תשעה וחצי קילומטרים מחוף דור, אסדת הגז לויתן היא כבר עובדה מוגמרת, בדרך למהפכת הגז הטבעי בישראל. מדוע נכשל "המאבק הסביבתי הגדול בתולדות המדינה", מי מפחיד את ילדי חוף הכרמל, ומה מצפה לכולנו ביום שאחרי? קריאה אחרונה לראש הממשלה הבא
זה קרה רק ביום חמישי שעבר. לא פחות מ-1,500 בני נוער מיישובי חוף הכרמל, שהשביתו את הלימודים ויצאו בהסעות מאורגנות לתל אביב, הציפו את כיכר הבימה ואת הרחובות הסמוכים, וכשהם לבושים בחולצות שחורות זעקו נגד הצבת אסדת הגז "לויתן" בקרבת החוף. הם צעקו, שרקו, הפגינו ונאמו, אבל שום דבר מכל זה לא הצליח לחדור מבעד לפילטרים של התקשורת הארצית, שדווקא הוזמנה לסקר את האירוע יוצא הדופן.
לא מעט הפגנות, חלקן אפילו לא שגרתיות ועמוסות גימיקים, נרשמו במסגרת המאבק הזה בשנה וחצי האחרונות: מחאות
מול משרדי הממשלה, מול ביתם של שר האנרגיה יובל שטייניץ במבשרת ציון, של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה, ושל שר האוצר משה כחלון בחיפה; הקמת עיר אוהלים באתר העבודות סמוך לזכרון יעקב; קיום כנסי חירום; מפגן ראווה של חביות, מעגל מתופפים והפגנת ענק בכיכר רבין; ושבירת שיא גינס במעגל גולשים בחוף הרצליה.
במבט מהצד נדמה, שחלקים נרחבים בתקשורת, וגם לא מעט גורמים מקרב מקבלי ההחלטות, איבדו עניין במחאה הסביבתית שיש המגדירים אותה כ"גדולה בתולדות המדינה". כפועל יוצא, גם רובו המכריע של הציבור מעדיף להיות טרוד בעניינים אחרים, ולא בסיפור האסדות שמוצג כ"איום על כולנו".
ובשעה שכל זה מתרחש ברקע, בשטח האסדה היא כמעט בגדר עובדה מוגמרת. בסוף ינואר האחרון הגיעו מטקסס יסודותיה של "לויתן" למיקומם במים הטריטוריאלים הישראלים, כאשר על פי התכנון, עד סוף השנה יושלם הפרויקט והגז הטבעי יזרום למשק המקומי וגם למדינות השכנות. אז מה שווה כל המאבק הזה?
"החרשה מכוונת שנועדה למדר אותנו מהמיינסטרים"
סיפורו של מאגר "לויתן" מתחיל בדצמבר 2010, אז התגלה במרחק של כ-125 קילומטר מערבית לחיפה, על ידי השותפות בפרויקט: "נובל אנרג'י", "דלק קידוחים" ו"רציו".
בשנת 2017, בעיצומו של הפרויקט, הוקמה בתגובה עמותת "שומרי הבית" שיצאה למאבק נגד הצבת האסדה בקרבת החוף, ובדרישה להציב אסדה צפה במרחק 120 קילומטר ממנו. לטענת העמותה, האסדה היא למעשה בית זיקוק ענק המוצב על פני המים, שיפלוט חומרים מזהמים לים ולאוויר תוך סכנה מתמדת של תקלות שיפגעו במשאבים חיוניים. תוסיפו לכל אלה סיכונים סביבתיים ובריאותיים (מחלות נשימתיות ולבביות, סרטן, לחץ דם), וחשש לחורבן החופים ולעצירת החקלאות הימית – ותקבלו את כל הסיבות הנכונות לקמפיין שאמור לסחוף את התקשורת ואת הציבור. איכשהו, זה לא מה שקרה.
