חודשיים מאז הסתיים הפרויקט השאפתני של שיפוץ מרכז הכרמל, אודיה שווץ יצאה לשטח ובדקה האם המחיר היה שווה את התוצאה
זה קרה באפריל 2017. "שיפוץ של פעם ב-50 שנה", בישרו השלטים שהוצבו לאורכו של מרכז הכרמל, וסיפרו על יציאתו לדרך של פרויקט ההתחדשות, כחלק ממהלך כולל של שיקום מרכזי העיר – מהעיר התחתית ועד לציר שד' הנשיא. בין היעדים שהציבו אז העירייה, עדיין תחת הנהגתו של יונה יהב, והחברה המבצעת יפה נוף: הרחבת המדרכות על חשבון נתיבי הנסיעה, ביטול חלק מהחניות, הטמנת כבלי חשמל תת קרקעיים, הסדרת תאורת הרחוב, קביעת שילוט אחיד לחנויות, נטיעת עצים וגם תוספת של כמה גימיקים, שינעימו את זמנם של הולכי הרגל.
17 מיליון שקל הושקעו בעבודות, במסגרת מה שנחשב כפרויקט התשתיות הרחב ביותר שבוצע בחיפה בעשורים האחרונים. באופוזיציה של יהב הצהירו בשעתו, כי מדובר בבזבוז מיותר של יותר מדי כסף, או כפי שהגדירה זאת מי שהיתה אז חברת מועצה, עינת קליש: "חידוש ערים אינו קוסמטיקה, אלא מהלכים מורכבים שלא הרבה אנשים בעולם מבינים". אירוני, אבל העבודות שהחלו באמצע הקדנציה של יהב, הסתיימו לפני חודשיים, מעט לאחר שקליש התיישבה לראשונה על כיסא ראש העיר בלשכה בחסן שוקרי. הזדמנות מצוינת לצאת לשטח, ולבדוק האם הפקקים, העומסים, מטרדי האבק והלכלוך והלקוחות שברחו מהעסקים המקומיים – היו שווים את המחיר?
"לא זה מה שיציל את המצב"
דקות ארוכות, ארוכות מדי, נשרפות מדי יום לנהגים שמחפשים חניה במרכז הכרמל. אולי זו אשמתנו, החיפאים, שהתרגלנו להחנות את הרכב על פתחו של בית הקפה שבו אנחנו מבקשים לשבת שלא כמו בתל אביב, שם מיד מבררים היכן החניון הקרוב ביותר.
סיור בין בתי העסק הרבים שלאורך מרכז הכרמל, מעלה מחד מחמאות על השיפוץ ועל החיים שאחריו: תשתיות מוסדרות ומשודרגות, המדרכות נטולות מפגעים ואפילו הפסנתר שהוצב בסמוך לקפה "הבנק" מצליח למשוך מדי פעם נגנים חובבים, ופה ושם גם טאלנטים מפתיעים. מנגד, איך לא, תמיד יהיו מי שאינם מרוצים. אותם לא מעניינת המדרכה הרחבה או תאורת הרחוב החדשה, אלא היעדר החניה שמונעת מעוד לקוחות להגיע.
"ביום הראשון של השיפוצים, לפני שנתיים, אמרתי שלא זה מה שיציל את מרכז הכרמל", נזכר השבוע אלעד יהושע, הבעלים של בית הקפה קפאין, אבל מודה שהתבדה, "במשך השיפוץ העסק היה סגור, אבל ברגע שהסתיימו העבודות הלקוחות חזרו".
לדברי יהושע, "לפני שטירת כרמל, הקריות ואפילו עכו התפחתו, מרכז הכרמל היה בשיאו. אחר כך העירייה התחילה להשקיע בעיר התחתית בניסיון להעביר לשם את עיקר פעילות בתי הקפה והפאבים, ואנשים ירדו לשם במקום לשבת בכרמל. היום, בשביל לבוא אלי לקפה צריך לשלם 25 שקל, על הקפה ועל שעת חנייה. תוסיפו לזה את נטישת הצעירים ואת האוכלוסייה המבוגרת, שהיא פחות ניידת, ותקבלו קהל מאוד מונוגמי שמבלה בבתי הקפה בכרמל ומורכב רובו ככולו מאנשים שגרים בו".
"עוד לפני השיפוץ, מרכז הכרמל התחיל לדעוך", מוסיף יהושע, "נכון שהשיפוץ היה נחוץ בגלל מצב התשתיות, אבל עדיין חסרה חנייה ועוד מהלכים שיעודדו אנשים להגיע לכאן".
גם ביאנקה שבבו, מחנות הבוטיק צ'וקולטה, חוותה נטישה של לקוחות בתקופת השיפוצים. "מבוגרים חששו להגיע", היא מספרת, "הם פשוט הפסיקו לבוא וגם היום, למרות שהעבודות הסתיימו, לא באים כמו פעם וכנראה מצאו מקומות חלופיים. הפסדנו המון לקוחות, אלה שבאים אומרים שלא כיף להם להגיע, כי לפחות עשרה בתי עסק בסביבה לא שרדו ונסגרו. 40 אחוז מהלקוחות שלנו הלכו ולא חזרו!".
