אם אתם לא רוצים להשאיר אחריכם לכלוכים של פוליטיקאים וזיכרונות מהריב בין איל לאופירה – זה הדבר שאתם חיים לעשות בשבוע הבא. דעה
השבוע פורסם, כי במסגרת חפירות ארכיאולוגיות סמוך לעיר דוד, נמצאה בולה – טבעת חותם בת 2,600 שנה, עליה כתוב "לאדוניהו אשר על הבית". אותה טבעת חותם מתוארכת למאה השביעית, תקופת ממלכת יהודה, והיא היתה שייכת לאדם הבכיר ביותר בהיררכיה של אותם הימים. אותי ידיעה כזו מדהימה; לראות את ההיסטוריה, להרגיש, לדעת, ללמוד על תקופות קדומות, להפוך לקצת יותר צנועים אל מול העבר.
נזכרתי באותה בולה בשעה שמחקתי הודעות SMS שקיבלתי מהמפלגות השונות שמתמודדות בבחירות הקרובות. הודעות שתפקידן, כך נדמה לי, להפחיד אותי; לגרום לי לחשוש לגורל ילדי, לשלום אמי, לשלום משפחתי; הודעות בשחור ואדום, צבעים שמזכירים לנו דם וחושך. מעניין מה יזכרו מאיתנו בעוד 2,600 שנה. מה ימצאו אחרינו? קטעי עיתונות על הריב בין איל לאופירה? לכלוכים של פוליטיקאים על פוליטיקאים אחרים? פלא שכל כך הרבה אנשים אומרים לי, "הפעם אנחנו לא הולכים להצביע! כולם מלכלכים על כולם. אנחנו לא מעניינים אותם בכלל"?
המפלגה היחידה, לטעמי, שקלעה לטעם הקהל הטבעי שלה היא ש"ס, שהפיקה סרטון שבו מפליאים בקולם תשעה זמרים-פייטנים מזרחיים לפיוט של רבי יהודה הלוי, "עננו". שמעתי את הפיוט וחזרתי לבית אבא. ראיתי לנגד עיני את אבא שלי, שהיה חילוני לחלוטין, בכניסה לבית הכנסת ביום כיפור. את סבתא שלי, מדליקה נרות ומברכת במבטא דרום צרפתי. לרגע חזרתי לתמימות של פעם, לאהבה הבסיסית, למסורת, להיררכיה הברורה של פעם; ואז הבנתי, שבעוד 2,600 שנה ימצאו הרבה לכלוך, זוהמה ושיסוי, ולצדם ימצאו גם את פיוט חודש הסליחות. תעשו טובה, לא משנה למי – לכו לבחור. אתם לא רוצים שיזכרו אתכם ככאלה שלא היה להם אכפת, נכון?
כתבות נוספות
