יותר ויותר מדינות מבינות שמעבר בין השעונים גובה מחיר כלכלי ובריאותי ומוותרות על שעון החורף. באיחוד האירופי ובחלקים מארה"ב מתכוונים לאמץ את הרעיון ולעבוד עם שעון קיץ בלבד כל השנה – האם ישראל תצטרף למגמה?
ברוב מדינות אסיה, אפריקה ודרום אמריקה כבר לא עוברים בין שעון קיץ לחורף זה שנים ארוכות, ובשנים האחרונות נשקלת האפשרות בכובד ראש גם במדינות האיחוד האירופי ובחלק ממדינות ארצות הברית. כמעט 5 מיליון איש השתתפו בסקר של האיחוד האירופי שנערך בקיץ 2017, במטרה לבדוק אם יש רצון להפסיק לבצע מעבר בין שעונים פעמיים בשנה. התוצאות היו חד משמעיות: רוב של 84% ענו כי הם רוצים לבטל את הזזת השעון. הנטייה היא ששעון הקיץ הוא זה שישלוט כל השנה ולא שעון החורף.
מי שהתחילה עם היוזמה זו פינלנד, שם בחלקיה הצפוניים של המדינה התושבים אינם נהנית משעון הקיץ, ובשנה שעברה חתמו 70 אלף מהם על עצומה שקראה לבטל אותו. בעקבות כך, התייעצה ועדה פרלמנטרית עם מומחים והגיעה למסקנה שצריך להתחשב בדעת התושבים הסובלים. הזזת השעון פוגעת בטווח הקצר בשינה ובתפקוד בעבודה, ומכאן הפסדים כלכליים קשים. בנוסף, בטווח הארוך, מחקרים מראים כי הזזת עלולה לגרום לבעיות בריאותיות חמורות. מדובר במטרד לא קטן גם לתחבורה ולתעשייה במדינה.
בעקבות כך, ובעקבות מדינות נוספות שלוחצות על האיחוד האירופי להגיע להחלטה, הודיע האיחוד כי יציע לבטל את התקנה המחייבת את ה מדינות להזיז את השעון שעה אחת קדימה לקראת הקיץ או אחורה לקראת החורף, ולאפשר לקבוע שעון קבוע לכל עונות השנה.
ומה בישראל?
ישראל ממוקמת בסביבות קו רוחב 32° מצפון לחוג הסרטן, אך עדיין קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ ישראל עם השעה במצרים וביוון שנמצאות ממערב לה. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה ומשתרעת על טווח מצומצם של קווי אורך, ועל כן הזריחה והשקיעה הן מוקדמות יחסית למצרים ויוון. שעת זריחת השמש נעה על פי שעון החורף בין 04:30 בשיא הקיץ ו-6:30 בשיא החורף. מכיוון שרוב בני האדם אינם קמים לפני 6:00 בבוקר, הפעלת שעון קיץ בקיץ תזיז שעת אור משעת בוקר מוקדמת בו רוב בני האדם ישנים לשעות הערב בהם רוב בני האדם ערים.
ובישראל, כמו בישראל, שום דבר הוא לא קונצנזוס, והוויכוחים כבר בשיאם, כמובן בפאן הפוליטי, בעיקר בין חילוניים לדתיים וחרדים. בשנת 2013, לאחר מחאה ציבורית ממושכת, נכנס לתוקפו חוק הארכת שעון הקיץ שחסך למשק צריכת אנרגיה בעלות של יותר מ-200 מיליון שקלים מאז שיושם (לפי נתוני משרד האנרגיה).
בשל היתרונות הגלומים בשעון קיץ, רבים גם בארץ תומכים ביישומו למשך כל השנה. המתנגדים לשעון החורף טוענים כי הוא מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים עקב נהיגה ממושכת יותר בשעות החשכה, מעוות את השעון המקומי לעומת השעונים באירופה וביתר העולם ומייקר את הוצאות המשק הישראלי במאות מיליוני שקלים.
כתבות נוספות
