מההודעה הדרמטית בבוקר תשעה באב, ועד להקמת מאהל המחאה בשטח המפעל. צפו בסיקור והכירו את הפנים והאנשים שמאחורי משבר העובדים הטראגי
בוקר תשעה באב. זה המועד שבו בחרה הנהלת חיפה כימיקלים, לבשר לוועד עובדי החברה שממחר, הם נקראים שלא להתייצב, ברובם המכריע, לעבודתם. אחרי כחמישה עשורים מאז הוקמה, מודיעה חיפה כימיקלים על סגירתה. הסיבות, כפי שפורטו בהודעה שהוציאה החברה: "פסק הדין של בית המשפט העליון, היתר הרעלים שלא חודש, רשיון עסק שלא יחודש, ואי יכולת עמידה בחוק אוויר נקי".
בתוך דקות הגיעה הידיעה גם לאוזני 400 עובדי המפעל במפרץ חיפה, בהודעה שהפיץ הוועד. והסערה החלה – התגובות במערכת הפוליטית, חילופי האשמות ששוב חזרו על עצמן; אלא שהפעם, לאף אחד כבר לא היה ספק: עבור העובדים, מדובר בחורבן הבית.
כמה שעות נוספות חלפו, ובהנהלה מסרו, כי "לאור ההתפתחויות האחרונות", החברה "בוחנת את מצבה". הודעה נוספת תצא, כך נמסר לעובדים המתוחים, "לאחר תשעה באב".
וכך אכן קרה. למחרת בבוקר נחת על שולחנו של ראש הממשלה מכתב, עליו חתום בעל השליטה בחיפה כימיקלים, ג'ולס טראמפ, המצהיר סופית על סגירת החברה. סתימת הגולל מעל עתיד החברה.
לדבריו, זוהי "החלטה טרגית, השוברת את לבי", והדגיש כי לצערו, "הפופוליזם ניצח את המדע, הספינים ניצחו את התעשייה, הביורוקרטיה ניצחה את הכלכלה, וקמפיין מקומי של ראש עיר הביס את הממשלה הלאומית".
"אם לממשלה כרגולטור אין את הרצון ליישם את החלטתה, לקיים את תעשיית הדשנים ולשמר את מקומות העבודה שהיא מספקת, אזי קצרה ידינו מלעשות כן", חתם בעל השליטה, "ולאור מציאות קפקאית זו, הנחיתי את המנכ"ל לסגור את פעילות החברה, וככורח מכך להוציא מכתבי פיטורים לעובדים".
בעיריית חיפה הגיבו להאשמותיו של טראמפ והגיבו: "במערכה על סגירת מכל האמוניה ניצח השכל הישר את הזדון, האינטרס הציבורי את ההון-שלטון, וטובת הציבור את חידלון המעשה".
תגובה נוספת הגיעה מכיוונו של עו"ד רשף חן, מי שבעבר כיהן כיועצה המשפטי של העירייה, וכיום כיו"ר איגוד ערים להגנת הסביבה במפרץ חיפה, שטען כי ההחלטה על סגירת חיפה כימיקלים היא טעות – וגם הציע פתרון שיאפשר את המשך פעילותה.
"רואים את הכל יורד לטמיון"
ובכל הסיפור הזה, כמו תמיד, מתחת למאבקים ולאינטרסים, נמצאים מאות עובדים, אנשי משפחה, שבסופו של יום מרוויחים את לחמם במפעל, שאוטוטו נסגר להם מול העיניים. בבוקר הדרמטי של יום רביעי, הגיעו עשרות מהם לשטח המפעל – וסגרו בעצמם את שעריו. אחר כך הבעירו קרשים וצמיגים, קראו נגד מנכ"ל החברה נדב שחר, מחו על כוונת ההנהלה לשלוח להם זימונים לשימוע לפני פיטורים.
ארז אבוטבול, מנהל עבודה עם ותק של 15 שנה, שבנה את חייו ומשפחתו סביב עבודתו במפעל – סיפר כיצד הוא נאלץ כעת לראות את הכל "יורד לטמיון"; רונן ורה, עם ותק של חמש שנים, ששיתף בכאב בתחושה ש"המשפחה הולכת לאיבוד"; וכמובן, יו"ר ועד העובדים המיתולוגי, אלי אלבז, שזהו מקום עבודתו ב-40 השנים האחרונות, והבטיח: "ביום שני ניפגש עם יונה יהב ועם שר הכלכלה, אלי כהן, ונבקש שיעזרו לנו, ולא יתנו שיזרקו אותנו לכלבים".
חום, לחות, וזימונים לשימוע
את הלילה שבין רביעי לחמישי, העבירו עשרות מהעובדים המיואשים במאהל מחאה שהקימו, ולמעשה התבצרו בשטח המפעל שאותו הם נדרשים לנטוש בקרוב. בכך, הצטרפו עובדי החברה בצפון לעמיתיהם בדרום, שהכריזו כבר יום קודם לכן על התבצרות במפעל. וכאילו החום, הלחות ובעיקר התסכול לא הספיקו – החלו לצוץ פה ושם הזמנות לשימוע לפני פיטורים.
אבל את מאות העובדים, שנלחמים על הבית, כל זה לא מרתיע. ביום חמישי כבר החלו ההכנות לקבלת שבת, שבכוונתם לקיים במאהל; ואת סוף השבוע, כך הבטיחו, הם יעבירו במאהל. ויקוו לטוב.
כתבות נוספות