"מדובר בהחרשה מכוונת שנוקטים כלי התקשורת המובילים, שנועדה למדר אותנו מהמיינסטרים, מחשש שהחשיפה תשנה את המטריקס״, טוען יוני ספיר, מייסד עמותת "שומרי הבית" והעומד בראשה, "המון פעמים קיבלנו מעיתונאים תשובות כמו ׳אי אפשר, בגלל יצחק תשובה׳, ׳כרגע אי אפשר לסקר את הנושא ולצערי ידי כבולות׳, ׳העורך לא מרשה לי לגעת׳ או ׳נציגים של חברות הדלק ביקשו שלא נסקר׳". לשמחתנו,
ההשתקה אינה מוחלטת והפעילות שלנו מקבלת פה ושם במה ארצית, וגם אצלכם ברדיו האזורי ובמקומונים".
סכנה נוספת שמדגישים ב"שומרי הבית" בנוגע לאסדה, היא בהיבט הביטחוני. לדברי ספיר, "הטילים של חיזבאללה לא יגיעו למרחק של 120 קילומטר מהחוף״. לפיכך, בעוד שבעת חירום ניתן לנתק אסדה צפה ממקומה, פגיעה באסדה קבועה בקרבת החוף תוביל על פי התחזית הקודרת למותם של כ-150 אנשי הצוות שעליה, וכמות החומרים שתגיע לחוף תהיה הרסנית לסביבה בכל קנה מידה.
"איך מי שגר בצל הארובות מתנגד לפיתרון שמציל אותו מזה?"
הרבה נפט וגז טבעי זרם בעולם, מאז הוקמה בטקסס בשנת 1932 החברה שלימים תשנה את שמה ל"נובל אנרג'י". את פעילותה בישראל החלה בשנת 1998, וכיום היא בין השאר השותפה הראשית בשדה הגז "לויתן", וכן הקבלנית והמפעילה בשטח האסדה.
ב-2009 גילתה החברה מאגר גז מול חופי אשקלון, "תמר", אך דוח חמור שפורסם אז מנה כמה מהסיכונים הכרוכים בו ואשר הובילו למאבקם של "שומרי הבית" נגד "לויתן".
ביני זומר, סגן נשיא "נובל אנרג'י" לעניינים איזוריים, מבהיר שמדובר בשני מקרים שונים מבחינה טכנולוגית. "הטכנולוגיה כיום היא חדשה יותר, סגורה ובטוחה לשימוש, כאשר על פי כל המודלים לבדיקה אין כל סכנת פליטה שתגיע אל החוף", אומר זומר, "יש לנו ניסיון של 85 שנה בתעשייה ואנחנו עושים ככל שביכולתנו כדי לשמור על הסביבה. בנוסף, אנחנו כפופים לרגולטור, למשרד האנרגיה ולמשרד להגנת הסביבה, וגם הם תומכים בהקמת אסדת 'לויתן' כקבועה ובקרבת החוף. אני מתקשה להבין איך מי שגר בצל ארובות הפחם של חדרה מתנגד לפיתרון שמציל אותם מזה?".
בהקשר זה מציין ספיר, כי על פי נתוני התחלואה מסרטן שפורסמו לפני כשנה על ידי משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, והמתייחסים לשנים 2015-2011, עולה כי בנפת אשקלון נרשמה תחלואה גבוהה מהצפוי, בהשוואה לנפת חדרה.
לגבי מאבק התושבים וחששותיהם מהשלכותיה של האסדה הקרובה, טוען זומר כי "נובל אנרג'י" דווקא צידדה בהצבת אסדה צפה ורחוקה מהחוף, אלא ש״לאחר בחינה מקיפה של כל אופציות הפיתוח ובשל אילוצים רגולטוריים, טכנולוגיים ושיווקיים, שכללו בקשה של חיל הים ומשרד הביטחון שנהיה קרובים לחוף, וכן בשל הצורך לעמוד בלוחות הזמנים של המתווה שקובע שהפרויקט יושלם עד סוף השנה, בסופו של דבר התקבלה החלטה להציב את האסדה במרחק של כעשרה קילומטרים מהחוף, תוך עמידה בכל הדרישות״.
״יש ילדים שמפחדים מהאסדה, כי מישהו הפחיד אותם", מוסיף זומר, "יש קמפיין של אנשים ספציפיים, שלמעשה טוענים שהמדינה לא יודעת מה היא עושה, וחבל. אנחנו עובדים בכפוף לחוק ובכפוף לרגולטור שאמון על ביטחון התושבים, ובהם גם על הילדים״.
