Free
רדיו חיפה - חם אש Free - In Google Play

עכשיו בשידור חי:

לצבי בא רדיו עם צביקה הדר

מי כאן המוגבל?

14 ביוני 2019, 9:50

90 אחוז מההורים לא היו מאפשרים לילדיהם לשחק עם ילדים בעלי מוגבלויות. את הנתון הבלתי נתפס הזה, רווית יפרח-הרוש מתכוונת לנצח. מוזמנים לשנות את העולם יחד איתה

90 אחוז מאיתנו לא היו מוכנים שילדינו הבריאים ישתפו או ישחקו עם ילדים בעלי מוגבלויות. זו היתה כותרתו של עוד סקר שפורסם באחרונה; אלא שבניגוד להרבה סקרים אחרים, ממשיך לעורר הדים.

נדמה שהדבר היחיד שבאמת השתנה כאן בשנים האחרונות, בהקשר זה של הורים לילדים מיוחדים, הוא האומץ שלהם להיחשף. זה כבר כמעט נורמלי לעשות לייק פלוס שיתוף לפוסט קורע לב של אבא לילד אוטיסט שאף אחד לא משחק איתו; או לזה של אימא לילד נכה שמבקשת מכולם לבוא לחגוג איתו יומולדת, כי אין לו חברים.

ואנחנו, אנחנו עושים לייק, אולי משתפים, מצקצקים בלשוננו, ולא מבינים איך בני אדם מתנהגים ככה; ובמקרה ופוגשים אוטיסט בגן המשחקים, מקפלים את הילדים, והולכים הביתה.


איך לא עשו את זה קודם?

כשהבת שלי נכנסה לגן חובה פגשנו לראשונה את הדס והוריה. הדס, פגועת ראש בעקבות תאונת דרכים, היתה גדולה מכולם בשנתיים. ילדה שמחה וחייכנית שרק רצתה לחבק ולשחק. היא הלכה קצת מוזר והדיבור שלה היה לא ברור, והבת שלי התחברה אליה באופן אוטומטי והיתה היחידה שהבינה מה הדס אומרת ומה הדס רוצה. הן היו חברות טובות, השתיים. עילאי בילתה אצל הדס שעות, הן יצאו לטיולים עם הכלב, ציירו, הלכו לבריכה או לים עם ילדים אחרים מהכיתה.

בתום שנת הלימודים הראשונה, בערב סיכום להורים, ניגשתי למרלן ומיקי, ההורים המקסימים והנדירים של הדס ואמרתי "תודה". "תודה על מה?", שאלה מרלן המופתעת; "תודה שהתעקשתם לשים את הדס במסגרת יחד עם הבת שלי", עניתי והתוודיתי כי טרום תקופת הדס, לו הייתי הולכת ברחוב ורואה ילדה גבוהה הולכת מוזר, מחייכת לעולם ומדברת בקול רם דברים לא ברורים, סביר שהייתי עוברת לצד השני של המדרכה.

רווית יפרח הרוש, אימא לתאומים בני שלוש וחצי, כתבה השבוע פוסט שהוכיח לי שוב כי הדרך לעשייה חברתית ייחודית, היא פשוט לעשות. "כואב לי לשמוע על ילדים מיוחדים שלא משתלבים ויותר כואב לי לקרוא ש-90 אחוז מההורים לילדים 'בלי מוגבלויות' לא מוכנים שילדיהם ישחקו עם ילדים עם מוגבלויות. לצורך כך, פתחתי קבוצה לשידוכי פליידייט, 'יש לי חבר.ה מיוחד.ת'".

כל כך חשוב, כל כך מובן מאליו. מיזם חברתי טהור, שגורם לך לחשוב, איך לא עשו את זה קודם?

היום (חמישי) דיברנו עם רווית בתוכנית "אמא עצבנית". היה לנו חשוב לפרגן, לתת לאמת הפשוטה שלה את המקום ואת הכבוד. "כתבתי את הפוסט בערב ובבוקר היו כבר 400 בקשות הצטרפות והמון הרבה תגובות", סיפרה, "רובן של הורים לילדים בלי מוגבלויות, שכאילו רק חיכו שמישהו ייתן להם את הזדמנות לעשות משהו טוב. אני מאמינה שלילדים הפרטיים שלי המפגש עם ילדים מיוחדים רק יתרום. אני לא מכירה הורים לילדים עם מוגבלויות ובכל זאת, איכשהו הרגשתי שהם מבודדים חברתית. אני בכלל בן אדם של מספרים, עובדת כמנהלת מצוינות תפעולית, אחראית על שיקום מפעלים. אני שמחה שגיליתי בעצמי פן נוסף".

בשלב הזה הצטרפה לשיחה ענבר פינקלשטיין, אימא של נימי שעובדת במחלקת הדיגיטל ברדיו חיפה. נימי שלה בן חמש וחצי, אוטיסט בתפקוד נמוך ש"לא מדבר אבל מבין הכל", כתבה פוסט בקבוצה. גם היא כמו רווית לא האמינה לכמות ההזמנות לפליידייט שתקבל אחרי שכתבה, "אנחנו לא נפגשים עם אנשים, לנימי קשה עם מקומות הומי אדם ובאופן טבעי הפכנו לאנשים מאוד בודדים. ולמרות שמדי פעם אני מפרסמת תמונות שלו, אף פעם לא יצאתי בראש חוצות והכרזתי שיש לי בן אוטיסט".

