Free
רדיו חיפה - חם אש Free - In Google Play

עכשיו בשידור חי:

שרון גל  

תנו למות בכבוד

11 באוקטובר 2019, 14:06

דץ ראה השבוע מקרוב את קריסת מערכת הבריאות, ומזכיר לכולנו את חוסר המשמעות של החומר ברגעיו האחרונים של אדם

מלר״ד (מיון) בית החולים כרמל | צילום: רדיו חיפה


אמא שלי נמצאת בבית חולים כרמל, גוססת. במהלך החג, אמא שלי, שהיתה חולה באלצהיימר, חלתה בדלקת ריאות ואושפזה בבית החולים כרמל, שם הצוות הרפואי מטפל בה באופן מושלם. אבל זה לא מספיק, זה לא עזר.
בגלל שממשלת ישראל לא מתקצבת את מערכת הבריאות, המערכת קורסת. מי שמגיע לבית חולים, במיוחד אם הוא מבוגר, הסיכוי שלו למות גדול יותר מהסיכוי להחלים. פשוט סכנת חיים, להיכנס לבית חולים. בתי החולים, מבחינה פיזית, לא מסוגלים לתת שירות. מכניסים חולים עם חולים אחרים, עם חיידקים אחרים; פשוט סכנת נפשות. הגיע הזמן להבין שהמערכת קורסת, ושמדיניות הממשלה בנושא מערכת הבריאות היא סכנה לכולנו.
אמא שלי אושפזה עם דלקת ריאות, חטפה אירוע מוחי נרחב, ורק דוגרים בה יותר חיידקים. היא מוגדרת על פי החוק כחולה בשלב סופי עם סיכויים לחיות שבועיים.
סטיב ג'ובס, המיליארדר שהקים את חברת אפל, מת בגיל 56 מסרטן הלבלב. הוא אמר את הדברים הבאים: "ברגע זה אני שוכב על המיטה, חולה, ונזכר בכל החיים שלי, ואני מבין שכל ההכרה שלי והעושר שלי חסרי משמעות מול המוות הקרב ובא. אתה יכול לשכור מישהו שינהג במכונית שלך, שיעשה בשבילך כסף, אבל אתה לא יכול לשכור מישהו שיישא עבורך את המחלה. אפשר להשיג דברים חומריים, אבל יש דבר אחד שלא ניתן להשיג ושבסוף הולך לאיבוד – חיים". ואני אומר, שמשמעות איבוד החיים היא איבוד האפשרות לחיות בכבוד, לתקשר עם הסובבים אותך, להבין מה מתרחש, ובעיקר לא לסבול ללא סיבה.
אמא שלי לא מתקשרת יותר ולא מכירה את הסביבה, רק נושמת וסובלת מכאבים. גם אם הרופאים טועים והיא לא תמות בזמן הקרוב, דבר אחד ברור: היא כבר לא תשוב למצב הקודם, שגם הוא לא היה מזהיר. אבל עכשיו היא משותקת, לא יכולה לדבר, וכנראה ללא הכרה ולא יכולה לאכול, אלא רק בהזנה דרך הבטן.
ברור שאין אלו חיים בכבוד, וגם לא חיים כלל. אז למה לעזאזל בישראל אין אפשרות למות בכבוד?! יש חוק בשם "חוק החולה הנוטה למות", אבל הוא לא מאפשר לחולה סופני או לבני משפחתו – ואני האפוטרופוס של אמא שלי – להחליט על הפסקת חיים. האם לאדם אין זכות על הגוף שלו?
יש בישראל הרבה זכויות יסוד, כולן עוסקות בקניין – קניין חומרי, קרקע, רכוש. יש לך זכות על הקרקע שלך, על הרכוש שלך, על המכונית שלך; על הגוף שלך אין לך זכות. האם גוף אינו קניין? האם זה לא הקניין הכי חשוב לבני אדם? למה אין לאדם זכות יסוד על החיים שלו? שוב הדת בישראל קובעת לנו אורח חיים דתי.
אחי והמטפלת שטיפלה באמא שלי מזה 12 שנה, במסירות של בת, כעסו עלי כשביקשתי להפסיק את הטיפול באמא. הם הטיחו בי, "מה אתה, רוצח? אתה אלוהים? אתה רוצה לרצוח את אמא?". אני באמת מבין אותם. אבל אמרתי להם, שזה לא רצח, להפך; להמשיך טיפול ללא תוחלת וללא חיים בכבוד ובסבל זה רצח בייסורים, וזה הרבה יותר חמור מלהביא מישהו למות.
ברור שאני לא אלוהים, אבל ברור לי שאם היה אלוהים, הוא היה רוצה שכולנו נחיה בכבוד. ואלה לא חיים בכבוד. אני לא מטיף לאף אחד, ברורה שמדובר בהחלטה אישית של כל אחד, ואני לא מבקר את אלה שמבקשים להיאחז בחיים בכל מחיר – לא את אח שלי, ולא את המטפלת של אמא שלי, להפך; אני מעריץ אותם על הכוח שלהם, שלי אין, לראות את אמא שלי סובלת, רק כדי לראות אותה עדיין עם עיניים פקוחות. אבל צריך גם לאפשר לאחרים לעשות את מה שהם מאמינים בו ואת מה שהם חושבים – לאפשר להם למות בכבוד.

למענה מיידי
Simple Share Buttons
Simple Share Buttons
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אמנים באולפן
אסון הכרמל
בחירות 2018
בחירות 2019
דעה
האקדמית גורדון
הופעות
הילוק עולה!
חדשות
חדשות - רולר
חדשות חיפה
חדשות טירת כרמל
חדשות נשר
חדשות קרית אתא
חדשות קרית ביאליק
חדשות קרית ים
חדשות קרית מוצקין
חודש המבצעים של הצפון
חינוך
חנוכה
ט"ו באב
טכנולוגיה
יום האישה הבינלאומי
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום העצמאות
יום כיפור
כללי
מגזין
מוזיקה
מכל הלב
מסר לחשוב עליו
סוכות
ספורט
ספורט - מבזקים
ספורט - רולר
עדכונים
פודקאסטים
פסח
צרכנות
ראש השנה
ראשי
רולר ראשי
שבועות
תוכן מוסתר
תחבורה
תרבות ופנאי