ועכשיו, כשרגלי האסדה כבר בשטח, אין דרך חזרה?
״לא נשקול להזיז את האסדה, כי אין כל סיבה להזיז אותה. השקענו ארבעה מיליארד דולר בפרויקט שהוא כמעט גמור, והמשמעות בפועל של שינוי היא ביטול – וזה לא יקרה״.
עוד גורם שמסרב להשלים עם רוע הגזרה הוא אסיף איזק, ראש המועצה האזורית של חוף הכרמל, שנבחר רק לפני חודשים אחדים. "המאבק על מיקום האסדה הגיע בדיוק בזמן, אבל באיחור של ארבע שנים", הוא מתקשה להסתיר את הציניות, "להערכתי, אם היינו מתחילים את המאבק לפני מספר שנים, אז יש סיכוי סביר להניח שהיינו מצליחים בו״.
באחרונה יזם איזק את פורום הרשויות לאתגרי הגז, בה חברים עשרה ראשי רשויות מהאזור שהתגייסו למאבק. ״לזיהום האוויר אין גבולות מוניציפליים", מדגיש איזק, "אז למה שכל אחד יתמודד לבד מול האתגר אם האיום הוא משותף? התאחדות הרשויות היא משמעותית, וזו הדרך הנכונה להתמודדות״.
הפורום פועל בשני מישורים מקבילים: האחד, מאבק משפטי בשיתוף "שומרי הבית", במסגרתו הוגש אך באחרונה בג״צ בטחוני; והאחר, בהיערכות ליום שאחרי.
״האחריות שלנו לא מסתיימת ביום הצבת האסדה", מצהיר איזק, "ללא קשר להיכן שהיא תמוקם בתום המאבק, היא הרי תעבוד ועל פי התכנון נכון להיום, כבר בנובמבר 2019. אנחנו מצאנו שכל מה שקשור במענה ליום שאחרי הוא צד שהוזנח לחלוטין, ושלמעשה המדינה רצה עם המתווה אבל בלי להיות ערוכה, למשל, לתרחיש של זיהום ימי מול חיל הים, וכן לא מבחינת ציוד, ניטור ואכיפה או מתנדבים, לכן הקמנו צוות שעוסק בהכנת כל הדרישות, והן יוגשו בקרוב למדינה״.
"לא מרגישים שנכשלנו, רשמנו לא מעט הישגים"
למרות שעד כה לא נחלו הצלחה במישור המשפטי, עם מחיקת או דחיית רוב עתירותיהם, וחרף העובדה שרגלי האסדה בקרקעית הים הן כבר עובדה מוגמרת, ב"שומרי הבית" משוכנעים שהם על הגל הנכון, ושהמתווה בסופו של דבר ישונה.
״עד שלא תהיה החלטה לשנות את מיקומה של האסדה, יהיו מי שיגידו שנכשלנו", אומר ספיר, "אבל אנחנו לא מרגישים כך, להפך; אנחנו יכולים לזקוף לא מעט הישגים למאבק״.
אחד מאותם הישגים בהם מתגאה ספיר הוא ש"שומרי הבית" לא הפך ל"ארגון אווירה". ״בפרק זמן של שנה וחצי הגענו לציבור עצום של יותר מ-200 אלף תומכים, שרק הולך וגדל", הוא מספר, "במקביל, ניתן גם לראות שינוי באוריינטציה של ממשלת ישראל בנושא; קיים שיח עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה, כשהאחרון אף הקים ועדת מעקב אחרי פרויקט 'לויתן', שכוללת גם נציגי ציבור״.
כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת, פעילי המאבק יכולים גם לרשום הישג פוליטי: שש מהמפלגות המתמודדות תומכות בעמדתם להרחקת האסדה: "כחול-לבן", "העבודה, "זהות", "מרצ", "גשר" ו"צדק חברתי". בימים סוערים אלה, מקפידים
אנשי הארגון להגיע לכנסי בחירות ולפגוש את המועמדים, בניסיון להגביר את המודעות ואת המיקוד הפוליטי, על מנת ליצור גוש שבסופו של דבר יבחן מחדש את הנושא.
