מניין ריבוי השמות לחג השבועות? למה אוכלים מוצרי חלב? ואיך לעזאזל רובי מים הצליחו להכנס פנימה?

מערכת רדיו חיפה פרסום: 15:32 - 19/05/18

נדמה כי מנהגיו של חג השבועות הצליחו להטשטש עם השנים, ומסתבר שלא מעט אנשים מודים שהם לא בקיעים במנהגי החג ושאינם מכירים את הרקע למכלול שמותיו הרבים, אכילת מוצרי חלב, וכיצד הטנא ולוחות הברית קשורים  לכל הסיפור?

אי לכך ובהתאם לזאת, קבלו את המדריך המלא של רדיו חיפה לחג השבועות:

יום פתוח בטכניון 728_90

חג אחד – כמה שמות?

לא רק לחג השבועות יש יותר משם אחד. עם זאת, דווקא בחג השבועות ומסיבה שאינה ברורה, כל השמות הצליחו לשגר עצמם לשפה המדוברת כך שנדמה שיש לחג השבועות יותר שמות מחגים אחרים. לכן נעשה את זה קצר:

יום פתוח בטכניון 320_100

שבועות, על שום מה? בספר דברים פרק ט"ז נאמר: "ועשית חג שבֻעות לה' אלוהיך". למה שבועות? כי ביום זה מסתיימים שבעת השבועות שהתחלנו לספור מאז פסח. הרי בני ישראל חיכו בכל מאודם לקבלת התורה והחלו לספור מהיום הראשון של פסח, עד שבסופו של דבר הגיעו לשבעה שבועות – ואז קיבלו את התורה.

חג הקציר, על שום מה? בתקופה זו מסתיימת עונת הקציר, וכשבית המקדש היה קיים היו מביאים מהחיטים החדשים שקצרו.

חג הביכורים, על שום מה? כל בעל מטע של פירות משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל לקח את הפירות הראשונים והביא אותם אל בית המקדש

חג מתן תורה, על שום מה? תקראו שוב את השם ותבינו.

ושם שלא כולם מכירים – חג "עצרת", על שום מה? השם הזה אינו מהתורה – כך פשוט כינו אותו חז"ל, בהתייחס לעובדה שמדובר בחג המהווה המשך ישיר לפסח. ליציאה ממצרים אין כל משמעות, אמרו חז"ל, ללא סיום התהליך – קבלת התורה בהר סיני.

שבועות ברדיו חיפה

למה דווקא מאכלי חלב?

בקצרה: לבני ישראל לא היה זמן להכשיר ולשחוט בשר.

לעומק: התורה נמשלה לחלב ("דבש וחלב תחת לשונך", שיר השירים ד'). אבל ההסבר המעשי יותר נוגע לכך שמיד אחרי קבלת תורה בני ישראל חזרו איש איש לביתו ורצו לאכול. אבל הכנת בשר כבר לא הייתה פשוטה כל כך. הם הצטרכו לבצע הכנות רבות – להכשיר כלים, לבדוק את סכין השחיטה, לשחוט בדרך מסוימת וכו', וכמובן שלקח להם זמן להיערך לכך, מה גם שאותו יום היה יום שבת, בו אסור לשחוט או לבשל. אז הם פשוט אכלו מאכלי חלב, שאינם דורשים הכשרה מיוחדת.

"תבואת הארץ תקצור ונהללה.."

בביטוי "תבואת הארץ" מתכוונים לזה שאם החלטתם להשקיע השנה ולקנות כל מיני גבינות הולנדיות/שויצריות/צרפתיות, כנראה שלא הבנתם את רוח החג. בימי בית המקדש בני ישראל, שהיו חקלאים, היו עולים לרגל לבית המקדש בירושלים. בשבועות הביאו עימם את ביכורי פירותיהם וקצירותיהם (הפרות הראשונים שהבשילו והקציר ביכורים מלשון בכור) לפי המסורת הביאו בכורים משבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל. מטרת העל היא לשבח ולהלל את יצירותיה של האדמה המקומית והעבודה החקלאית המקומית, ופחות לקנות מוצרים שמיוצרים מחוצה לה.

המלקטות, ז'או פרסואה מילה

מהו תיקון ליל שבועות?
אנשי קבלה נוהגים להיות ערים כל ליל שבועות וללמוד תורה. הם מייחסים משמעות מיוחדת ללימוד תורה דווקא בלילה. לדעתם לימוד כזה יכול לעשות "תיקון" נגד פורענויות העלולות להתרחש בעם היהודי או בעולם כולו.

לסיום, כמה מיני עובדות:

  • שבועות הוא החג היחיד שאין לו תאריך קבוע, שכן הוא תלוי בחג הפסח.
  • אין בשבועות סממן חיצוני (חנוכייה, שופר, סוכה וכו'), אולי מלבד טנא הביכורים שקשור בכלל למהות אחרת.
  • אין תיעוד בתורה המדבר על רובי מים וחולצות לבנות, אם חשבתם.
  • כנ"ל קישוטי פרחים למיניהם. לא מדובר במנהג שמגיע מהמקרא, אלא תוספות מודרניות מהעידן החדש.
  • בחג השבועות קוראים את מגילת רות. לפי המסורת, דוד המלך, שהינו נינה של רות, נולד ומת בשבועות.
  • שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "שלושת ימי ההגבלה", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.