אז השיפוץ לא השיג את מטרותיו?
"המטרה היא לא להרחיב מדרכה וזהו, אלא להכשיר את האזור לפעילויות ולאירועים שיהיו אטרקציה וימשכו קהל. העבודות נועדו לשדרג את התשתיות? זה לא מספיק, צריך לעורר את המקום כמו שהשקיעו בעיר התחתית".
בהקשר זה, מציינים שבבו ובעלי עסקים נוספים, את רעיון הקמת מינהלת מרכז הכרמל, בדומה לזו שהקים בשעתו יונה יהב בעיר התחתית, על מנת להחיותו. "למה באמת לא הוקמה כאן מינהלת דומה, בהשקעה של מיליונים?", תוהה שבבו, "צריך להביא אנשים, לעודד עסקים לפתוח כאן, להעניק הנחה בארנונה בדומה לעיר התחתית. פעם היתה פה צמיחה אדירה, היה כיף רק לטייל בכרמל, היה מה לעשות. חבל שתרבות הקניונים גמרה אותנו. יש פחות לקוחות ומכאן שיש פחות הכנסות. הייתי רוצה שהעירייה תיזום, למשל, אירועי חוצות בימי שישי עם דוכנים ובאסטות. ככה אנשים ירצו לבוא ולטייל עם הילדים, פשוט ככה, ברחוב".
"הלקוחות נעלמו, הסטייל נעלם"
עד לפני כמה שנים, דוכן הספרים הוותיק גולדן היה פתוח גם בשעות הערב. היום, תמצאו גם ימים שבהם הבעלים, שמואל גולדן נועל את הדלת ונוטש כבר בצוהריים. "היו חייבים לעשות שיפוץ", אומר בעליו של הדוכן המשפחתי, הפועל מזה 88 שנה באותה נקודה, "אבל המרכז הוא כבר מזמן לא מה שהיה. אוכלוסייה נעלמה, חנויות נעלמו, נכסים עומדים ריקים להשכרה. הסטייל נעלם. לפעמים אני יושב כאן ימים שלמים בלי שבאים אנשים, ואני סוגר בצוהריים. אם אצליח לשרוד ככה עוד כמה שנים? לא יודע. מבחינתי, כל השיפוץ הזה לא עזר. מרכז הכרמל אולי נראה יותר יפה ממה שהיה, אבל פה זה נגמר".
ליאנה שלזינגר, מאחת מחנויות הנעליים הוותיקות באזור, לא מבינה על מה ולמה נעשה השיפוץ המאסיבי, שרחוק מלהביא תוצאות חיוביות עבור בעלי העסקים. "מה מושך פה? מה יש פה?", היא אומרת בכעס, "השיפוץ הזה יצר מדרכות רחבות שאין בהן צורך, הורידו חניות ונתיבי תנועה ורק גרמו עוד ועוד פקקים ועומסים. אני בהחלט מצפה שבעירייה יחשבו איך לעודד ולהחזיר לכאן עסקים, כדי שכולנו נוכל ליהנות ולהרוויח".
טענות דומות העלו השבוע גם הדס גורה, בעלת בית מרקחת ואלי סודאי, בעל חנות חומרי בניין. "אני מצפה מהעירייה החדשה לקחת יוזמה ולדאוג לדברים שלא טופלו כראוי במהלך העבודות הללו. אין פה תמהיל שימשוך קהל, יש צורך בהול לחשוב על האנשים הקטנים: לקיים פעילויות לאורך כל היום, להכניס רוח חיה, לדאוג לתחבורה ציבורית זמינה. עשו כל כך הרבה, שיביאו את זה לידי ביטוי".
"בחיפה הדברים זזים לאט"
הקונדיטוריה של גל היא אחד המקומות ההומים במרכז הכרמל, כמעט בכל יום ובכל שעה. הלקוחות זורמים, שוטפים את העיניים במאפים שמוצגים בוויטרינה, טועמים, אוכלים ונהנים. בבוקר יום שישי שעבר, נכנסה לכאן לקוחה המוכרת היטב בעיר: ראש העירייה, עינת קליש.
"כולם באו לחבק אותה ולהצטלם איתה", מספר גל גבריאלי, הבעלים, שהוא דווקא אחד מתומכיו הנלהבים של ראש העירייה הקודם, "אני מקווה שתהיה לה אוזן קשבת ושתהיה לנו כתובת לפנות אליה, וכך אני מאמין שיהיה".
מה המצב בהקשר זה היום?