מנגד, זומר מ"נובל אנרג'י" מבטל כל קשר בין קבלת ההחלטות לפוליטיקה, וקורא לתהליך מקצועי נטו. "כל מי שינהיג את המדינה ותהיה לו אחריות על אזרחי ישראל, יבין את מה שאנשי המקצוע קבעו", הוא מסביר, "מדובר בפרויקט טוב לתושבים וחיוני ביותר לאיכות הסביבה, לבריאות, לכלכלה ולקשרים עם מדינות שכנות״.
אז האם הבחירות הקרבות ישפיעו על עתיד האסדה בסופו של המאבק? נכון להיום, חברי "שומרי הבית" עוד מרשים לעצמם להשתעשע ברעיון, מה יעלה בגורל רגלי האסדה שכבר קובעו לקרקעית הים ביום שבו יוחלט להציב אסדה מרוחקת במקומה. היו מי שהציעו להשתמש בבמה שתישאר יתומה כאתר צלילה, אחרים סבורים שכדאי לנצל את המבנה להקמת בית מלון על המים.
אלא שבחשבון פשוט, עד הקמת הממשלה הבאה האסדה מול חוף דור כבר תהיה בשלבי הרצה מתקדמים, כך שמהמאבק הסביבתי "הגדול בתולדות המדינה" יישארו, בסופו של דבר, רק כמה שלטים שהזהירו מפני אסון קולוסאלי וממהלכים שכולנו עוד נצטער עליהם.
**תגובות**
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד בדק ומצא, כי ההשפעה של הפעילות באסדת לויתן על איכות האוויר בקו החוף צפויה להיות מזערית בלבד, וקטנה מאחוז אחד מהערך המחמיר שקבעה ישראל לחשיפה למזהם המסרטן בנזן. המשרד תומך בהקמת האסדה במיקום שנקבע, כ-9.5 קילומטרים מהחוף, לאחר שבדק ומצא כי ההשפעה על הסביבה מזערית – כפוף לתנאים סביבתיים מחמירים שהציב המשרד לאורך כל הדרך, החל משלבי התכנון. יודגש, כי כניסת ספק גז נוסף מהווה צעד נוסף לקראת סגירת ארבע היחידות הפחמיות המזהמות והישנות בחדרה. לעת ההפעלה של אסדת לויתן, יינתנו על ידי המשרד היתרים שונים ובהם היתר הזרמה לים (על פי החלטת הוועדה הבין-משרדית), היתר רעלים, היתר פליטה לאוויר, ובהם דרישות לתפעול בטוח סביבתית של האסדה. כמו כן, תידרש תוכנית חירום לטיפול בזיהום ים בשמן, כדי לוודא תגובה מהירה של המתקן במקרי חירום של שפיכה לים. אסדת 'תמר' הוקמה ללא הליך תכנון מוסדר וללא הנחיה סביבתית בשלבים הרלוונטיים, מכיוון שהוקמה מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. מעבר לחוק התכנון והבנייה שלא חל במים הכלכליים, משרדי ממשלה שונים ובהם המשרד להגנת הסביבה סברו כי אינם יכולים לפעול בסמכות באזור זה גם בחקיקה אחרת, עניין שהשתנה עם קבלת חוות דעת חד משמעית מהיועץ המשפטי לממשלה. אסדת לויתן, לעומת זאת, מוקמת כתוכנית מסודרת החל משלב תוכנית המיתאר הארצית המפורטת דרך היתרי הבנייה הניתנים מכוחה והיתרי המשרד להגנת הסביבה. ההשוואה בין 'תמר' ל'לויתן' – אסדות בטכנולוגיות שונות, אשר מטפלות בתוצרי מאגרים בעלי מאפיינים שונים – היא שגויה. אסדת לויתן, לכשתוקם, תהיה מחויבת לעמוד בחוק כמו כל מתקן תעשייתי הנדרש להיתר פליטה לאוויר, ובו ייאסר נישוב גזים ותחויב הפעלת הלפיד באופן המפחית את הפליטות ב-99 אחוז. באשר למיקום האסדה, הסמכות לאשר תוכנית בתחומי מדינת ישראל היא של מוסדות התכנון, ובמקרה זה המועצה הארצית לתכנון ובנייה שבה יותר מ-30 נציגים ממשרדי הממשלה והרשויות הרלוונטיות. מיקום אסדת לווייתן, על פי החלטת המועצה הארצית והממשלה, הוא על גבי מדף היבשת – אך במיקום הרחוק ביותר מהחוף. במיקום זה תהיה השפעה מינימלית בהיבטים של נוף ופליטות לאוויר, וככל שתהיה דליפה יתאפשר משך זמן ארוך יותר להגיב, לטפל ולמנוע את הגעתה לחוף".