האהבה והרצון למפגש ריגשו את ענבר. "אנחנו לא רגילים לתשומת הלב ומאוד נרגשים מהדלת שנפתחה לנו בזכות רווית", סיפרה. "מבחינתי, ענבר פתחה את הדלת", מספרת רווית, "היא היתה האימא הראשונה שהעלתה פוסט כהורה לילד עם מוגבלות, מיד אחריה, כנראה בהשראתה, עוד חמש אימהות 'העזו' לכתוב וההיענות מדהימה".

הלן קלר, שעצם היותה חירשת עיוורת ואילמת לא מנעו ממנה להפוך לסופרת מצליחה, אקטיביסטית חברתית ואישה ומעוררת השראה אמרה, ש"הדבר היחיד שגרוע מלהיות עיוור הוא לראות בלי חזון". אז בואו נתחיל להשתמש בשלל החושים שניתנו לנו לצד חמלה, קבלה וחינוך ופשוט נעשה, לא נדבר. נעשה.


ילד על ספה | צילום (אילוסטרציה): Shutterstock

צילום (אילוסטרציה): Shutterstock

משנים את העולם

כשאתם מקרבים לילדים שלכם ילד עם מוגבלויות, אתם עושים מצווה ומעניקים להם שיעור לחיים. דני נישליס נזכר ב"יאיר העיוור", שהיה חבר כמו כל חבר אחר

למדתי בכיתה ג׳ או ד׳ בבית הספר הריאלי במרכז הכרמל, בית ספר שהנגישות בו היתה ממנו והלאה. כדי להגיע אליו היתה בשנות ה-60 רק דרך אחת – לרדת ולעלות 70-80 מדרגות. עד כדי כך לא היתה אז מודעות לנושא הנגישות.
בבית הספר למד ילד עיוור, יאיר צורן שמו. הוריו התעקשו שהוא יקבל את החינוך הטוב ביותר, למרות הנכות הקשה שלו. הכינוי שלו בבית הספר היה ״יאיר העיוור״. הוא היה ילד בלי חברים, ישב תמיד בצד ונראה בוהה באוויר. אני לא זוכר איך זה התחיל ואני לא יודע מי ביקש ממני ללוות אותו מדי בוקר לבית הספר ולהחזירו הביתה. מה שאני כן זוכר הוא, שאביו הגיע מדי בוקר ברכב הגדול שלהם, אסף אותי והוריד אותנו בפתח בית הספר. אני ירדתי עם יאיר ומקלו במדרגות, ובסוף היום עלינו למעלה ולקחתי אותו הביתה, לרחוב עין גדי שליד מלון דן כרמל.
אבל בזה לא נגמר סיפור החברות. פתאום מצאתי את עצמי הולך יותר ויותר בשעות אחר הצוהריים להיות איתו בביתו, כי הוא היה ילד מופלא ורגיש, חכם ומלא ידע, ובעיקר מצחיק. הוא ניגן נפלא על פסנתר והכניס אותי לעולם המוסיקה הקלאסית. הוא קרא לי סיפורים כשאצבעותיו מרפרפות על דפי הברייל העבים. ניהלנו שיחות של מבוגרים, הוא הסביר לי את פשר שיריו של יוסי בנאי, סיפר לי סיפורים מהעולם הגדול, ואני בלעתי את דבריו בצימאון גדול. מעולם לא אמרתי לעצמי, שאני עוזר לילד חריג. הוא היה חבר כמו כל חבר, ואף יותר מכך.
אני נזכר באמו, מורה למלאכה בבית הספר דוד ילין, נכנסת לחדר עם שתי פרוסות עוגה ועם חיוך רחב שהנה, בנה לא נמצא לבדו בחדר. לא רק שלא ראיתי בו נכה או חריג, אלא בדיוק ילד כמו כל ילד אחר. עם הזמן נכותו נעלמה מעיני ונשארו רק המשחקים, השטויות, החכמה וזמן האיכות שהיה לי איתו. נפרדנו כשהוא עבר סניף ואני, הצעיר ממנו, נשארתי בסניף המרכז. לאט לאט הלכו היחסים והסתיימו ומאז לא שמעתי עליו הרבה, מלבד העובדה שסיים את האקדמיה למוסיקה בירושלים בהצטיינות.
הקשר הזה עם ילד נכה נתן לי שיעור לחיים, לא לראות בילד חריג, ילד שיש להתרחק ממנו, להפך; לילדים האלה יש כל כך הרבה מה לתת, בעיקר את ההבנה שהחריג הוא אדם כמו כל אדם, ולפעמים אף יותר מזה. אז כשאתם מקרבים לילדים שלכם ילד חריג, לא רק שאתם עושים מצווה, אתם נותנים לילדים שלכם שיעור לחיים. שיעור של נתינה, קבלה והבנה של מישהו שמזלו לא שפר עליו. זה הכל. זה לא מדבק, זה מדביק.

למענה מיידי
Simple Share Buttons
Simple Share Buttons
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אמנים באולפן
אסון הכרמל
בחירות 2018
בחירות 2019
דעה
האקדמית גורדון
הופעות
הילוק עולה!
חדשות
חדשות - רולר
חדשות חיפה
חדשות טירת כרמל
חדשות נשר
חדשות קרית אתא
חדשות קרית ביאליק
חדשות קרית ים
חדשות קרית מוצקין
חודש המבצעים של הצפון
חינוך
חנוכה
טכנולוגיה
יום האישה הבינלאומי
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה
יום הזיכרון לשואה ולגבורה
יום העצמאות
יום כיפור
כללי
מגזין
מוזיקה
מכל הלב
מסר לחשוב עליו
סוכות
ספורט
ספורט - מבזקים
ספורט - רולר
עדכונים
פודקאסטים
פסח
צרכנות
ראשי
רולר ראשי
שבועות
תוכן מוסתר
תחבורה
תרבות ופנאי