו ההוכחה הטובה ביותר", הוא אומר, "העיר התחתית היתה בית קברות, ואפילו אני הייתי פסימי; אבל יונה יהב הצליח נגד כל התחזיות להפוך את המקום לתוסס ולסיפור הצלחה. זה צריך להיות המסר – את הדבר הזה חייבים לעשות בעוד מקומות בחיפה".

אז האם חיפה בכלל נתפשת בתודעה כאתר תיירות? "בגדול, אם מסתכלים על חיפה כמוקד תיירותי, צריך להשוות אותה לערים אחרות בארץ, כמו ירושלים, טבריה או נצרת", אומר מיכה פוקס, סוכן שכבר שלושה עשורים מכניס לארץ תיירים, "רוב התיירות הישראלית היא דתית יותר, ושאר התיירים שלכאורה מחפשים 'נוף', יעדיפו את תל אביב על פני חיפה. בחיפה יש שני אתרים מרכזיים, הגנים הבהאים כאטרקציה עולמית, והמושבה הגרמנית עם כל ההיסטוריה הטמפלרית, וכמובן שלצדם יש גם את חופי הים, וזהו".

העיר התחתית | צילום: שירות רדיו חיפה
העיר התחתית | צילום: שירות רדיו חיפה

גם פוקס מדגיש את המהפך בעיר התחתית ומעניק את הקרדיט לראש העירייה הקודם, אבל לא מתעלם מהבעיות. "ראשי ערים ניסו בעבר לשנות ולשפר, חשבו שיצליח להם אבל טעו", הוא אומר, "למשל, אין בחיפה מספיק חדרים בבתי מלון, וזו ברירת מחדל שאיתה אנחנו מתמודדים. נכון שיהב אישר בנייה של עשרות מלונות בוטיק, אבל זה לא משרת תיירות צליינית, למשל, או כל כמות גדולה של אנשים. לצערי, כיליד העיר וכמי שילדיו לומדים ועובדים בה, הפעם האחרונה שחיפה נהנתה ממעמד של 'עיר בירה' היה בימי המנדט הבריטי, אבל מאז הפכה ונותרה עיר פועלים. חיפה בחיים לא תהיה תל אביב".


המושבה הגרמנית | צילום: דוברות עיריית חיפה
המושבה הגרמנית | צילום: דוברות עיריית חיפה

קודם ניקח את נצרת (ואז נסגור את היום במושבה הגרמנית)

גם לליאורה גרייבר-שמיר, דור שלישי בחברת תיירות שפועלת מאז 1934, יש את המסלול שלה לתייר שבכל זאת זוכה להגיע לחיפה – וגם הוא, לא ממש כולל את העיר עצמה. "אני לוקחת אותם בערב לארוחה במושבה הגרמנית, ומעבר לזה כל היום הם מטיילים מחוץ לעיר", היא מודה, "מבקרים בכנסייה בסטלה מאריס, בכנסייה של הכרמליטים, תצפית בטיילת לואי שביפה נוף, וזהו. את הגנים הבהאים אנחנו עושים כאטרקציה בסוף היום, אחרי שחוזרים מטיול בנצרת; מסתובבים קצת במושבה הגרמנית, ושותים קפה".

לדבריה, "רוב הקבוצות מגיעות ליום אחד, אבל תיירים ישראלים דווקא כן באים יותר ומסתובבים בעיר. הפסטיבלים כאן מאוד מושקעים, בעיקר פסטיבל הסרטים הבינלאומי שאליו אנשים מגיעים במיוחד מכל הארץ והעולם, וגם המדעטק הוא מבחינתי מתנה עבור חיפה; אבל חיפה צריכה להתחרות בכל האתרים שנחשבים 'היי-לייטס' – בנצרת, בעכו, בירושלים – ויש לה את כל האתרים, המוזיאונים והים כדי לעשות את זה".

מה כן אפשר לעשות כדי להרים את התיירות בחיפה?

"אחד הדברים שחיפה כן יכולה לנפנף בהם, אם תצליח למנף את זה באופן משמעותי, זה הדו קיום שיכול לייצר עניין בעיר. מעבר למסעדות הערביות שפועלות בחיפה, צריך לאפשר נגישות ליוזמות שבין ערבים ליהודים. אני, כסוכנת נסיעות, הייתי יכולה לחשוף את כל הנושא הזה בפני תיירים".

לטענת גרייבר-שמיר, טוב היתה עושה העירייה לו היתה פונה אליה ועל עמיתיה, כדי לשמוע מה יש להם לתרום לטובת עידוד התיירות בעיר. "זה מדהים בעיני", היא אומרת, "אני מביאה כמויות של אנשים לחיפה, וגם מהעירייה הקודמת וגם מהנוכחית לא קיבלתי טלפון אחד, איך אפשר לעזור. מרשויות מקומיות אחרות דווקא כן פונים אלי, רק כדי שעוד תיירים יגיעו אליהם".


הכרמלית החדשה | צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה
הכרמלית החדשה | צילום: ראובן כהן, דוברות עיריית חיפה

תשובות אין, המדיניות עדיין מעורפלת (או: שמישהו כבר יעשה משהו)

עם מסקנה אחת ברורה אפשר לצאת מהכתבה הזו: יש בחיפה מה לעשות, בכל גיל ובכל אחת מעונות השנה, לפחות במשך 48 שעות מרתקות וצבעוניות, בעיר שכמוה אין בעולם. ואם נחזור לנקודת הפתיחה, יש כאן גם אריזה וגם תוכן ראויים; ובכל זאת, נדמה שהעסק לא מתרומם ושגם בקיץ הזה לא תראו כאן תיירים מבית ומחוץ בהמוניהם.

כדי להבין מדוע זה קורה, ובעיקר מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב, פנה רדיו חיפה לא פעם ליו"ר דירקטוריון העמותה לתיירות וממלא מקום ראש העירייה, נחשון צוק, וגם ליועץ העמותה, אמיר נפתלי; אולם תשובות לא התקבלו. ייתכן וגם במקרה הזה, בהנהלה החדשה של העיר עושים בימים אלה חושבים, מגבשים מדיניות ותוכניות, בדרך להגשים חזון שישים את חיפה על המפה.

לנו, תושבי העיר שיודעים שהיא הכי יפה בתבל, לא נותר אלא לקוות שהתוכניות הללו יעברו במהרה מהדף לכדי ביצוע בשטח. אחרת, חיפה תמשיך להיות היפהפיה הנרדמת שאף אחד לא מאמין שיום אחד תתעורר. ולו רק ל-48 שעות בכל פעם.