ממשרד האנרגיה נמסר: "בהליכי התכנון של תמ"א 37 ח' קבעו מוסדות התכנון את המיקום המאפשר הקמת אסדות, לאחר שנבחנו לעומק ההיבטים הרלוונטיים הקשורים למאפיינים של מתקני הטיפול והקבלה של הגז הטבעי מתגליות, וכן תסקיר השפעה על הסביבה. התמ"א נבחנה בפרוטרוט, כשבין היתר נלקחו בחשבון שיקולים שונים כמו חישובים תכנוניים ותפעוליים, הערכות בנושא פיקוח וניטור וכן התייחסות של גורמי ביטחון. לבסוף, אושרה התמ"א במועצה הארצית לתכנון ובנייה ואומצה על ידי הממשלה. האסדה תתבסס על טכנולוגיה מתקדמת וכל מערך הטיפול בה יתבצע במערכת סגורה, כלומר לא יהיה זיהום אוויר ולא יהיה זיהום מי ים ולכן לא צפוי סיכון בריאותי לציבור. תיפעול האסדה ייעשה בהתאם להוראות מהמשרד להגנת הסביבה תוך הקפדה יתרה בנושאי סביבה ובטיחות, ומתוך מטרה ליצור תשתיות מיטביות ובטוחות. חשוב לזכור, כי הפעלתה של האסדה תוביל לסגירת ארבע היחידות הפחמיות בתחנת הכוח בחדרה, ותביא להפחתת זיהום האוויר בישראל פי 100, שינוי שיטיב עם כל תושבי ישראל והדורות הבאים בכל רחבי הארץ. לכל שדה צריך לתפור את החליפה המתאימה לו ומיקום האסדה נקבע לאחר שיקולים רבים. מאגר לויתן נמצא במרחק של כ-120 קילומטר מהחוף, וביחס למאגרי הגז האחרים בישראל, הוא בעל חשיבות מכרעת למשק הישראלי. לכן, מיקום מתקני הטיפול של שדה לוויתן בגבולות הטריטוריאליים של המדינה מאפשר שמירה מרבית על ביטחון אנרגטי ועל אמינות ויתירות האספקה. אסדת לויתן מתבססת על טכנולוגיה מתקדמת לשמירה על הסביבה; כלומר, מערך הטיפול בגז הטבעי נעשה במערכת סגורה ובה אמצעי ניטור, פיקוח ובקרה מתקדמים למניעת כל חריגה מהתנאים הסביבתיים באוויר ובים, כפי שהגדיר המשרד להגנת הסביבה. אסדת לויתן לא תיצור זיהום בחוף ולא תזהם את מי הים: עבודות הביצוע בלויתן מתבצעות תוך הקפדה יתרה על הוראות התוכנית, לרבות נושאי סביבה ובטיחות, ומתוך מטרה ליצור תשתיות מיטביות ובטוחות. רגלי האסדה כבר מונחות במקומן, והאסדה עצמה בשלבי הקמה אחרונים וצפויה להגיע לארץ בחודשים הקרובים. כל דחייה בפרויקט תביא לפגיעה הן בבריאות הציבור, הן בסביבה והן להשתת עלויות מיותרות על צרכני החשמל, כמו גם פגיעה במחויבויות כלפי צרכנים בארץ ובחו"ל".
כתבות נוספות