"זה לא סוד שבעיריית חיפה הדברים זזים הרבה יותר לאט, לעומת רשויות מקומיות וערים אחרות. אבל מבחינתי לפחות שום דבר לא השתנה ויש מי שמקשיב – קליש; ראש הסגל שלה, רות בונה; העוזר, ניר שובר. כולם קשובים לצרכים ולבעיות ויש יחסים טובים, והם נותנים תחושה שבאמת הם רוצים שהעסקים יעבדו ויש כוונה לעזור ולסייע".
"מעבר לדברים שנראים בעין מעל פני השטח, חשוב להדגיש שההנהלה הקודמת של העירייה סידרה את התשתיות, התאורה ומערכות הביוב", מוסיף גבריאלי, "עכשיו, צריך להביא לכאן מופעי רחוב לילדים ולתיירים, פעילויות, ואז עוד ועוד אנשים, מחיפה ומחוצה לה, יגיעו לכאן לשבת, לשתות קפה, לאכול משהו ולעשות קצת קניות בחנויות שמסביב".
המפתח, מבחינתו של גבריאלי, טמון בשיתוף בעלי העסקים בתוכניות לקדם את האזור. "העירייה צריכה ליידע אותנו ולהפוך אותנו לחלק מהתהליך, וגם למנות אדם שיהיה איש הקשר והכתובת שלנו מול העירייה וגורמים אחרים כמו המשטרה וכו'. יהיה נחמד אם מדי פעם מנהלי המחלקות והאגפים בעירייה יזמינו אותנו למפגשים. אני מציע לקליש לשחזר את מנהגיו של אבא חושי המנוח, ולהסתובב פה כדי להקשיב לנו ולביחד לפתור בעיות ולהתגבר על עניינים שמגבילים אותנו".
"מאז הבחירות לא דיברו איתנו"
אל תטעו. במרכז הכרמל יש מה לעשות, ואפילו הרבה: בתי קפה, חנויות בגדים, קונדיטוריות, מסעדות, סופר, אפילו חנות קעקועים וכמובן, קניון האודיטוריום ובו מגוון בתי עסק. אבל עם כל ההיצע הזה, לא מעט משעות היממה תמצאו את האזור שומם, בשעות מסוימות, כשהחושך יורד, אפילו לא נעים להתהלך שם.
עבור בעלי העסקים, שמרכז הכרמל הוא ביתם השני והמקום בו הם מרוויחים את פרנסתם, השיפוץ היה בהחלט מהלך שהיה צריך לצאת לפועל, הרבה לפני סוף העשור השני של המאה. אבל גם להם ברור שכעת, עם סיום העבודות ושקיעת אבק השיפוצים, הגיעה העת לצעד המשמעותי הבא: לדאוג לעסקים הקטנים שמנסים לשרוד ורוצים להצליח. המשימה, שהחלה בעידן יהב, עברה לפני שלושה חודשים לידיה של קליש. חלק מבעלי העסקים שנפגשנו עמם השבוע טענו, ש"לפני הבחירות היא הגיעה לכאן ודיברה איתנו, אבל מאז שנבחרה אפילו לא דיברה איתנו, כלום".
טוב יהיה, אם ההנהלה החדשה של העיר תדע להוביל את מרכז הכרמל אל עבר עתיד טוב יותר, רווחי יותר, כזה שיעשה פלאים לחיים של כולנו, כאן בעיר. ואם זה לא יקרה – חבל. מאוד חבל.
יש מה לעשות
10 נקודות תרבות, פנאי ובילוי שאסור לפספס במרכז הכרמל
מרכז הכרמל הוא בסך הכל אזור גיאוגרפי קטן, אך מתברר שיש בו שפע פעילויות ואפשרויות בילוי לכל המשפחה:
– מוזיאון טיקוטין: מוזיאון יפני הצמוד למלון דן כרמל. בטיקוטין פועל גם בית קולנוע לסרטי איכות
– טיילת לואי: אחת הטיילות היפות בארץ, המשקיפה אל מפרץ חיפה, ובתוכה גן עם בריכת דגים ותצפיות מופלאות לכיוון צפון.
– גן האם: גן שעשועים ומרגוע לכל המשפחה, הכולל את במת הקונכייה שבה נערכים מופעים בימי הקיץ, וקרוסלה לילדים הפועלת כל השנה.
– גן החיות: מגן האם נכנסים לגן החיות, בו ניתן לבלות כמה שעות של הנאה עם הילדים.
– מועדון הביט: מועדון מוסיקה וסטנדאפ לצעירים, וגם בית ספר למוסיקה הפועל במקום.
– הסינמטק: קולנוע לטרום בכורות ולסרטי איכות.
– אולם רפפורט: אולם להצגות, סרטים וכנסים.
– אודיטוריום חיפה: האולם המרכזי של חיפה למופעים ולאירועים. במבואה מוצגת בדרך כלל תערוכה מתחלפת.
– בית הכט: מרכז לחוגים ולמופעים קטנים, כמו תאטרון הסטודיו הפועל בו.
– גן מניה שוחט: פינה ירוקה ונעימה המזמינה לשבת וליהנות מהשקט של הכרמל.
כתבות נוספות
