מיכאל זנדברג, מי שלבש ירוק במשך שלוש שנים כולל אליפויות וקמפיין ענק בליגת האלופות, עלה לשידור ב"קטן ב-2" אחרי שהודיע על פרישה אמש. האזינו לראיון המלא
למה דווקא עכשיו?
"זה לא שבחרתי ספציפי. חשבתי על זה הרבה זמן ולאט לאט חלחל. התחלתי את העונה בלי להתאמן ומשם החלטתי שאני מפסיק לשחק כדרוגל מקצועי".
הכנת את עצמך ליום שאחרי?
"יש לי הרבה חברים שהם שחקנים שפרשו ואני מכיר את הסיפורים, כולל את התחושות שלך מהפרשיה שלך יניב. כדורגל זה החיים, אבל כמו שאמרתי בסרטון שפרסמתי, אני לא באמת פורש. רק מהמשחק. חוץ מזה, כן הכנתי את עצמי ליום שאחרי וחשבתי על הדברים. בטוח שעם הזמן התחושות ישתפרו".
מה עושים מחר בבוקר?
"אני אחפש לשמור על מסגרת כלשהי כי אני אדם של מסגרות. אני לא יודע בדיוק מה אעשה, אבל כן אשאר בתחום הכדורגל. אין תפקיד מסוים שאני מכוון אליו".
בוא נדבר על הקריירה. מה הרגע הגדול בקריירה?
"שאלה טובה. גם אני כמוך כל היום רואה 5 גולד כדי להראות לילדים. לשאלה, אין לי רגע אחד בניגוד אלייך עם הגול באולד טראפורד. לכן אני בוחר ללכת על הרבה רגעים, ממכבי חיפה עד פ"ת ובית"ר וכולל גם רגעים פחות יפים כמו פציעות. אני מסתכל על הכל מלמעלה בסיפוק והנאה".
בשנים האחרונות ירדת מהטופ לליגות נמוכות יותר. איך התמודדת עם זה?
"אני אוהב את המשחק. לא ליגה כזו או אחרת, וראייה לכך ששיחקתי ממש עד הרגע האחרון. נהנתי מאוד בליגה הלאומית כמו שנהנתי לשחק מול 20 אלף צופים בליגת העל. בשבילי כדורגל זה כיף גדול".
עברת הרבה מאמנים בקריירה. מי המאמן ששיפר אותך הכי הרבה?
"בדיוק כמו השיאים, אין מאמן אחד. יכול לציין את ניר לוין שנתן לי את הצ'אנס הראשון בבוגרים, אלי כהן עשה לי שינוי תיפקוד והפך אותי לשחקן התקפה, רוני לוי תרם לי המון וגוטמן ושומי שלימדו אותי מהי טקטיקה, והרשימה לא נגמרת".
